עץ הדומים עסוק

בלוסום​(לא בעסק) - )= מיאו... }{ חיבוק...ואני תמיד תמיד פה אם תצטרך אותי...

Succubus​(אחרת) - אני חושבת שכל בנאדם צריך לפרגן לעצמו פעם בכמה זמן התחרעות רבתי על מזון (או על כל נקודה רגישה אחרת שלו). בלי רגשי אשם, פשוט כי פעם בכמה זמן צריך לשחרר.

Tobias​(אחר) - סוקי, זה בהנחה שאת שואבת הנאה מהעניין.
אני כבר לא,
זה סוג של אונס עצמי שקשה לי להסביר.

Succubus​(אחרת) - אז אולי הגיע הזמן שתחזור לשאוב הנאה מהעניין, במקום שזה יהיה אונס עצמי. ברגע שזה לגיטימי, זה כבר לא יכול להיות אונס, לא?
(אני לא מנסה להמעיט בערך המאבק שלך, בשם אלוהים, לא. אם זה היה כל כך קל ופשוט, הפרעות אכילה לא היה נושא כל כך נורא וכל כך קשה לפיתרון).

Tobias​(אחר) - אני מסוגל לשאוב הנאה מאוכל, לדקה שתיים הראשונות, הבעיה מתחילה אחריה הדקה שתיים האלו כשהכל מתחיל לצאת משליטה.

בגלל זה אגב אני כל כך אוהב לראות את ערוץ האוכל ותוכניות בישול, זה בשבילי כמו לשבת לאכול ארוחה, לאט לאט ובהנאה :)

Succubus​(אחרת) - האמת, אני אפילו לא מדברת על הנאה מאוכל - אני מדברת על הנאה מהוויתור על שליטה עצמית ומהגלישה לחייתיות, באופן זמני, חד פעמי וחסר גבולות.
יש בזה הנאה, אחרת לא היינו עושים את זה, כל אחד בדרך שלו. וגם אם לא הנאה, יש בזה סיפוק של צורך. ואם מצליחים לנתק מזה את השנאה העצמית שהולכת עם זה אצל רובנו, הצורך נוטה לפחות, דווקא.

Succubus​(אחרת) - האמת, אני אפילו לא מדברת על הנאה מאוכל - אני מדברת על הנאה מהוויתור על שליטה עצמית ומהגלישה לחייתיות, באופן זמני, חד פעמי וחסר גבולות.
יש בזה הנאה, אחרת לא היינו עושים את זה, כל אחד בדרך שלו. וגם אם לא הנאה, יש בזה סיפוק של צורך. ואם מצליחים לנתק מזה את השנאה העצמית שהולכת עם זה אצל רובנו, הצורך נוטה לפחות, דווקא.

silence​(נשלטת) - סוקובוס צודקת..כשזה מותר זה כבר הופך לפחות אונס. הרי איך אפשר לגרום לעצמך סבל בעזרת משהו שהוא מותר והגיוני ויומיומי לחלוטין?
אבל תגובה כאן לא תעזור לך לפתור את זה, אתה כבר יודע. אולי טיפה תתן כוח להמשך הדרך.
אז אני חייבת להגיד-
לא חבל על כל האוכל???

a מק - תשחרר

פשוט תשחרר

אז יהיו לך כמה בולמוסים בעתיד

אז מה

תהיה חומל עם עצמך
זאת הדרך היחידה
אתה חייב טו פיק יור באטלז
וזה קרב פחות חשוב כרגע
אנחנו כל כך דומים במה שעובר עלינו שזה מדהים

רק שאתה נשמה ואותך אוהבים