העלמה והצינוק

ערב רגיל ונעים, כמה חברים טובים באים, אני בישלתי בזמן שהכלבה אירחה את האורחים בסלון, אני טבח משקיע וטרחתי על הבישולים כבר שעה לפני שהם הגיעו, בגלל זה לא ראיתי מה היא לובשת עד שהאוכל היה מוכן והגעתי להצטרף אליהם בסלון.

מוזיקה נעימה ברקע ו 5 פרצופים מחייכים חיכו לי שם, 4 שייכים לחברים והחמישי לכלבה היפה ביותר בעולם, כשנכנסתי לחדר הם ישבו כולם ביחד על הספה הגדולה והמרווחת ודיברו,  עשיתי את מעגל הברכות והחיבוקים המחוייב ומייד כשסיימתי סימנה לי הכלבה לבוא אליה וזזה אחורה על הספה, כביכול כדי לפנות לי מקום לידה.

אני אומר כביכול כי זה אולי נכון שהיא זזה אבל אני, שעמדתי בכניסה לחדר, יכולתי לראות שכל תנועה ותנועה שלה שירתו מטרה אחת בלבד, להראות לי שמתחת לחצאית השחורה הצמודה שלה אין שום דבר מלבד כוס מגולח ויפהפה, מבריק ברטיבות, אפילו תנועת הרגל המרושלת שלה בסוף, כאילו למתוח את הרגל, נועדה אליי, כולם ראו את הרגל המתמתחת אבל רק אני ראיתי את הכוס היפהפה שלה מתכווץ ושולח לי נשיקה מחרמנת.

אוקיי, היא במצב רוח למשחקים.

אני מתיישב על קצה הספה ונכנס אל השיחה, שואל ועונה ומנסה להתרכז, מנסה להתעלם מכף הרגל שלה שכאילו מונחת בתמימות בחיקי אבל למעשה מלטפת את הזין שלי בעדינות, אני מעיף אליה מבט ומרים גבה והיא מחייכת אליי בשובבות וממשיכה לנסות ללטף את הזין (שעכשיו כבר די קשה) עם הרגל בלי שישימו לב.

אוקיי, אני יודע לשחק גם.

"לא קר לך מאמי?" אני שואל פתאום ולפני שהיא עונה מושיט יד לשמיכה הלבנה הנעימה שלנו ומכסה בזריזות את הרגליים שלה "תני לי טיפה שמיכה גם" אני רוטן ומכניס את יד שמאל מתחת, מעולה, אני חוזר לשיחה שוב, אבל הפעם גם אני יכול ללטף ואני מעביר את האצבעות שלי במעלה הרגל שלה מתחת לשמיכה, מלטף בזמן שהיא מלטפת אותי, ובסלון כל הזמן הזה השיחה ממשיכה ואיש לא שם לב.

הרגל שלה חלקה ונעימה והעור שלה רך כמו משי, האצבעות שלי מטיילות עליו ואני מרגיש אותה מצטמררת בעדינות  ואז מרגיש את העור שלה מגיב לצמרמורת, אני מחייך אליה והיא מחייכת בחזרה וככה אנחנו יושבים ומתלטפים ומדברים עד שאני נזכר בעצם בשביל מה הגעתי לסלון לפני שהכוס היפהפה שלה בילבל אותי.

"האוכל עוד רגע מוכן, שבו סביב השולחן" אני קם ופונה אליה "בואי תעזרי לי להוציא דברים", היא קמה בזריזות ואנחנו עוברים למטבח להתחיל להעמיס, ברגע שהידיים שלה עמוסות אני מסתובב אליה ותופס את שתי הפטמות שלה דרך גופיית הספגטי שהיא לובשת  "את חושבת שאת חכמה גדולה?" אני שואל באיום. "מה???" היא שואלת בתמימות מזויפת "מה עשיתי???" ומחייכת את החיוך השובב שלה.

"את רוצה לראות מה יהיה לך?" אני שואל ומסובב את הפטמות "אתה צריך לשאול מה יהיה לך!" היא ממשיכה להתגרות למרות שברור עליה שהפטמות משפיעות עליה מאד.

"אוקיי" אני אומר "הראשון שנשבר עושה כלים", היא שוקלת את זה לרגע ואז מחייכת "הכל מותר?" - "כן, הכל מותר שדונית שלי" אני מחייך אליה בחזרה.

"אוקיי" היא מסכימה ומסתובבת לצאת מהחדר ומייד אני נחשף לעוד טריק שלה כשהסיבוב מרים את החצאית שלה למעלה ולרגע אני נחשף לישבן המהמם שלה לפני שהיא נעלמת, הזין שלי כבר קשה לגמרי במכנסיים, אין מה להגיד היא מובילה, אבל אני עוד אפתיע.

לוקח לי רגע לפני שאני מצטרף לכולם סביב השולחן ואני מתיישב כשהשאר כבר ממלאים את הצלחות שלהם, אני ממלא לעצמי צלחת גם ומצטרף לשיחה, תוך פחות מדקה ואני מרגיש את היד שלה על הזין שלי, אני נותן כמה ביסים ואז מעביר את היד שלי בין הרגליים שלה, הרגליים שלה פתוחות לרוווחה והאצבעות שלי מתבייתות מייד על הכוס הרטוב שלה (ואלוהים אדירים כמה שהוא רטוב) היד שלה עוטפת את הזין שלי והיא מתחילה לאונן לי לאט בזמן שסביבנו השיחה קולחת והאצבע שלי מעסה בעדינות את הדגדגן שלה, אף אחד לא שם לב.

לאט לאט העיסוי שלי מתחיל לעבוד והיא מאדימה קלות, היא עוצרת לרגע את היד שמאוננת לי ומשתעלת שיעול מזוייף לתוכה, שיעול שמסתיר את הרוק שהיא מורחת על היד, כשהיא מחזירה אותה לזין שלי פתאום גם אני מזדקף ומתחיל להאדים, עכשיו כשהיד רטובה וחלקלקה החיכוך ממש נעים, ממש נעים, ממש. אני נושם עמוק לאסוף את עצמי ועושה את הצעד שלי, מעביר את האצבעות על השפתיים שלה ואוסף מהרטיבות ואז משתמש בשתי אצבעות רטובות כדי לפתוח את השפתיים ובשלישית כדי להצליף בדגדגן המגורה והחשוף ויש לזה בדיוק את האפקט שקיוויתי לו כשהיא משתנקת פתאום, אני מרגיש אותה עוצרת וגם אני מאט לרגע ומביט בה בחיוך "מוכנה להכנע?" אני לוחש לה "את לא יכולה לאונן לי מספיק חזק כדי שאגמור בלי שכולם ישימו לב אבל אני מסוגל להצליף בכוס שלך עם האצבע בשקט בלי בעיה", היא חושבת על זה ולרגע נדמה לי שאולי היא אפילו מוכנה להרים ידיים.

אבל לא הכלבה הנחושה שלי, היא שוקלת את האפשרויות שלה ואז מחייכת אליי ומפילה את המזלג שלה על הרצפה. "אויש נו!" היא אומרת בקול רם ומתכופפת בזריזות, לפני שאני בכלל מרגיש הפה שלה עוטף את הזין שלי מתחת  לשולחן ואני משתעל לרגע ומזדקף במקום בזמן שהפה החם שלה יונק אותי לשתי שניות מהממות חושים, שתי שניות שנגמרות כמעט מייד כשהיא מתרוממת בחזרה. "הוא מתחת לכסא שלך" היא נוזפת בי בקול רם, כאילו זאת אשמתי "הנה אני רואה אותו" היא אומרת ושוב צוללת, הפעם היא מלקקת את הביצים שלי ליקוק ארוך שעולה עד הזין לפני שמכניסה את הכיפה לפה ומשחקת איתה, שנייה, שתיים, שלוש ושוב היא מתרוממת "הוא נדחף שם מאחורה, אל תזוז ותן לי שנייה להוציא" היא נוזפת שוב ומתכוננת לצלול שוב, אני מעיף מבט על השולחן לראות אם מישהו מבין מה קורה פה, אבל לא, החברים שקועים בשיחה ואף אחד לא רואה כלום, עוד פעם או פעמיים כאלה ואשתגע.

