לפני 5 שנים. 6 בדצמבר 2018 בשעה 13:01
אני יוצאת לסיגריה נדירה וכוס קפה.
יש לי זמן כי פיניתי לפני מספר ימים, אבל עכשיו הוא זמן לעצמי.
הוא יוצא איתי. הוא חתיך. שחום. בול בטעם שלי.
-"את על הגג?" הוא שואל.
-"כן" אני מחייכת אליו. בנועם. שוב, הוא חתיך.
-"את יודעת מה בת שבע עשתה על הגג?"
-" אני רק סיגריה וקפה. לא פותחת אמבטיה ומתרחצת בעירום עדין"
-"חבל" הוא מסנן בשקט.
ואני בוהה לו בעיניים ללא רתיעה.
מצא את מי להביך.
והמבוכה שלו, מהמבט הישיר שלי -מאדים בו את לחייו.
אני מסיימת את הסיגריה.
לא מסיטה מבטי, חושבת עליו, על הסשן הקרוב. קמתי סאדיסטית במיוחד.
-"אני צריכה ספרדר" אני אומרת בקול ספק אליו , ספק לעצמי ויוצאת מהמרפסת.
הוא לא מבין.
יודעת.
אבל אתה בטח כן.
#יותר. מדי. נועזת. בעבודה