סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 חודשים. 5 בספטמבר 2023 בשעה 20:22

"את עוד תיהיה הזונה האנלית שלי"

"אני לא יכולה להיות הזונה האנלית שלך אם אתה לא מזיין אותי בתחת. זה לא משפט אפשרי"

"לא יכאב לך מספיק. יש לי קטן"

"מה זה קטן. עם הקטן שלך? פפפ לאא...!!!!  בהתחלה בבקשה  ממש ממש לאט. ועם הכנה!"

 

~~~~~~~~~~~~~

 

הוא חודר ללא הכנה. כמובן. ואני כנראה צורחת מדי והוא מיד יוצא. 

אני מנסה להקל על עצמי, ומחדירה לעצמי כמה אצבעות זרירות, לנסות להרחיב את עצמי קצת. 

זה עוזר קצת, הוא ממשיך לחדור, וזה עדין מאוד כואב. 

אני מכילה את זה. מיללת מכאב ומכילה.

הוא מזיין לאט.

ולאט לאט גם נעלם לי הכאב. 

והקולות שלי מתחלפים לאלו של עונג. 

ואז הוא מתחיל לזיין ממש ממש מהר וחזק.

כל כניסה כזו שלו גם מענגת אותי וגם כואבת לי.

לוקח לו מלא זמן לגמור, כנראה בגלל הקונדום, 

אבל כשהוא יגמור, סוף סוף,

הרעב שבי קצת ישקוט.

וירגע.

 

~~~~~~~~~~~

"למה הבאת שוט? בלי כאב היום אמרנו"

"את, צריך לדחוף לך משהו לפה, כדי שתשתקי קצת"

 

 

~~~~~~~~~~

 

"אתה יודע, אתה עדין לא יכול לקרוא לי זונה אנאלית"

*מיישר אלי מבט מלמעלה, מחייך, מרים עין אחת כאומר "באמת?!"

"כן. כי מפעם אחת אי אפשר לקרוא מישהי זונה. צריך הרבב פעמים"

"עוד נטפל בך ונדאג לזה". הוא אומר בקול הנונשלאנט שלו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י