לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2017 בשעה 19:21
לרגע קל הכאב ניחם.
התגעגעתי אליו.
לכאב.
וחשבתי בתום ליבי שזה יספק אותי.
חשבתי שגעגוע מתחלק לשנים. ייצור טכני שכמוני. שהוא בנוי משני חלקים- געגוע לכאב וגעגוע אליך.
וקיויתי. כל כך קויתי. להעלים בי לפחות חלק מהגעגוע הקיים בי.
ונתתי מהלב.
וספרתי איך שלימדת אותי.
26 בצד שמאל
26 בצד ימין
המקום האדים.
הרגשתי חום בגופי אחר כך.
לכמה דקות הרגשתי נעים.
ואחרי שהאנדרופינים התאדו מזרם הדם שלי אז הרגשתי לבד נורא.
חסרה אותך.
בודדה.
זו הייתה שטות ולקח שהייתי צריכה ללמוד.
לא בלעדיך אדוני.
צריכה, אבל לא רוצה בלעדיך.
מתגעגעת.
♡
עריכה מאוחרת, לבל ישתמע אחרת:
לא מדובר בסשן עם אחר.
אין סשן עם אחר בלעדיו.
לא קיים.
לא נמצא בהגדרות במילון.
מדובר באני עם עצמי.
#רק.אומרת.
