אגו = הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הָאָדָם רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ וּמַעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ
זה אחד הקשים בתור דום. להוציא את האגו שלי מהמשוואה.
לזכור שהאגו שלי הוא לא הנושא. לא המטרה. לא הסיבה.
וזה קשה.
יש דברים שנעשים ונאמרים שמקשים לעשות את ההפרדה הזו.
דוגמאות ? בכיף, נלך על ציטוטים :
"עד היום אני חושבת עלייך כשאני מאוננת"
"בחיים לא נתתי לגבר לקשור / להצליף / להשפיל / להכאיב לי ככה"
"בחיים לא השפרצתי"
"בחיים לא בכיתי בסשן / סקס"
"אני מתחננת שתזיין אותי / תשתמש בי / תדבר איתי"
והאגו רוצה לעוף על עצמו.
אבל זה ההבדל בין דום לאידיוט. להבין שזה לא קשור לאגו.
אם הגעת לחפש הערכה עצמית תיקח יום חופש, תנתק את הטלפון ותחשוב שוב למה אתה כאן.
צריך לזכור שזו אינטראקציה בין שני אנשים שאפשרה למשהו יוצא דופן לקרות.
בת הזוג שלי לא נמצאת שם על מנת להוסיף לי הערכה עצמית. היא נשלטת אבל היא שם בדיוק כמו שאני שם.
ומה שקורה בינינו, הכימייה המוזרה הזו, שייכת לה בדיוק כמו שהיא שייכת לי.
נכון, אני כנראה הובלתי אותה לשם.
הייתי סבלני, קשוב, למדתי אותה.
כן, היא הייתה צריכה עזרה להוציא החוצה משהו שיש בתוכה.
אבל זה מה שזה. זה החלק היחיד שהבאתי. עזרתי לה. זה היה תמיד בתוכה ואני רק מאפשר לזה לקרות.
ולמי שצריך את זה פשוט - בשליטה האגו קיים ביחס הפוך לידע וניסיון.
ככול שאתה עם יותר ידע וניסון הצורך באגו נעלם.
ככול שאתה מרגיש את האגו שלך בשמיים אתה כנראה בשלב שצריך עוד ללמוד.
