בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 15 שנים. 22 בפברואר 2009 בשעה 11:49

יש חיים אמיתיים שם בחוץ
יש אנשים שלוקחים את עצמם בידיים, מקבלים החלטה וזוכים בכל הקופה.

יש אנשים שיושבים סופי שבוע בבית ומנסים באמצעות פיסות בלוגים לחבר להם תמונה בליינית של אנשים אחרים. בלב הם אולי מרגישים צביטה קטנה שהם לא היו שם. אולי הפסידו משהו?
כמו בתוכנית הילדים שראיתי לפני שעה עם רבקה מיכאלי וגבי עמרני - לכל אחד היה יום נפלא אבל נחמץ לו הלב שהפסיד את הכייף של השני. הדשא של השכן וכו'

חמישי בלילה ישנתי למרות שהתחשק לי, כנראה לא מספיק אם לא אירגנתי בייביסיטר.
שישי/שבת בערב סופסוף לאחר שנה (נפתרו הבעיות הטכניות) ישבנו והתחלנו לראות את אבודים (עונה 4).
אולי הפסדתי X אבל הרווחתי Y+Z

ובחזרה להתחלת הפוסט -
אני קוראת פה על חתונה ועל עוד חתונה וזה עושה לי נעים בלב
לא בגלל שעוד הצטרפו למועדון, לא כי זה מאושש את הבחירה שלי (לא זקוקה לשום אישושים)
אלא כי אני זוכרת אותן אז ולקרוא אותן היום מאושרות זה דבר נפלא.

צריך למצוא זמן לבלות
צריך למצוא זמן לעשות סקס
אבל צריך גם זמן לראות "אבודים"

ולישון
ולטפל בגמדון שובבון שהיה היום גיבור אמיץ ולא בכה בכלל מ2 הזריקות שקיבל.
שרק יעבור בשלום.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י