הים מצריח בחורה ברגע
אצלי זה לוקח זמן
הרבה השתדלויות התאמצות ויגע
בשביל הים זה לא עניין
בשבילי לשמוע בחורה צורחת
זה משהו די מיוחד
כשזה קורה, נשמתי פורחת
אצל הים זה תכף ומיד
זה שהים לא שם עליה
לה זה בכלל לא אכפת
וכבר... יש לו צריחה, צעקה חדה
היא נטרפת קצת, נסחפת מעט
הוא רק נוגע בכפות רגליה
והוא יכול להציף אותה ולהצליף עליה
העיקר שהוא נוהם ובא גלים גלים עליה
אחת ולתמיד שתדע
אחת ולתמיד שתדע
שתדע...
גם אני מנסה להשתמש לא פעם
באמצעים של הפחדה
הזמנתי למרפסת שני ברקים ורעם
השארתי אותה לבדה
There's a moon over bourbon street tonight
I see faces as they pass beneath the pale lamplight
I've no choice but to follow that call
The bright lights the people and the moon and all
I pray everyday to be strong
For I know what I do must be wrong
Oh you'll never see my shade or hear the sound of my feet
While there's a moon over bourbon street
It was many years ago that I became what I am
I was trapped in this life like an innocent lamb
Now I can never show my face at noon
And you'll only see me walking by the light of the moon
The brim of my hat hides the eye of a beast
I've the face of a sinner but the hands of a priest
Oh you'll never see my shade or hear the sound of my feet
While there's a moon over bourbon street
She walks everyday through the streets of New Orleans
She's innocent and young from a family of means
I have stood many times outside her window at night
To struggle with my instinct in the pale moonlight
How could I be this way when I pray to god above
I must love what I destroy and destroy the thing I love
Oh you'll never see my shade or hear the sound of my feet
While there's a moon over bourbon street
omg, מה נהיה פה - גנון?
אני קורא כמה רשומות שפרסמו לאחרונה סאביות בכלוב, הנוגעות להתנהגות של אנשים המכנים את עצמם אדונים, דומים, שולטים וכו'.
אני כנראה כבר לא נחשב, כי לא כללו אותי בקבוצות שולטים סודיות בהן מעבירים מידע ותמונות של נשלטות שנתנו אמון במי שאיתו שוחחו או היו בקשר.
אל תדאגו, אני לא מאבד שינה בגלל זה - להיפך. ממילא הייתי מוקיע את מי שהיה מנסה לחבר אותי לדבר בזוי כזה.
בדסמ הוא תת תרבות ומסורת עתיקות יומין, לא איזה תבלין קיץ נחמד בעקבות ספר בעל הרבה גוונים של צבע חסר עניין. מי שהבדסמ זורם בדמו ובדמה, שיש לו את הנטייה המינית הזו, שבוערת בתוכו ומייצרת צורך למערכת יחסים לא שוויונית של שליטה, של כאב, ורוצה להיות גם חלק מקהילה של בדסמ, יודע שבלי קודים ברורים של התנהגות, זה לא עובד.
כי בגלל שאנחנו הולכים לקצה, אנחנו חייבים עוד יותר להיות קשובים לקוד התנהגות. בגלל שאנחנו מעוניינים לקבל משפחה את ההתמסרות שלה ואת האמון שלה - היא צריכה לדעת שאנחנו מחוייבים לקודים של ההתנהגות של הבדסמ.
שולט זה מעמד, זה אופי, זה קודים של התנהגות. מי שלא מבין את עומק האחריות שמתלווה להצמדת התואר "דום" לעצמו בעולם הקודים של הבדסמ, בוודאי שלא ראוי להיקרא כזה.
שואלים מה זה? בבקשה - אתם לא פונים למישהי מקולרת בלי רשות מהאדון שלה. נשמע לכם מצחיק? נשמע לכם מגוחך - זה בדיוק בגלל שאתם לא מבינים מה זה אומר מערכת יחסים בבדסמ.
אתם נותנים כבוד עמוק לסביבה שלכם, ובטח שדואגים להיות קשובים ומכילים למה שאנשים אומרים, ובמיוחד מה שסאביות אומרות, כי במרחב הזה של העולם של הבדסמ, בחוסר שוויון הכוחות שאנחנו מקבלים על עצמנו, חייב לבוא גורם מאזן של הקשבה, הכלה, כבוד - ולא רק כלפי מי שמוכנה להיות איתך. בעצם, אין לי ספק שמי שלא יודע לתת כבוד לאחרותץ ואחרים, גם לא מכבד את מי שאיתו. לא מקשיב לה, לא לומד אותה.