"שני, סיפרת לכלבה על מקסיקו?" אני פונה לחברה שיושבת מהצד השני שלה כדי ליצור הסחת דעת, היא מעיפה בי מבט מתוסכל ומסתובבת לשמוע את הסיפור של שני, קניתי לעצמי דקות יקרות ואני מנצל אותן מייד ובזמן שהיא מסובבת את הראש לשמוע את הסיפור של שני אני שולף בגניבה את הקלף המנצח שהסתרתי בכיס לפני שהתיישבתי, הדילדו הקטן והשמנמן. אני מחכה לתזמון המושלם וברגע ששני מתחילה למנות את מעלליה במקסיקו אני נשען קדימה ובתנועה אחת בטוחה מתחת לשולחן מכניס את הקצה של הדילדו לתוך הכוס הרטוב שלה.

הכוס שלה נוטף בנקודה זאת כבר, כל כך רטוב שלדילדו אין שום בעיה להכנס ויש לי את ההנאה הייחודית של לצפות בפנים שלה כשהיא מרגישה אותו ומבינה מה הולך שם והמבט שהיא מלכסנת אליי מזועזע, היא לא ציפתה לזה. במשפט הרביעי של שני הדילדו לגמרי בתוכה ואני מסובב אותו בעדינות במקום להוציא ולהכניס, מסובב בעדינות ומביט בה בזמן שמעמיד פנים שמקשיב לשני.

היד שלה כבר לא על הזין שלי, היא וויתרה על זה, במקום זה היא על הברך שלי והיא מועכת אותה חזק, מחזיקה את עצמה מלגנוח בקול רם, שני מגיעה לקטע מותח בסיפור ואני מחליט להתחיל להוציא ולהכניס את הדילדו, אני לא מספיק אפילו להכניס בפעם השלישית וזה נגמר, הכלבה מבקשת משני סליחה, היא חייבת ללכת לשירותים.
אני מחייך אחריה ומגביר קצת את המוזיקה בסלון כדי לוודא שהאורחים לא ישמעו אותה כשהיא גומרת בשירותים.
חשוב להיות אדיב, במיוחד בניצחון.

היא עולה במדרגות ובכל מדרגה מרגישה רטיבות בין הרגליים שלה, רטובה מרגע שיצאה מהרכב וככל שמתקרבת לדירה שלו היא  מרגישה את עצמה נרטבת יותר ויותר, כשהיא מסתובבת ורואה את הדלת שלו הלב שלה מתחיל לדפוק קצת יותר מהר ונדמה לה שאם לא תזדרז היא הולכת לטפטף על המדרגות, עוד כמה מדרגות והיא מול הדלת, כמו בכל פעם היא קצת נבוכה לדפוק בה (גם אחרי כל הזמן הזה), נבוכה ומתרגשת, יודעת מה יקרה, מה תמיד קורה, אבל היא לא הייתה פה וכל כך רטובה אם לא הייתה רוצה את זה, אז היא נושמת עמוק ודופקת.

"רק רגע" מתנגנת מבפנים הקריאה והיא שומעת בקול שלו כמה הוא שמח לקראתה, הדלת נפתחת והיא רואה שוב את אותו חיוך רחב שהתרגלה לראות, בלי לחשוב היא מחייכת בחזרה ומתקרבת לחיבוק אוהב שמועך אותה אליו והיא נצמדת בלי לחשוב ומתמסרת לידיים החזקות שעוטפות אותה, מתמסרת לפה שלו על שלה והזמן עוצר כשהם מתנשקים.

נצח עובר והם מתנתקים ופתאום הידיים שלו על החזה שלה והפה שלו צולל אל הצוואר שלה, היא מתכוונת להגיד משהו אבל מרכזי העונג שלה נדלקים למגע שלו והמילים בורחות ממנה והברכיים שלה רועדות, הלשון שלו על הצוואר  מטריפה אותה והפטמות שלה רוקדות בין אצבעותיו ופתאום היא לא מסוגלת לחשוב יותר.

היא רצתה לשתות קודם, היא זוכרת, רצתה להגיד לו משהו, רצתה לשבת ולעשן, היא רצתה כל מיני דברים אבל מרגע שהוא מצמיד אותה לקיר היא לא מסוגלת לחשוב יותר, הפה שלו נצמד לפטמה שלה ויד אחת שלו תופסת את הצוואר שלה וממשיכה להצמיד אותה לקיר והשנייה איכשהו בין הרגליים שלה, הרגליים שהיא פותחת כמו זונה, היא בכלל לא זוכרת שפתחה אותן הן כנראה נפתחו מעצמן, הן לא מצייתות לה לידו, אף איבר לא מציית לה לידו, כולם בוגדים, אחד אחד.

היד שלו כבר בין הרגליים שלה, היא בלי תחתונים כשהיא באה אליו - אסור לה תחתונים, הוא לא מרשה לה להיות לא זמינה וממילא למדה מזמן שאם לא מורידה אותן הן מריחות מכוס לקילומטרים כשהיא חוזרת ממנו ואפילו בכביסה פאדיחה לשים אותן - והדגדגן שלה, ראש וראשון לבוגדים, מזדקף לקראתו כמו חייל ממושמע, הוא מעביר אצבע עדינה עליו והיא מרגישה את עצמה מיטלטלת, צליל מוזר נשמע פתאום, מי עשה את הצליל הזה? היא עשתה את זה? היא לא מבינה. הוא מעביר שוב את היד והפעם היא שומעת את עצמה ומזהה כמו מה היא נשמעת, כלבה מיוחמת.

שוב הוא מעביר את האצבע וצוחק כשרואה את ההשפעה שלו עליה, נהנה לשחק בה כמו ילד בצעצוע, מותח ומותח את הקפיץ, נהנה להרגיש איך היא מונחת בכף היד שלו, חתול שמשחק עם טרפו. בפעם הבאה היא לא מסוגלת יותר וגניחת תסכול פראית בורחת ממנה, היא שונאת להראות לו כמה כוח יש לו עליה למרות שיודעת שהוא יודע, והוא מחייך שוב ומרטיב את 2 אצבעותיו הארוכות  ועוד צמרמורת עוברת בה, הטיזינג נגמר והיא יודעת לאן האצבעות האלה הולכות.
לא עוברות 2 שניות והיא מרגישה  אותן עמוק בתוכה, הוא נכנס והיא מרגישה את עצמה מתעוותת סביבו, האצבעות הארוכות שלו ממלאות אותה והוא מזיין אותה איתן במומחיות, מנגן בה כמו כנר או פסנתרן, אצבעותיו זזות במהירות פנימה והחוצה, רכות לרגע וקשות ברגע הבא, מתעקלות ומסתובבות, משפשפות כל נקודה בתוך הכוס שלה והיא צורחת כשהאורגזמות מתחילות.

אחת - שתיים - שלוש - ארבע, עוד אורגזמה מכה בה ועוד אחת, כשהוא דופק אותה מהר היא מרגישה אותן כמו גשם, הוא מגביר את הקצב וכולן מתחברות לאורגזמה אחת ארוכה והיא מרגישה את עצמה כמעט ונופלת, אבל בדיוק כשנדמה לה שהברכיים שלה כושלות הוא דוחף את האצבעות שוב פנימה עד הסוף ועוצר, מחזיק אותה ככה, יד אחת בכוס ויד אחת בצוואר, מחזיק ומביט בה ופתאום עוזב.

