מטפטף מילים

אתמול בלילה כששכבתי לישון סידרתי מתחת לראש את הכרית. קצת קדימה, קצת אחורה. ואז כופפתי את העורף כך שהצוואר יהיה מעט מתוח והסנטר יהיה יותר למעלה.

ומשהו בתנועה הקטנה הזאת פתאום העיפה אותי למחוזות אחרים.

יכולתי להרגיש יד נשית שמכוונת את התנוחה שלי. מדייקת אותה. מעצבת אותה. מסדרת את הראש, הכתפיים, הידיים והרגליים. אפילו את האצבעות. לדיוק של מילימטרים.

ואני שכוב, עיניי עצומות, מתמסר לכיוון, מאמץ ומקבע כל תנוחה מחודשת של כל איבר וכל שריר קטן שהיא בחרה. כחומר ביד היוצרת.

והרגיש לי נכון והיה לי נעים ככה.

והתמלאתי שקט חמים.

ושקעתי לשינה מתוקה.

שבוע טוב,

מאחל לכולם.ן שבוע עם לא מעט רגעים של שקט חמים.

זה מצרך די נדיר בימינו...

ליק