יש עוד המון, אבל אני לא צריך לפרט עוד. מי שלא טורח לשבת וללמוד מה שזה אומר להיות שולט, מי שלא עובד על עצמו כדי לכבד את הקודים של בדסמ, ממילא גם לא יכבד את הרשומה הזאת.
יום הבחירות הגיע
הכיתה פונתה מכל הכיסאות, שורה אחת של שולחן ארוך עם מפה כחולה נמתחה בצד אחד, ומאחוריו כיסאות חברי הקלפי.
בקיר לצד הכיתה, נערכו כסאות המשקיפים.
ההדרכות כבר נעשו, גם לחברי הקלפי - כל אחד ותפקידו הוא, וכמובן גם למשקיפים, להם הובהר כי מותר להם לצפות, ולא להתערב בנעשה.
בצד השני, על שורת כסאות, ישבו המפלגות. מתוחות, חוששות, חודשים של ריצה בשטח, מאמץ רב, הגרון ניחר אחרי כל ערב של שימוש בו מול קהל אחר של אנשים, הכל מתנקז ליום הבוחר, הרגע בו יאמר הבוחר את דברו, וגורלות יוכרעו.
אחד אחד הם נכנסו, הבוחרים, עוברים על פני המפלגות, מסתכלים עליהן אחת אחת, בוחנים בפעם האחרונה כדי שהחלטתם תהיה סופית, ואז ניגשים אל הפרגוד בעבר השני של החדר, מסיטים אותו, ומכניסים את בחירתם לתיבה הגדולה.
לאחר מספר שעות, קם היו"ר, והורה לשומר לנעול את הדלת. השעה הגורלית הגיעה.
היו"ר מורה למזכיר הוועדה לגשת ולהביא את התיבה הגדולה.
המזכיר מביא את התיבה, חולף על פני המפלגות, שכבר אינן יכולות לשאת את גודל הציפייה.
הוא מניח את התיבה לפני שאר חברי הקלפי, ומתחיל להוציא את המעטפות. השקט חותך את האוויר במתח...המזגן מתאמץ לקרר את החדר, בעוד המפלגות מתאמצות לקרוא משהו בפניהם החתומים של חברי וחברות הוועדה.
לאחר כשעה, מסתובב היו"ר אל עבר המפלגות ומודיע - יש הכרעה.
מזכיר הוועדה ניגש את המפלגות, ומורה לכולן לצאת החוצה. כולן מלבד אחת.
מפלגה מספר ארבע נותרת לבדה. מתבוננת בעיניים פעורות בחדר..מוחה מסרב לקלוט.
היא לא היפה שבין המפלגות, גם לא המנוסה שביניהן. היא השקיעה את כל כולה בתקופה האחרונה כדי לשכנע שהיא ראוייה להיבחר. באמת, כי יש לה את מה שצריך. היא לא רק מבטיחה הבטחות וביום שלאחר הבחירה שוכחת. היא גם מקיימת. הכל.
סגן יו"ר הוועדה וחברת הוועדה תופסים את המפלגה ומביאים אותה אל מרכז החדר. היא מופשטת מבגדיה, נקשרת בשלשלת, ואז נעמדים סביבה במעגל כל חברי הוועדה.
יו"ר הוועדה מוציא את דף הסיכום מכיסו ומקריא בקול רם: "זהו קול הבוחר, זוהי הכרעת הבוחר. בדף זה רשומות כל הדרישות שהבוחר בחר לדרוש ממך, וכעת, עליך לתת לציבור את אשר ביקש."
היו"ר מרים שוט ומגיש אותו לחבר הוועדה, ומכריז: "בחירה ראשונה - הצלפות על החזה, הבוחרים העדיפו את אופציית 120 ההצלפות"
וכך נמשך הערב עמוק אל תוך הלילה, בעוד המשקיפים מתבוננים היטב בנעשה.
יש הרבה סוגים של מערכות יחסים בדסמיות.
חלקן מבוססות על קשר דמוי סטוצ - נפגשים כשרוצים, סשן והבייתה.
חלקן זוגיות לשמה - שולט ונשלטת (או להיפך) שמקיימים מערכת יחסים מלאה, שהשליטה תופסת חלק מרכזי בה, או שולי, בהתאם להעדפות הצדדים.