היא רועדת, מתנשפת, פתאום מבינה שיד אחת עדיין מחזיקה את התיק, היד השנייה שלה איכשהו מחזיקה את היד שלו, היד סביב צווארה. היא לא זוכרת שעשתה את זה, היא לא זוכרת כמה זמן עבר מאז שהגיעה, לא זוכרת מה רצתה להגיד, או על מה חשבה לפני רגע אבל דבר אחד היא זוכרת, איך לבקש את מה שהיא רוצה, היא נכנסת לסלון וכורעת על הספה, מרימה חצאית ודוחפת את הכוס הרטוב ומהגורה שלה למעלה - הכי למעלה שאפשר - והיא שומעת את עצמה מייללת.
והיא יודעת למה.

עוד פרידה מרירה-מתוקה מבת-זוג וכלבה, שש שנים טובות זה החזיק.
מערכת היחסים שלפניה נגמרה בגלל שהבדס"מ נהיה יותר מדי עבודה, מערכת היחסים הזאת נגמרת בגלל שהפוליאמוריה נהייתה יותר מדי עבורה.
אני לא מאשים אותה ולא כועס, זה באמת לא מתאים לכל אחד או קל, בהתחלה זה התאים לשנינו וזה היה מורגש, כשזה היה פה ושם עם חברות שלה, כשהיא הייתה מוקד תשומת הלב זה היה כיף לה. לראות אותי מקסים אישה אחרת היה קשה לה, לראות אותי מעריף תשומת לב וחיבה על מישהי אחרת צרם לה, היא התחילה להרגיש שהיא לא מקבלת את כולי ושלא מקבלת מספיק ממני, התחילה לדמיין שמישהי אחרת מקבלת יותר ממנה ולוקחת לה, שהמסיבה מתרחשת בלעדיה, וכמה שלא ניסיתי לא הצלחתי לגרום לה להרגיש אחרת.

לשמחתי ולהקלתי היא לא ביקשה ממני לוותר על הפוליאמוריה וזה בכלל לא עלה ואני שלם עם זה מאד, אמרתי לה בשיחה האחרונה שלנו "אם אנחנו נפרדים בגלל זה אז זה בסדר שניפרד, זה נושא שהגיוני להפרד בגללו", אני יודע שאני לא אוותר על זה ואם זה לא טוב לה אז אני לא רוצה לידי מישהי שאני עושה לה רע.
וזה לא שכ"כ חשוב לי לזיין, זה ממש לא העניין בשבילי, אני אפילו יכול להעמיד פנים שאני מונוגמי לאיזושהיא תקופה ואם אני אשתדל ממש אני אפילו אאמין בזה בעצמי, אבל יום אחד תגיע מישהי ויהיה לה חיוך כמו שאני אוהב וחזה כמו שאני אוהב והיא תהיה מלאת התמסרות והמקום הזה שבי יתעורר וירצה לעשות עם זה משהו, ואני לא רוצה באותו רגע שזה יקרה לחשוב שאני צריך לוותר על מערכת היחסים שלי כדי לעשות את הדבר הזה, אני מבין שיש אנשים שלא מרגישים את הפיתוי הזה באותה צורה אבל בשבילי זה כמעט צורך, האנרגיה הזאת של להתחיל עם בחורה חדשה ולהקסים אותה מעוררת אותי מנטלית בצורה שאף בת זוג לא תוכל לעורר ואני באמת שלא רוצה לוותר על זה, מונוגמיה מרגישה לי כמו חגורת צניעות ואני לא מבין איך כולכם לובשים אותה בשמחה, מצטער.

וכל מי שקורא את זה ולא מסכים איתי זה בסדר גמור, זאת רק החוויה שלי וככה אני מרגיש ועם הבת זוג הבאה אני לא אעשה את אותה טעות שוב ואוודא שהיא מרגישה כמוני לגבי זה, אחרת לא יהיה.
היה טוב וטוב שהיה ואם באמת עשיתי לה אז גם טוב שנגמר, עכשיו למצוא את הבחורה הזאת שאוכל להיות עצמי לגמרי איתה וזה לא יעשה לה רע.

כל אחת מתמסרת אחרת, כל דום יודע את זה, כל אחת נותנת את עצמה אחרת, כל אחת מתפרקת אחרת. הכלבה שלי לדוגמא מתמסרת כמו שרקדן מתמסר לקצב, או כמו שאמן מתמסר ליצירה, היא מוותרת על עצמה בסקס ונותנת לו לסחוף אותה ואני מחזיק אותה בעדינות אבל בכוח, כמו כבאי שמחזיק צינור שמתיז בלחץ מים, מכוון אותה לרצוני בזמן שהיא מתפוצצת וזה מרגיש כמו לנצח על תזמורת לפעמים, ויש את הבחורה שיושבת על הספה לידי עכשיו, היא מתמסרת בדרך אחרת לגמרי, ההתמסרות שלה היא כמו אדם שצף בים, כשהיא מתמסרת היא מכבה את המוח ופשוט צפה, איתה אני צריך כל הזמן לדחוף, היא כמו חימר בידיים שלי שאני חייב לתת לו צורה ולסובב כל הזמן את הכיריים כדי שיישאר רך.

אבל שתיהן גומרות כמו מטורפות ושתיהן כלבות, וכלבה מבינה כלבה.

היא נכנסה לדירה בחיוך ומיהרה לחיבוק שלי, יודעת שהיד שלי תבדוק ותגלה שהיא ללא תחתונים, הדרך הסודית שלה להראות לי שהיא רוצה שאקח ואני לא מאכזב ומצמיד אותה לקיר מייד. 

"תן לי לשבת" היא מנסה "עוד לא עישנתי, רגע-" אבל אין לי סבלנות לרגע וגם אין לי זמן, הפה שלי על שלה ואצבע אחת כבר בכוס שלה. "אם הוא לא היה רטוב" אני לוחש לה באוזן ומכניס שתי אצבעות "אם לא היית כל כך רטובה בטח הייתי נותן לך עוד רגע" אני משקר ומתחיל לדפוק אותה ובתוך רגע היא גומרת וגומרת.

אין כמו בחורה שגומרת חזק ובקלות, זה מדבר ישר לזין הדומי שלי וככל שהיא גומרת יותר אני מרגיש את הגוף שלה מתרכך ומתמסר, ככה מסובבים את הכיריים שלה, היא עכשיו חומר.

סטירה קטנה לפנים ועוד אחת, הן מהממות אותה באמצע הגמירה והיא מביטה בי לא מבינה, עוד סטירה קטנה ואני מושך אותה בכוח לספה "מה-" היא מנסה להגיד ואני סותם לה את הפה ודוחף אותה לשכב, היא מנסה להגיד עוד משהו ואני תופס את הפטמה שלה וצובט, זה משתיק אותה מייד ובמקום לדבר היא גונחת ונותנת לי לשים עליה את האזיקים שמחוברים למסגרת הספה, כשהיא מגלה שהיא לא יכולה להזיז את הידיים היא מנסה להגיד עוד משהו אבל אני מנצל את ההזדמנות ומניח את הגאג בפה שלה, היא סוגרת עליו את הפה בלי בעיות (אחרי פעמיים שהזמינו משטרה בגלל הצעקות שלה היא למדה שהיא מוכרחה גאג) ורק העיניים שלה מביטות בי בשאלה, אני מצמיד את המצח שלי שלה ושואל מקרוב "את סומכת עליי נכון?" היא ממצמצת לרגע ואז מהנהנת, אני יודע שהיא סומכת, אני שם עליה בעדינות את כיסוי העיניים ומרים את השמלה הצמודה שלה אל מעל השדיים שלה, עכשיו רק נשאר לשים מוזיקה (ולהגביר,משטרה כבר אמרנו?) וזהו, הכל מוכן.

אני צולל אליה כמו נץ שצולל לטרף, כמו אדם רעב שממהר אל ארוחת שבירת הצום שלו, הידיים שלי מטיילות עליה והיא מתפתלת, ההכנות כל כך חירמנו אותה שאני בקושי צריך להכניס את האצבע והיא כבר מטפסת למעלה..

