יומן מסע

לקראת יום הבחירות בואכה יום הולדת,

בו אני כבר 19 שנה בת 18,

אני בוחרת בי.

אני בוחרת לאהוב ולהיות נאהבת,

אני בוחרת להגיד את זה כשמרגישה, ולשמוע את זה כשנזקקת לכך,

אני בוחרת בצעדים ענקים, שיתנו סיכוי קטן לאושר שלי,

אני בוחרת בקצב שלי, 

אני בוחרת לא להסתיר- לא רצונות ולא כאבים, ולא בקשות, אל אף שזה לא קל לפעמים, על אף שמתנגש אולי עם רגשות הצד השני, למרות שמקום הנוחות שלי הוא התכנסות והסתרה, מתוך איזה אמונה/פחד/חשש שלא מגיע לי, שלא יוהבו אותי כך,

אני בוחרת ללטף ולהרגיש ליטופים,

אני בוחרת להתגעגע ולהרגיש שאני חסרה,

אני בוחרת לצחוק ולשמוח ולרקוד, בלי שיגידו לי ש"אני כבר לא בת 18",

אני בוחרת להנות ממה שאני נהינת ממנו, בלי להתנצל על זה, אני בוחרת לגנוח מהנאה, לזעוק מכאב, ולכתוב על כך אחר כך- רק כי זה מחרמן אותי.

אני בוחרת לצלם ושיצלמו אותי.

אני בוחרת להתגאות.

אני בוחרת בהתנהלות עצמאית כלכלית. קשה ככל שתיהיה לפרקים, היא שלי לגמרי ולחלוטין, והיא לא רעה בכלל, בשורה תחתונה. ודווקא מהקושי מגיע העוצמה והידיעה הכל כך פשוטה- אני יכולה לגמרי לבד. המסוגלות- מחזקת.

אני בוחרת לבעוט (איך היא אומרת?) חזק ומהר במי ובמה שעושה לי רע.

אני בוחרת להקשיב גם למילים אבל גם למעשים.

אני בוחרת במי שבוחר בי. בוחרת להיות עבור מי שגם בוחר להיות עבורי.

אני לומדת לבחור בטוב - עבורי.

ובתוך כל זה- אני בוחרת לתת לך את כולי, אדוני.

אני בוחרת בך.