ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 15 שנים. 8 בינואר 2009 בשעה 15:48

מורידים שכבה ועוד שכבה,
והראשונות יורדות מהר ובקלות,
משחררות ריח עדין של מושק והתחדשות.
אך השכבות האחרות יותר קשות,
הדוקות, ממוסמרות בכאבי ולקחי עבר.
השכבות מתחתן דורשות בכלל סיסמה.
ומתחתן שכבות עם הירוגליפים של ילדות.
מתחת לכל זה נמצא אני,
והקילוף הזה שעכשיו התחיל,
נו הוא מתחיל לגעת בשכבות הממוסמרות, וכל השדים מהעבר
מתרוצצים להם מתחת.

ואני רק מקווה שהם יתרוצצו ויברחו כמו רמשים תחת אבן הנחשפים לאור יום.
ולא יכישו כמו נחש כועס שהפריעו מנוחתו.

בלוסום​(לא בעסק) - לפעמים, השכבות האלה הן האני האמיתי שלך. דברים קורים לנו במהלך החיים, אנחנו משתנים, לפעמים השינוי הוא לא הפיך - אין בכך שום דבר רע.
לפני 15 שנים
ילדה של אף אחד​(נשלטת) - ואתה האמיתי זה הכי טוב שיכול להיות :) גם אם זה לא נראה הכי טוב עכשיו....
}{
לפני 15 שנים
אחותופל - גם הנחש הכועס שומר עליך. שומר על טאבי הקטן...
אז תגיד לו תודה יפה ותבטיח לו שאתה לא הולך להרע והוא ייתן לך להתקרב אליך...

כתוב מקסים!
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י