ואז מתחילות הגמירות, אחת אחרי השנייה, יד מחליפה יד כשהראשונה מתעייפת, הלשון עוברת בין דגדגן לפטמות לצוואר, הידיים תמיד מטיילות עליה, חופנות ותופסות ומלטפות, אני מתקיף חזק ולא נותן לה מנוח אבל כל פעם שהיא גומרת חזק מדי היא מקבלת סטירה קטנה בלחי או בכוס, עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת, אני מסובב את הכיריים יותר ויותר מהר והגמירות שלה לא מפסיקות, יש בחורות שמסוגלות לספור את האורגזמות שלהן ויש כאלה שצריכות למדוד זמן כי למספר כבר אין משמעות, עוד יותר ועוד יותר אני מסובב את הכיריים והרעשים שלה כמו מוזיקה לאוזניי ואני מנגן, יותר מהר ויותר מהר, מוכרחים למהר כי בעוד רגע-

-והדלת נפתחת.

אני מסובב את הראש לאחור ורואה אותה, עומדת בפתח, הכלבה היפהפיה שלי, בשמלה צמודה מהממת שמדגישה את השדיים שלה וחיוך מתרגש, עומדת בדלת ומביטה על המחזה האדון שלה מעיף מישהי אחרת לחלל, מביטה ולא כועסת, מביטה ולא מקנאת, מביטה ומוקסמת, מביטה כמו מישהי שהיא חלק.

בדיוק, כמו שתכננו.

המוזיקה ממסכת את הצליל של הדלת והכלבה נכנסת בשקט, האזוקה כל כך עסוקה בלגמור שאין לה מושג מה קורה, הכלבה מתקרבת והמבטים שלנו מצטלבים ואני משוכנע במאה אחוז שאם מישהו היה מביט בנו מהצד באותו הרגע הוא היה מסוגל לראות את האהבה שעוברת ביננו, כל כך חזקה היא הייתה, כל החיים חלמתי על בת זוג שתכנס באמצע שאני עם מישהי אחרת וזאת לא תהיה בעיה אלא הזדמנות, כל צעד שלה עם המבט המוקסם והאוהב הזה היה בשבילי הגשמת חלום, תוך כדי שהיא מתקרבת היא מתחילה לפשוט את הבגדים שלה בשקט ומתחת לשמלה היא לובשת משהו שקוף עם תחרה, השדיים שלה נראים עצומים עם זה ואני כמעט מאבד את הקצב בהגמרות מרוב שהסיטואציה מבלבלת אותי, עשיתי אולי 8 שיחות עם הכלבה לפני הרגע הזה ועדיין זה כל כך ממלא אותי אושר שהוא מרגיש לי חלום יותר מאשר מציאות, היא עומדת ליד הספה ומביטה בי בהיסוס, כאילו לא יודעת איך להצטרף, אני מסמן לה עם היד פשוט להצטרף, אז היא מושיטה את היד שלה ותופסת את השיער של האזוקה.

אני כל כך שמח שהאצבעות שלי היו עמוק בתוכה כשהכלבה הניחה עליה את היד, המגע הפשוט והחזק הזה היה בשבילה הרגע שבו הבינה שיש איתנו מישהו בחדר והכוס שלה נסגר על האצבעות שלי בכוח כשעצם המחשבה הגמירה אותי בגלים כל כך חזקים שחשבתי שיהיה לי נמק. הכלבה הרגישה את זה והתמלאה אושר שמישהו גומר כל כך חזק למגע שלה ומייד התחילה ללטף ולנשק ברצינות ואני הורדתי את הראש לכוס של האזוקה והתחלתי לתת לו קצת יחס אוהב, אבל הפעם בעדינות, מקפיד להוריד את הקצב כל פעם שהיא מתקרבת מדי לגמירה, אני רוצה את הכוס הזה רטוב ממש ואותה רגישה ממש לאירוע העיקרי.

אני ממשיך ומלקק ומרגיש אותה מתפתלת בתוך האזיקים שלה ונהנית מהליטופים של הכלבה שכל כך שקועה שהיא שוכחת שיש לה תפקיד, אני נוגע לה ברגל להזכיר לה והיא מהנהנת ומתרוממת לשים את הסטראפ-און שלה, כי הלילה הכלבה מקבלת פינוק מיוחד מאד, הלילה היא תזיין כלבה אחרת, אני זז הצידה ומפנה לה את הדרך והיא מכינה את עצמה, אני מפשק את האזוקה ומביט בה כשהיא מניחה את הדילדו שלה בפתח הכוס של האזוקה ומביטה בי בחזרה.

אני לא חושב שאי פעם בחיי אהבתי מישהו אחר בעוצמה כמו שאהבתי אותה באותו רגע.

חצי שעה אחר כך שכבנו על הספה, שלושה אוהבים, מהות אחת. הכלבה ואני מחובקים כשהאזוקה ביננו ושנינו מלטפים אותה.

"אני חושבת שאני יודעת מה היא רוצה עכשיו" מודיעה הכלבה ואני מושך בכתפיים "מאיפה את יודעת שהיא רוצה משהו?" אני שואל "כלבות מבינות כלבות" היא עונה ואני מקבל את זה, מצב, אני לא כלבה מה אני יודע? "נכון את רוצה משהו?" שואלת הכלבה והאזוקה מהנהנת "מה את רוצה?"

מודה שהופתעתי מהתנועה ההחלטית, זה לא טריוויאלי להסתובב כשהידיים שלך אזוקות מעל הראש אבל היא לא היססה לרגע למקם את עצמה ולקפל את הרגליים בתנוחה שרצתה ומיד אחרי שזה קרה הבנתי שזה בעצם הדבר הכי טבעי בעולם, כלבה רוצה שיזיינו אותה כמו כלבה.

"אתה רואה?" אומרת הכלבה המושלמת שלי "אמרתי לך", והיא צודקת, היא באמת אמרה לי.

אני שומע אותך במדרגות ומתקדם לדלת עוד לפני שדופקת, תוך שתי שניות את בפנים, אוף כמה התגעגעתי אלייך. 

"אני צריכה לשטוף ידיים ורוצה לעשן משהו" את ממלמלת עוד כשאני מתקרב לחבק, או משהו דומה, אני לא בטוח, אני בקושי מקשיב, אני מתרכז בריח שלך ובחיבוק, יד אחת מחזיקה בגב התחתון ומצמידה אותך צמוד אליי והשנייה מלטפת את הצד ליטוף אינטימי, מחפשת ושואלת את השאלה היחידה שמעניינת אותי עכשיו, איך ייראה הערב?

שנינו יודעים את החוקים הלא כתובים, אם יש תחתונים אני אחבק ואנשק על הלחי ונשב ונעשן ונראה טלוויזיה ונקשקש, שני חברים וותיקים שלא התראו, ונתחבק ונצחק ונרכל ותלכי הביתה, ערב נעים לכל הדעות.

אבל אם אין את שלי.

"אין, אין, אין תחתונים!" המוח שלי צוהל כשהיד שלי מלטפת ליטוף חלק ויורדת אל הירך שלך, והשמלה שלך קצרה ונעימה ותוך שניונת היד שלי כבר על ירך חמה וחלקה. "אני רוצה לע…" את מתחילה להגיד אבל אני שם את היד על הפה שלך ולא נותן לך לסיים, לוחש לך באוזן "התגעגעתי" ואני מרגיש אותך נמסה לתוך הלחישה ומתמסרת למגע שלי, את לא באמת רוצה להתווכח,אני יודע, הפה שלי מטייל על הצוואר הלבן שלך ואני מרגיש אותך נרעדת, בלי לחשוב את מנסה לקחת צעד אחורה אבל אין מאחורייך כלום חוץ מהקיר, היד שלי ממשיכה לטייל על הגוף שלך, מרחפת על הירכיים, מתקרבת.

