סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 6 בדצמבר 2018 בשעה 13:01

אני יוצאת לסיגריה נדירה וכוס קפה.

יש לי זמן כי פיניתי לפני מספר ימים, אבל עכשיו הוא זמן לעצמי.

 

הוא יוצא איתי. הוא חתיך. שחום. בול בטעם שלי.

-"את על הגג?" הוא שואל.

-"כן" אני מחייכת אליו. בנועם. שוב, הוא חתיך.

-"את יודעת מה בת שבע עשתה על הגג?"

-" אני רק סיגריה וקפה. לא פותחת אמבטיה ומתרחצת בעירום עדין"

-"חבל" הוא מסנן בשקט.

 

ואני בוהה לו בעיניים ללא רתיעה.

מצא את מי להביך.

והמבוכה שלו,  מהמבט הישיר שלי -מאדים בו את לחייו.

 

אני מסיימת את הסיגריה.

לא מסיטה מבטי, חושבת עליו, על הסשן הקרוב. קמתי סאדיסטית במיוחד. 

 

-"אני צריכה ספרדר" אני אומרת בקול ספק אליו , ספק לעצמי  ויוצאת מהמרפסת.

 

הוא לא מבין.

יודעת.

 

 

אבל אתה בטח כן.

 

 

 

#יותר. מדי. נועזת. בעבודה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י