שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 3 במאי 2017 בשעה 16:43

אני חושבת שהוא עצמו לא מודע. 

כן ,

בוודאי שהוא יודע שחשוב לי ואכפת.

בוודאי שיודע.

 

אבל משהו בידיעה הזו לא מחלחל לו עד הסוף פנימה.

עד 

כמה

הוא

באמת

מדהים.

 

וזה לא רק כי אני הסאבית שלו (וכנראה) לגמרי לא אובייקטיבית בנושא,

אלא זה שהוא פשוט לא מודע-

למסירות שלו,

לטוב לב,

להתחשבות,

לחכמה,

לחוזק.

 

 

זה לא שאני עיוורת אדוני,

זה שאתה לא פחות ממדהים. 

נקודה. 

 

 

 

סועד קשוח - נעלמת לי
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - לא אדוני.
כדי שזה יקרה תצטרך לבעוט בי. וחזק.
עד אז אני פה.
קרוב אליך.
גם אם לפעמים פיסית קצת יותר רחוק.

תמיד שלך.
תמיד בישבילך.
}{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י