אני יודע בדיוק מה לחישה באוזן עושה לך, מה היד שלי עושה.

"אתה ילד רע!" את  גונחת בתסכול מזויף, הגנה אחרונה וטפשית, שנינו יודעים לאן זה מוביל כבר.

"שום בעיה" אני אומר והיד שלי מלטפת וחופנת בין רגלייך "בואי נעשה לך את המבחן?"
"לאאאאא" את מייללת אבל אני כבר לא יודע בשביל מי את מנסה להעמיד פנים, לא בשבילי זה בטוח, אני יודע בדיוק איזו זונה מתפתלת על היד שלי עכשיו.

"בואי נבדוק אותך, אם את יבשה אז אני אדע שאת רוצה לעשן ולשתות…" האצבע שלי מלטפת בעדינות את השפתיים של הכוס שלך ויללת תסכול קטנה בורחת משפתייך "אבל אם את רטובה כמו שרמוטה אז אני אטפל בך כמו שרמוטה…" היד משחקת עם השפתיים, עושה עיגולים קטנים, אני מרגיש כבר את הרטיבות אבל בשביל הדרמה מושך את זה עוד רגע "בואי נבדוק!" ובשנייה האצבע בפנים, 3 שניות אחרי זה את כבר גומרת כמו הזונה החרמנית שאת, שנינו יודעים שהיית רטובה עוד לפני שנכנסת לבניין, עוד לפני שיצאת אליי, הכוס הקטן שלך התחיל לנטוף כבר לפני שעות.

הגוף שלך מתעוות ואני נותן לך להישען עליי כשהאורגזמות מכות בך, אני כל כך אוהב להגמיר אותך, אף פעם לא הייתי עם אישה כמוך שגומרת ככה, אם אני מכה באצבעות חזק ומהר את גומרת חזק ובאגרסיביות, אם אני פורט עלייך לאט כמו גיטרה את גומרת גמירות ארוכות בלי סוף, אני מגוון קצת ככה וקצת ככה ונותן לך לרקוד על היד שלי, זה הרי רק מופע החימום.

בקושי דקה עוברת, בשבילי, בשבילך אין לי מושג איך זה מרגיש, לגבר אין שום דרך להבין מה זה אומר לגמור 40 פעם בדקה, אבל אחרי שהדקה נגמרת ואני מתרומם ומנשק אותך חזק את כבר מבולבלת לגמרי. ככה אני אוהב אותך.

השמלה משוכה למעלה והכוס הקטנטן שלך מבריק מנוזלים, העור שלך סמוק ומבריק, השיער היפה שלך קופץ והגוף שלך שלפעמים נדמה שתמיד מתוח בגלל דבר זה או אחר נרגע לחלוטין, דקה של גמירות ארוכות ואת הופכת להיות היצור הכי יפה, רגוע ומתמסר בעולם, ככה אני אוהב אותך, רכה וזורמת ולא מתווכחת כשאני מוליך אותך לספה ומשכיב אותך עם הרגליים למעלה.

הגיע הזמן למופע העיקרי.

אני מאמין שקצב חשוב כשזה מגיע לסקס, מרגיש שסקס טוב זה סביב הסתנכרנות וגם שמעתי מיותר מאישה אחת תלונות על קשיים לגמור כשהקצב משתנה, הכי קל כשיש מוזיקה ברקע ושנינו יכולים להסתנכרן אליה ואחד אל השני, אבל אני לא צריך מוזיקה בשביל לשמור על קצב איתך, יצור מופלא שלי שגומר כל כך מהר, חזק ובקלות, איתך אני מנגן את הקצב שבראש שלי וכל קצב מוציא ממך שיר אחר, ואת יודעת שאין כלי שאני אוהב לנגן עליו יותר, שני אצבעות מתקשחות וחודרות שוב לכוס חלקלק ואת גונחת כמו חיה, הכוס שלך פועם ונלחץ סביבי, האצבעות מתעקלות, פעם, פעמיים, את מנסה להתפתל אבל אני מחזיק אותך על הספה עם הרגליים באוויר, אין לאן להתפתל, אין לאן לברוח, הכוס שלך נלחץ בכוח סביבי שוב כשאת מבינה את זה ועוד גניחת חייתית יוצאת ממך, את יודעת מה קורה עכשיו, עכשיו ההופעה מתחילה.

בראש אני מנגן לעצמי את paint it black והידיים שומרות על הקצב המהיר בתוכך, מכות פנימה והחוצה בזווית שאת אוהבת, מכות בנקודת הג'י שלך, שירים מהירים תמיד גורמים לך לראות כוכבים ופתאום אני מבין שאני כל כך מרוכז בהנאה שלך ובאצבעות שלי בכוס שלך שלא שמתי לב לכמה רעש את עושה, אבל זה בסדר, יש לנו פתרון לזה.

היד השנייה שלי מתרוממת לסתום את הפה שלך וכמו תמיד ברגע שאני סותם אותו נראה כאילו את מכפילה את עוצמת הגניחות, אני יודע כמה את מתחרמנת שסותמים לך את הפה, כמה את מתחרמנת מלהיות לכודה על הספה, מלהיות במצב הזה שבו את עבד לחרמנות שלך עצמך, בשביל זה את נוטפת.

"אמממממממ!!! אממממממממ!" את גונחת את היד שלי ואני מזהה את הצלילים, אם יכולת לדבר היית מבקשת הפסקה לנשום רגע, מזל שהיד שלי על הפה שלך, זה הסימן שלי להכפיל את המאמצים לקרשנדו הסיום, אני מוריד את הראש לדגדגן שלך ותופס אותו בפה, אני כל כך אוהב להכניס אותו לפה שלי אחרי שגמרת חזק והרבה, אני אוהב להרגיש אותו קשה ונפוח, אוהב שהוא חם מרוב שהוא מלא דם, אוהב כמה רגיש הוא נהיה כשאת ככה, אני תופס אותו בעדינות בין השפתיים ומעביר עליו לשון ארוכה וחמה "אממממממ!!!! אמממממ!!!!!!!!!" הגניחות שלך מתגברות אבל אני מזהה את השינוי בטון, זה כבר לא גניחות של הפסקה, כשאת גונחת ככה את כבר לא הולכת לבקש שום דבר חוץ מלגמור עוד.

אז אני מפסיק.

"לאאאאא!" את אומרת בתסכול, את שונאת שאני עושה את זה, את יודעת מה אני רוצה שתגידי ואני יודע כמה שקשה לך להגיד את זה, אבל את חייבת לאמר את זה.

"נוווו!!!" את מנסה שוב בתסכול אבל את יודעת שתסכול לא עובד עליי.

"נו אני רוצה… בבקשה…" את מנסה, לפעמים מספיקות כמה מילים קטנות, אבל התגעגעתי אלייך והתגעגעתי גם לשמוע את המשפט שלי, אז היום זה לא מספיק לך.

"אני רוצה לגמור… בבקשה… אוף איתך!" את מנסה שוב ומביטה בי בתסכול ואני רואה על הפנים שלך שמעצבן אותך שאני מחייך אלייך בחזרה, זה כנראה הקש ששובר את גב הגמל שלך ואת נשברת, זהו, אין יותר העמדת פנים, רק שרמוטה חרמנית שמתחננת לאדון שלה. "אדוני בבקשה אני רוצה לגמור עוד בבקשה, בבקשה תזיין אותי בבקשה" המילים שוטפות מהפה שלך פתאום אבל אני בקושי נותן לך לסיים ואני כבר עלייך, בתוכך, עמוק כמו שרק אני יודע.

אוף כמה שהתגעגעתי.

שקט בבית, כיביתי את כל הדברים שעלולים לעשות רעש ושקט עכשיו, רק נקישות המקלדת שלי נשמעות, נקישות המקלדת שלי והנשימות שלה.
אני יושב על הספה ומקליד במרץ אבל רק חצי מתשומת הלב שלי במסך, החצי השני איתה.
קור חודר מהחלון הפתוח ואני עוצר לרגע את ההקלדה כדי לשפשף את הידיים ומגניב אליה מבט לראות איך הקור משפיע עליה. היא כורעת עירומה על הרצפה לידי, ידיים קדימה וישבן למעלה ורועדת מקור כשהיא ממתינה לעונש שלה, אני רואה שהרגליים שלה רועדות קצת ותוהה האם הקור מוגזם, אבל לפני שהמחשבה מספיקה להתגבש היא שואלת "אפשר לשנות תנוחה ברגליים?" בקול קטן ומתאמץ ואני מבין מדוע רגליה רועדות. "כן" אני עונה, לא באתי לפה כדי לעשות לה התכווצות שרירים בכף הרגל, מהירות התגובה שלה רומזת לי שאכן היה לה ממש לא נוח והישבן שלה קופץ כשהיא זזה, היד שלי כמעט זזה לפגוש אותו אבל אני תופס את עצמי בזמן, אני חייב לסיים את מה שאני עובד עליו, אז אני מחזיר את תשומת הלב למסך, הזמן שלה עוד יגיע.

אני מתרכז במסך שוב ומרגיש את הבעירה בתוכי, האש הזאת שרוצה להתפרץ, לזרוק את המקלדת הצידה ולקבור את הזין שלי בתוך הכלבה הסקסית הזאת, אני נותן לבעירה להתחמם ולחמם אותי, אבל לא נכנע לה, שליטה מתחילה משליטה עצמית.

אחרי רבע שעה של ריכוז אני עוצר להביט בה שוב, העור שלה לבן כולו וכמעט סמור מרוב קור, אפשר להתחיל.
בלי לקום ממושבי אני שולח יד אל החגורה שלי ונותן לעוד קצת התרגשות לבעבע, אני אוהב להכות אותה, אוהב להרגיש את הגוף שלה מגיב, אוהב את מה שזה מוציא ממנה, אבל אני חייב להתחיל לאט, המכות הראשונות ייתנו את הטון לכל העונש, אני עדיין לא יכול לשחרר את החיה, כל 20 שניות אני מחליט ומתחיל לספור בלב.
18...19...20... מכה! הגוף שלה קופץ כולו מההפתעה אבל היא לא זזה, היא יודעת לא לזוז, אנחה קטנה נפלטת מפיה ואני יכול להרגיש בחוש שאין לי שם בשבילו בהתרגשות שלה מתחילה להיבנות, הגוף שלה נמתח למכה הבאה אבל היא אינה מגיעה, אני סופר בלב, בערך ב 17 הגוף שלה מתחיל להירגע שוב וכשמגיעים שוב ל 20 ההצלפה שוב תופסת אותה בהפתעה והיא כמעט מתפתלת, עשרים שניות בין מכה למכה זה הטוויסט האכזרי שלי, לתת לדם לזרום בין המכות, לתת לכאב להישכח לרגע רק בשביל התזכורת הבאה 19... 20... מכה! מכה! במכה הרביעית היא כבר לא יכולה להישאר בשקט, במכה העשירית דמעות יורדות, 18... 19... 20... מכה! אחרי המכה 30 אני עוצר. עוצר ומביט בסימנים היפים שעל הישבן שלה, כשאני במצב רוח הנכון אני מסוגל לעשות איקסים יפהפיים, כמעט כמו סטייק שנצרב על מחבת ברזל, השריפה שבתוכי כבר בוערת במלוא העוז ואני לא מסוגל להישאר לשבת יותר, אז אני קם ודוחף אותה לרצפה עם הרגל, כשאני מניח את הרגל על הישבן שלה אני מרגיש אותו צורב אותי מרוב שהוא חם וזה גורם לי להיות כ"כ קשה שאני כמעט מפסיק את הכל בשביל לספק את עצמי, אבל לא, שליטה מתחילה משליטה עצמית.

אני הולך בשקט סביבה ונושם, היא שוכבת צמודה לרצפה, עדיין בדמעות, אני דוחף את הבוהן שלי לתוך הפה שלה והיא באינסטינקט מתחילה למצוץ אותה, העיניים שלה מביטות בי מהרצפה ולרגע אחד אני עוצר ומפנים את הרגע העוצמתי הזה, את המבט שלה אליי, את המבט שלי אליה, ולרגע אחד כל מערכת היחסים שלנו מגולמת בשנייה הזאת, וההרגשה הזאת של החיבור העמוק הזה כמעט וגורמת לי לסלוח לה על הכל, אבל אני מחזיק את עצמי, היא חייבת לקבל עונש, זה החנוך שלה.

"את יודעת מה עשית" אני פותח והיא מהנהנת, הבוהן שלי עדיין בתוך הפה שלה "יש לך משהו להגיד להגנתך?" אני שואל ומוציא החוצה את הבוהן. "סליחה אדוני אני מצטערת" היא מייד פותחת, אבל אני קוטע "מצטערת על מה?" והיא עוצרת לשנייה לסדר את התשובה שלה, היא יודעת כמה חשובה כל מילה איתי.
"אני מצטערת שהתנהגתי כמו ילדה קטנה וקלקלתי לכולם את הכיף" היא עונה ואני מרוצה, זאת בדיוק התשובה שחיפשתי, לפני שנה כשהיינו בסיטואציה הזאת היא עוד הייתה מנסה למצוא אשמים להתנהגות שלה, להסביר מה עבר עליה או מה טיגרגר אותה, אבל היום היא יודעת לא לנסות תירוצים כאלה איתי.
"היה יכול להיות לנו יום נחמד וכיפי" אני עונה לה "אבל בגלל שהתעקשת על משהו ממש טפשי הוא נגמר רע, על משהו שבעצמך אחר כך אמרת שלא רצית, זה היה שווה את זה?" - "לא אדוני" מגיעה מייד התשובה. "ואת חושבת שתזכרי בפעם הבאה להתנהג אחרת?" אני שואל אבל אפילו לא מקשיב לתשובה, תוך כדי שהיא עונה "כן" אני כבר אומר "בואי נוודא".
ואז מגיע תורה של המברשת, עזר החינוך מספר אחת.
מכה, מכה, מכה, מכה, מכה, אני נותן בקצב מהיר, עכשיו זה כבר לא הכאב שהיא מרגישה ברגע זה, עכשיו אני עובד על הכאבים שהיא תרגיש מחר, מכה מכה מכה מכה, היא מתפתלת מתחתיי, מכה מכה מכה מכה מכה מכה מכה והבכי שלה מתחיל לצאת בהתפרצויות חנוקות, מכה מכה מכה מכה ואני עוצר.
מתחתיי גוש ספק אנושי של בכי וכאב מיילל באומללות, ואני מניח את המברשת בצד ולוקח את המשחה, בשתי ידיים אני מורח אותה על הישבן ומתחיל ללחוש לה שאני סולח, ולאט לאט הגוש תופס שוב צורה של אדם, אחרי כמה דקות של מריחה עדינה הבכי נחלש ואני תופס אותה בשיער ומושך אותה אליי בכוח לנשיקה, כשהפיות שלנו נפגשים אני מרגיש שהיא נמסה לתוך הפה שלי והגוף שלה נצמד לשלי בכל סנטימטר שהוא מסוגל אליו, אני מתרחק לרגע ומביט בעיניים שלה ורואה אהבה שאין לה גבול "אני סולח לך ואני אוהב אותך" אני לוחש לה. "תודה אדוני" היא לוחשת והשריפה שבתוכי שוב בוערת בעוז, הגוף העירום שלה צמוד אליי והשדיים הענקיים שלה מעוכים עליי, די, אני מחליט, המתנתי מספיק.
בתוך רגע היא שוב על הרצפה, היא לא מצפה לזה וזה מוציא ממנה גניחת מופתעת אבל תוך רגע אני מעליה והגניחה הופכת להיות גניחת שביעות רצון עמוקה, ישר מהגרון, ברגע שהזין שלי נכנס, אך גם גניחה זאת מפנה את מקומה בתוך רגע כשאני נכנס עד הסוף והאגן שלי פוגע בישבן החבול, כשאני מרגיש אותה מתכווצת מכאב זה מעלה את החרמנות שלי במדרגה ואני תופס באלימות את האגן שלה ומתחיל לדפוק אותה בכוח כנגד הרצפה הקרה, אני מלא אנרגיה וכל תנופה שלי מעלה את שנינו קצת למעלה ואז מורידה אותנו בכוח, כמו פטיש, אני שולח יד לתפוס את השיער שלה ומותח את הראש שלה אחורה כדי שלא תיפגע מהרצפה אבל אני לא חושב שהיא הייתה שמה לב אם הוא היה פוגע כי מרגע שהתחלתי לזיין אותה היא מתפתלת באורגזמות, הכלבה הקטנה שלי, אני ממשיך לדפוק ומרגיש את הכוס הקטן שלה מתעוות סביבי כשהיא גומרת עוד ועוד ושפריץ ועוד שפריץ יוצאים מהכוס שלה, בסופו של דבר היא שוכבת בשלולית של עצמה כשאני גומר, וככה אני משאיר אותה כשאני קם, מפותלת בשלולית של עצמה, כמו כלבה.