אצל הנשואים, זה כמובן תמיד מסובך יותר. אלה שצריכים להסתיר מהחוקית, נאלצים לקיים מערכות יחסים שנעות בין פיק מאוד גבוה בהתחלה לדעיכה מהירה בהמשך (עם כמובן יוצאים מן הכלל) או כאלו שמתבססות על פגישות חשאיות כאלו ואחרות.
אני רוצה לדבר על סוג אחר של מערכת יחסים עם נשלטת - הסוג שבו השולט נשוי, אולם סוג מערכת היחסים שלו עם בת הזוג החוקית הוא כזה שמתקבלת בהבנה מערכת יחסי שליטה עם נשלטת, לצד הנישואים.
בסוג כזה של מערכת יחסים, העדיפות תהיה תמיד שהצד השני יהיה גם הוא נשוי, ובעדיפות גבוהה נשוי במערכת זוגיות מקבילה שמקבלת קשר לצד הקשר העיקרי. הסיבה לכך היא ברורה. דואליות שכזו תסייע למנוע מצב בו צד אחד רוצה יותר ממערכת היחסים מאשר הצד השני. שוב, ברור שזה לא מונע התרחשויות כאלו, אבל לפחות מסייע להפחית את ההסתברות.
בנוסף, כדאי מאוד מראש לנסות לרחרח האם הנשלטת מגיעה למערכת יחסים עם שולט מתוך נסיון לפצות על מערכת יחסים מידרדרת עם החוקי, או מתוך רצון להשלים את החוסר הקיים מתוך הנטייה שלה לבדסמ, שלא ניתן לספק בבית.
אז מצאת את הנשלטת המתאימה. מה היא העצימות המתאימה למערכת זוגית כזאת? איך הופכים אותה מצד אחד ליציבה, מספקת ומתמשכת, ומצד שני מונעים ממנה לגלוש לתוך החיים הזוגיים העיקריים בבית. בעניין הזה אני סבור שחייבים לקבוע כללים. כללים שיהיו מראש מקובלים על שני הצדדים.
קודם כל, כדי באמת לשמר את מערכת היחסים של שולט ונשלטת, כדאי לקבוע ימי מפגש במרווחים קבועים, שיהיה למה לצפות.
את התקשורת בין הצדדים כדאי להגביל בתקופה שלא נפגשים, באופן שיהיה מוסכם ומקובל על שני הצדדים. ראוי להבדיל בעניין הזה בין מערכת שמבוססת ברובה על שליטה מנטאלית, שמצריכה קשר יותר רציף (בעייתי משהו במסגרת הזאת) לבין כזאת שמהווה עירוב בין שליטה מנטאלית לפיסית, כל אחד וההגדרה שלו.
המטרה, בסופו של דבר, שלא יווצר פער בציפיות. בגלל זה מומלץ לייחד חלק מהמפגשים דווקא לשיחה, ולא לסשן, כדי שככל שחולף הזמן לא יווצרו פערי ציפיות, וגם משום שלעיתים מזומנות, אחד הצדדים עשוי לרצות יותר - או פחות, ממערכת היחסים.
עוד חשיבות גבוהה אני מייחס למידור בן/בת הזוג החוקיים ממערכת היחסים המקבילה. כלומר, אנחנו לא מסתירים שהיא קיימת, וגם לא מסתירים את מועדי המפגשים, אבל לא מערבים בין בנות הזוג, וככל האפשר עדיף שכלל לא יתקיים קשר בין בת הזוג החוקית לנשלטת. זה קשה יותר כשבת הזוג, כמו במקרה שלי, היא גם חלק מהקהילה, אבל מנסיון עבר, שנינו מסכימים שכך עדיף.
זה מסוג הפרסומים שמעלה לאוויר מחשבות לא סופיות. מהסוג שאשמח לשמוע את מחשבותיכםעל האופן שבו עדיף לנהל סוג כזה של מערכת יחסים מנקודת מבטכן/ם.
אני אוהב את האביב. הוא מבשר את בוא הקיץ, הוא מעיר את החושים, ויפה בחוץ
אבל הצד הרע של האביב הוא שהן גם מתעוררות.
כל החורף הן התכרבלו להן עם עצמן, בחמימות הנעימה שלהן.
ואיך שבא האביב, הן מתמתחות, מישרות את הרגליים הארוכות שלהן, מסתכלות ימינה ושמאלה, ויוצאות לחפש.
מה הן מחפשות - נו זה ברור. הן לא באמת נחמדות, למרות הרפרוף העדין שלהן, והטיזינג הזה שהן עושות כשהן עוברות לך מול העיניים שוב ושוב.
הן מתקרבות אליך, ואז מתרחקות ממך, תנסה לתפוס אותן, ותנחל רק אכזבה. חמקמקות טיזריות. רגע אתה רואה אותה מתקרבת אליך, ואז בחטף היא מסתובבת לה, מפנה את עכוזה הרזה או השמנמן.
הן רוצות דם. הן רוצות לשתות לך את הדם. לאט. להטריף, לשגע, בשקט לקדוח במוח עד שתשתגע.
ואני, אני רוצה להרוג את כולן. לראות את הגוף שלהן מדמן תחת ידי, את הרגליים הארוכות שלהם מתעוותות עד שהן מפסיקות לנוע. את המבט המזוגג אחרי שסיימתי איתן
יתושות - להרוג את כולן
הפילוסופיה הגוריאנית היא דיי פשוטה. הזכרים, בהיותם לרוב חזקים יותר, גדולים יותר ומהירים יותר הנם המין הדומיננטי. הזכרים שולטים בעולמם כשם שזכר אלפא שולט על להקתו. הגוריאנים חיים בערים, בשבטים, בערבות, וגם בקצוות הצפוניים של כוכבם. בכל הערים או השבטים, ללא יוצא מהכלל, מתקיימת שליטה גברית ובעלות אופי של חברה לוחמת. בגלל שעולמם של הגוריאנים הוא עולם קשה למחייה סגנון המחייה בו מהווה שיקוף אמיתי של הסלקציה של הטבע, בו רק החזק שורד ושולט.
ישנם שלושה סוגי נשים בגור:
הנשים החופשיות - אלו חיות בהשלמה עם מעמדן כמעמד משני לגברים. הן חיות את חייהן בתוך סבך איסורים של התנהגות ודיבור, בסגנון התקופה הוויקטוריאנית . בשבילן, סקס עם גבר יהיה מפגש עם אוייב מר.
הפנתרות - אלו נשים חופשיות שקצו בחיי המשטר ההדוק וברחו ליערות מרוחקים, שם הן מתקיימות בחבורות ציד של נשים.
הקג׳ירה - השפחות הגוריאניות. אלו מורכבות מנשים חופשיות שעברו את הגבול, פנתרות שנלכדו ונשים שגודלו מגיל קטן להיות שפחות מין. אה כן, יש גם משלוחים מכדור הארץ של שפחות. הקג׳ירה הנה רכוש. אין לרצונותיה שלה כל משקל. האדון שלה יעשה בה כרצונו.
לקג׳ירה, השירות לאדון הנו זכות שצריך לזכות בה. זה אינו אומר שהשפחה היא כלי ריק, זומבי חסר מחשבה. קאן׳ירה אמיתית היא אישה מלאה בלהט, תשוקה, מחשבות ודרכים יצירתיות להעביר את מחשבותיה - בריקוד לדוגמא.
“It’s too bad that stupidity isn’t painful.”
רונות הן דבר יפה.
הן האלפאבית של הנורדים - הויקינגים.
הנורדים האמינו שלרונות יש כח מיסטי, ושלחקוק אותן על הגוף נותן כח והגנות.
מצאתי בחנות אומנות סכין חיתוך ייחודית. כזאת שניתן להחליף את הלהב כמו בסקלפל.
אני רוצה לחרוט על גופך את הרונות הנבחרות שלי.
להניח את קצה הלהב על העור הרך והדק של הירך הפנימית. לשרטט קו דק עם הלהב על הסימון של הרונה על הירך.
ואז ללחוץ....לראות את הפלדה מתמזגת עם בשרך, צוללת פנימה כמו מאהב שמבקע את בתולי אהובתו.
לנוע לאט, להתענג על כל יללה ויבבה שלך, לשרטט במדויק את הרונה שבחרתי עבורך.
להחליט אם אני רוצה שהשרטוט יהיה דק, כזה שיגליד ויעלם בתוך מספר ימים, ואז זכר הרונה רק ישאר לך מתחת לעור, או לחרוט לך סימן שישאר שם לזמן ארוך יותר, שבכל פעם שתעבירי עליו את האצבע, תיזכרי איך קיבלת אותו.
להתבונן מוקסם בטיפות האדומות שיצוצו להן, לאט לאט גדלות, ואז נשפכות לנתיב דקיק ובוהק, מתחנן ללשון שתטעם את הנוזל המופלא.
