נדמה לי שכל אדם שפוי שרואה שפוגעים לו בילד ירגיש משהו.
אני יודעת את זה כי פעם הייתי שפויה.
וכעסתי, וכאבתי, וחמלתי על הנסיכה הקטנה...
אבל כבלו לי את הידיים מאחורי הגב. וזה לא קל. גם אם זה רק מטפורית.
לטפל ולעצור את המציק לא יכלו.
למרות שהרופא אמר שזה לא בריא לה לקטנה מה שעושים לה...
אני כבר השתגעתי מרוב כאבים, אז במקום לטפל בו, טיפלו בי.
עצוב לך מדי? כואב לך מדי?
מה הבעיה?
אפשר להקהות את הרגש!
אחרי שטיפול קוגנטיבי לא לגמרי עזר, עברנו לכדורים. העיקר שיפסיק לכאוב לי כשפוגעים בבת שלי.
למדתי שאמא עם רגשות וחמלה לילדים שלה, זאת אמא בעייתית שמונעת מהילדים שלה לחיות נורמלי.
שהבנות שלי צריכות להיפגע ולהיפגש עם אנשים בעיתיים מאוד, כדי לחוות את העולם.
שבוע שעבר היה עמוס. והסופ"ש עוד יותר.
יצא שכמה ימים ברצף לא לקחתי את הכדורים מוחקי הרגש שהפסיכיאטר רשם לי.
והרגשתי.
וחמלתי, וכאבתי ובכיתי...
פעם מורה חכמה אמרה לי שאדישות זה הכי גרוע. יותר גרוע מלכעוס או לשנוא. כי זה מראה שלא אכפת לך. שאתה לא רוצה שום קשר...
הבוקר חזרתי לקחת את הכדורים שהופכים אותי לאמא שאדישה לבנות שלה.
כי, ככה אומרים, ככה מתנהגת אמא טובה.
תוכל לספר להן?
שלפני שהכדורים חזרו להשפיע בכיתי והתפללתי עליהן? תוכל להגיד להן שבלי הכדורים אני חולת אהבה? שאני אוהבת אותן...
אל תנסו להבין
גם אני לא הצלחתי