לפחות בבלוג הזה. סיפורים אמיתיים שקרו, אבל בצורת סיפור, יותר קל לי לספר על החיים שלי ככה, לחלוק. זה עוזר לתת צורה למחשבות ולתחושות, עוזר למסגר אותן, אבל הפוסט הזה יהיה שונה.

פתחתי את הבלוג הזה לפני שנים והוא נועד להיות מקום שבו אוכל לתעד את החוויות הפחות נורמטיביות שלי, ואז באיזה שהוא שלב הוא השתנה והפך להיות שיר הלל ארוך לבחורה מאד מיוחדת ואהובה שבילתה איתי שנים לא מעטות ותמיד יהיה שמור לה מקום מיוחד בלב שלי, אותה אחת שמכונה פה "הזונה הקטנה שלי".
אבל כל דבר צריך להגמר מתישהוא, וגם מערכת היחסים המעולה והעמוקה ההיא הגיעה אל סופה, ועכשיו יש לי אהובה חדשה, כלבלבה נמרצת ושובבה, ולמרות שאנחנו עושים דברים מעולים וחווים חוויות מדהימות מצאתי שאני מתקשה לכתוב עליהן, שאני מתקשה להפוך את הבלוג הזה למשהו שהוא סביב אותה כלבה, זה הרגיש לי כמו בגידה משום מה. (טפשי, אני יודע)
ועכשיו אני קרוב מאד ליום שבו אשים קולר על הכלבה שלי (אחרי שנה ביחד!) ואני מרגיש שהגיע הזמן לשבור את המחסום הזה, אז זהו, הנה הגבול. חצינו אותו יחד.
מאתה והלאה אנסה לעדכן יותר, ובעדכונים תככב בחורה חדשה.
בהצלחה לכולנו.

אני מגיע אל הבניין ולוחץ על האינטרקום, הלב דופק קצת מהר, המון זמן לא עשיתי את זה, יותר מדי זמן, הרבה זמן לא הכרתי מישהי כמוה, מישהי שמעוררת בי את הצד הזה, מישהי שנמסה למשמע הקול שלי, מישהי שמוכנה להתמסר.
האינטרקום מזמזם ואני עולה למעלה, הולך לאט למרות שמתחשק לי לרוץ, יודע שהשניות הארוכות שייקח לי לעלות רק ישגעו אותה יותר.

היא להוטה, זה בטוח, עוד אתמול כשנפגשנו בפעם הראשונה זה היה ברור, המגע שלי צימרר אותה, כשליטפתי את הצוואר שלה היא נאנחה וכשעטפתי לשנייה את צווארה בידי הנשימה שלה נעצרה ועיניה ננעצו בשלי, מבקשות בלי מילים, היא להוטה, זה בטוח.
צעד צעד אני עולה במדרגות ועם כל צעד אני מזכיר לעצמי "היא לא מנוסה, למרות שמתחשק לה אני צריך להיות עדין, לקחת את הדברים לאט, אני צריך להיות המבוגר האחראי, לאט". אני מתקרב אל הדלת ומושיט את ידי לדפוק אבל היא נפתחת לפני מספיק לגעת בה, ושם היא עומדת, מחכה, כמעט רוטטת מציפייה וכשאני רואה מה היא לובשת אני שוכח הכל.

אני זז קדימה במהירות והיא נרתעת לרגע בהפתעה ואז נמסה לתוכי כשאני אוחז אותה בכוח בשתי הידיים ומצמיד אותה אל הקיר, בקושי סוגר את הדלת מאחוריי עם הרגל, אני מרים את שתי הידיים שלה למעלה ואוחז בשניהן עם יד ימין שלי, יד שמאל שלי שולחת יד אל הפנים שלה ומסובבות את הראש שלה אליי, העיניים שלה ענקיות, הנשימה שלה קצרה, אני כמעט יכול להרגיש את החום מהרגליים שלה.

"זה מה שאת לובשת?" אני שואל בקול קשה "ככה את מסתובבת בבית?"
"זה לכבודך" היא עונה בקול קטן, מתנשמת.
היד שלי עוזבת את הפנים שלה לרגע, מטיילת במורד הצוואר שלה עד למחשוף השמלה הקצרצרה ואז שולף שד בתנועה קלה, היא מתחילה להיאנח אנחות קטנות, איזה כיף שהיא קולנית.
אני תופס לה את הפטמה בין שתי אצבעות, והיא רוטטת כולה למגע שלי ואני מרגיש שהברכיים שלה רועדות אז אני מפסיק וממשיך לטייל עם היד על השמלה הקצרצרה, רק כשאני מגיע אל הישבן שלה אני מבין שהיא בלי תחתונים, מייד נשלחת היד שלי אל בין רגליה ורק אז אני מבין באמת עד כמה היא חרמנית, כשהיא גומרת מייד לנגיעה הקלה שלי בקצה הדגדגן הנפוח שלה, המגע הקל, המלטף, העדין הספיק והיא מתחילה להיאנח כמו חתולה מיוחמת.

"לא!" אני צועק ותופס את הפנים שלה "לא לא לא" ומעיף לה סטירה.
"אין דבר כזה לגמור בלי רשות" סטירה "אין דבר כזה לגמור בלי לבקש" סטירה "אין ולא יהיה"
"כן אדוני!" היא כמעט צורחת, הלחיים שלה אדומות, השיער שלה פזור ומפוזר, היא דבוקה לקיר כששתי הידיים שלה באוויר, שד אחד שלה בחוץ והכוס שלה נוטף "כן אדוני! סליחה אדוני!"
"אין סליחה" אני אומר לה באכזריות ונהנה לראות אותה מתכווצת ומתחרמנת בו זמנית לצליל הקול שלי "יש עונש" ובלי לאמר עוד מילה אני תופס אותה בכוח ולוקח אותה לספה, בתנועה זריזה אני אוסף את השיער שלה לקוקו ומושך אותה לשכב על הברכייים שלי, ביד ימין אני מחזיק את השיער שלה, מותח את הראש שלה למעלה, יד שמאל מרימה את השמלה, לא שיש הרבה מה להרים, מתחתיי היא מתפתלת ונאנחת, כמו חיה שאיבדה כל הגיון, כאילו החרמנות מחתה כל זכר להיגיון "את מוכנה לספור?" אני שואל ומרים את היד "כן אדוני" היא גונחת.
סמאק - "אחת, תודה אדוני"
סמאק - "שתיים, תודה אדוני"
ועוד ועוד ועוד, עד שהישבן הקטן שלה אדום בוהק והיד שלי כואבת, אני מושך אותה ממני ולא מאמין איזה כתם הכוס שלה השאיר על הג'ינס שלי, וזה ממיס אותי.

