אתמול פגשתי מלך.
אני מטיילת בממלכה שלו כבר תקופה, אבל עיר הבירה שלו רחוקה.
זה מאוד מחמיא כשמלך רוצה לאכול איתך ארוחת בוקר. בעיקר כי מלכים לא נלחצים מנסיכות מבולבלות שלא יודעות מה להזמין לאכול (אתה קורה לי שפחה אבל זה לא מרגיש לי ככה, אז בעיני אני נסיכה... מצטערת).
דיברנו כמו שני אנשים רגילים, וזה מאוד מחמיא כשמלך מדבר איתך בגובה העיניים.
הוא לא ביקש כלום. אם היה מבקש, לא הייתי רוצה להביא.
אבל אחרי שסיים לאכול, וגילגל סיגריה, לא חשבתי על זה שאני נסיכה מפונקת אלא על זה שבטח לא נוח לו, שאין איפה לאפר. ושאלתי אם זה בסדר שאני אקום להביא לנו מאפרה, וקיבלתי אישור, ומצאתי, והוא היה מאושר. וכשלחש לי באוזן ״תודה שפחה״ גם אני הייתי מאושרת.
בלילה אחרי שהשכיב אותי לישון ביקשתי שיהיה תמיד איתי. הוא אמר שלצערו זה לא אפשרי, אבל שאין לי ממה לפחד כי הוא משאיר את הדרקון שלו לשמור עלי. והלילה סוף סוף ישנתי.
עכשיו צריכה לסוע להורים. היה מתאים לי דרקון שיעזור לי לצאת כבר מהבית, במקום לחשוב על הפוסט הזה ולאונן במקלחת.
ביום ראשון יש לי דייט עם מישהו מטינדר. לא עשיתי את זה ים זמן. טינדר זה אומר שהוא לא קורא אותי פה וזה אומר שהוא (עדיין) לא יודע עד כמה אני שרוטה. לצערי השריטות שלי זה לא משהו שאפשר להחביא לאורך זמן.
אולי הדרקון שלך יהיה פנוי לבוא איתי? ככה לפחות אם זה לא יסתדר, הוא יוכל לטוס אליך לספר לך עד כמה הדמעות שלי מלוחות.
--תוך כדי נרקמה לי בראש תמונה של קשר בין מלך לנסיכה.
- עדיין יש היררכיה ברורה
- עדיין ברור שמלך מחליט ונסיכה טובה צריכה לעשות מה שאומרים לה
- אם נהיה בוטים, מלכים יכולים לזיין נסיכות בכל צורה שנראית להם
- אבל נסיכה, להבדיל משיפחה, יכולה להיות מפונקת, יכולה לשאת ולתת, וזוכה לכבוד מבני האדם.
- נסיכה היא קצת ילדה, ובתור שכזו היא מבולבלת, ולא לגמרי מבינה, מנסה להתנער מסמכות אבל חייבת חינוך
- אין דבר שעושה לנסיכה רטוב בין הרגליים יותר מאשר מלך שמעמיד אותה על ארבע ובוחן אותה (אולי רק הרגע שהיד שלו מתרוממת)
אז עכשיו כשהחלטתי שאני נסיכה, אם זה עושה טוב למלך לקרוא לי שפחה..... אני נסיכה זורמת (:
