לומדת את עצמי לדעת.

הרכבת תמיד עושה אותי מלנכולית, מחשבות על בריחה ועל העילמות פוקדות אותי. 
מה היו עושים כל האהובים שלי בלעדיי? מה היתה התגובה הראשונה כשהיו מבינים שנעלמתי, מה היו אומרים כשהשעות היו עוברות ולא הייתי חוזרת?
לא טוב לקבל החלטות כשאתה עצוב, או אחרי ריב גדול. הרי אתה מסוגל להרוג על מנת לפרוק את התיסכול הזה שמציף לך כל נים בגוף.
מחזירה את עצמי למציאות, את רק בנסיעה לצפון מהעבודה.
טוב שכך.