"בואי הנה גיבורה שלי" אני אומר לה "בואי הנה ותראי איזה פינוקים מקבלת מי שנענשת כל כך יפה" אני מסובב אותה עם הגב אליי ומושך אותה, הכוס שלה כל כך רטוב שאני נכנס בתנועה חלקה, היא גונחת-צועקת כשהוא נכנס ואז שוב נמסה כשאני נכנס עד הסוף ותופס את השדיים שלה עם שתי הידיים שלי, הפה שלי נצמד לעורף שלה ואני מוצא את הנקודה הזאת שהיא אוהבת ונושך בזמן שאני מועך בכוח את הפטמות שלה, היא מתחילה להשתגע ומתחילה לרקוד על הזין שלי, כמו בובה על חוט היא זזה ימין ושמאל כשאני נושך את הכתפיים שלה ומועך את הפטמות שלה, תוך עשר שניות היא צועקת "אפשר? אפשר? בבקשה?"

"5" - אני סופר לה ומתחיל לזיין אותה קצת גם בעצמי, הגניחות הופכות למין מלל לא ברור, אוסף של צלילים חסרי פשר.
"4" - אני תופס את השיער שלה בקרקפת ומושך, כל הגוף שלה נמתח והמלמול גובר ומתגבר
"3" - אני מותח את הצליל, הנשימה שלה כל כך קצרה עכשיו שאני פוחד שהיא תיחנק, הקול שלה צרוד מרוב גניחות ורעשים והיא ממשיכה למלמל בכל זאת
"2" - אני מעביר את השיער שלה ליד שמאל ועם ימין מצליף בישבן האדום שלה הצלפות קטנות, היא צועקת כל כך יפה עם כל הצלפה שאני מתחיל לחשוב שהיא לא תחזיק.
"1" - אני מושך את הצליל והיא נמתחת כולה, אבל אני לא אומר כלום אחריו, רק ממשיך לזיין אותה ולהצליף.

כשהיא מבינה שאני שותק המלמול שלה מתגבר לאט לאט, מלמול של גניחות, גניחות שמנסות להתגבש לצלילים שמנסות לאמר משהו, היא ממלמלת וממלמלת וזה הופך להיות כמו איזו תפילת וודו, צליל מדיטטיבי, קדום, פתאום היא נמתחת כולה וצועקת "דידידידידידי בבקשה בבקשה בבקשה תן לי לגמור" אבל אני רק צוחק, צוחק צחוק רע, בקול רם, אני יודע כמה שזה מחרמן אותה, צוחק וממשיך לזיין אותה.
ואז לפתע "לגמור! לגמור! לגמור! לגמור!" אני מרעים עליה בקולי והיא כמו חיילת ממושמעת, מתפוצצת.
פיצוץ? הפצצה אולי, זיקוקי דינור, פעם אחר פעם ואני איתה "לגמור! לגמור! לגמור! לגמור!" והיא גומרת וגומרת וגומרת וגומרת.
והלילה רק התחיל.

"בוא לחדר" היא לוחשת ואני מביט בה בזווית העין. תמיד היא ככה. אני מגיע אליהן לדירה, יושב על הספה, מדברים ומעשנים והחשק נבנה בה. לפעמים היא רוצה שנלך מייד ולפעמים לוקח לה כמה דקות, לפעמים יש לה דברים לספר לי ואז זה לוקח אפילו יותר, אבל עשר דקות אחרי שאני מגיע זה מתחיל.
בדרך כלל זה מתחיל מלחישה מהוססת, אבל מאלה אני מתעלם. אחרי ההתעלמות השנייה היא מלטפת לי את החזה, מעבירה יד על הפיטמה שלי (היא יודעת כמה שזה מחרמן אותי) ומחבקת אותי לשנייה, נותנת לי להרגיש את השדיים היפים שלה דרך החולצה (אין חזייה או תחתונים כשאני מגיע), אם השותפה שלה לא בחדר היא גם שולחת יד מהירה ללטף את הזיקפה התמידית במכנסיים שלי, ואז עוד לחישה. אבל גם אז זה לא עוזר לה.
אני נהנה מזה, נהנה ממש. כיף לי לראות אותה להוטה על הספה לידי, כיף לי להרגיש אותה חרמנית כל כך, אבל זאת לא רק חרמנות. זה יותר מזה. אם הייתי מרשה לה ללכת לחדר עכשיו ולאונן היא לא הייתה זזה, היא רוצה את המגע -שלי-, היא רוצה ללטף את החזה שלי בלי חולצה, היא רוצה למצוץ לי את הפטמות, היא צמאה למגע שלי.

אחרי כמה דקות אני מרגיש בחוש שאין לו שם שהיא מתחילה להיות מתוסכלת, אני לוקח עוד שלוק מהקולה וקם, לא אומר לה מילה. היא מביטה בי לרגע, מנסה להבין אם אני הולך לשירותים או לחדר וקמה בקפיצה כשהיא מבינה לאן אני הולך. אני מתיישב על המיטה שלה וחולץ נעליים והיא נכנסת אחריי וסוגרת את הדלת. ומתקרבת אליי.
נשיקה, ועוד אחת, נשיקות ארוכות וחזקות, הלשון שלי חוקרת את פיה והיא מוצצת אותה בהנאה, היד שלי בין הרגליים שלה ואני נשכב על הגב ומוריד את החולצה שלי. "פטמות" אני אומר והיא מייד נשכבת עליי ומתחילה ללקק אותן.
תמיד הייתי רגיש בפטמות, והלשון שלה יודעת היטב לעשות לי נעים, יד אחת שלי תופסת בשיער שלה ומצמידה את פיה לפיטמה בכוח, כשאני מפסיק אותה ומעביר אותה לפיטמה השנייה היא לוחשת "אדוני, אפשר ברך בבקשה ?".
"אפשר" אני לוחש ודוחף את הברך שלי בין רגליה ומייד היא מתחילה להתחכך בה, היד שלה יורדת אל הזין שלי אבל אני מגרש אותה משם, שתי עיניים כחולות מתרוממות להביט בי בתמיהה ואני מסמן לה לשלילה "עוד לא" אני לוחש ומצמיד את פיה לפיטמה שלי שוב. יד ימין שלי מצמידה את פיה את הפיטמה ויד שמאל מועכת את הישבן העדין שלה בכוח, אני עוצם עיניים ונזכר כמה כיף לי התסכול שלה על הספה בסלון ולפתע אני מחליט מה נעשה היום.

אני דוחף אותה ממני הצידה, משכיב אותה על הגב, היא פותחת את רגליה בציפייה אבל אני נשכב מעליה ומצמיד את הפיטמה שלי לפיה שוב, וכשהיא מוצצת אותה בלהיטות אני סוגר את האזיקים על ידיה, כשהם סגורים אני מתרחק.
אנחה לא רצונית בורחת מהפה שלה כשאני מתרחק, היא סמוקה ומתרגשת ומביטה בי בציפייה, יודעת שעדיף לה לא לדבר, אני לוקח רגע להביט בה, קשורה ויפה על המיטה ושוב נהנה מהגוף המדהים שלה. כמה הזונה שלי יפה.
"מה את רוצה, זונה קטנה ?" אני שואל באיטיות, מושך את המילים. "את הזין שלך אדוני" היא עונה בלחש, אני מחייך ומוציא את הצעצוע הוורוד שלה ודוחף לה אותו לכוס. "לא תקבלי זין" אני עונה ומפעיל אותו.
עינייה נעצמות לשנייה בתענוג כשהרטט המוכר מציף אותה, אני מביט בה בהנאה ומחייך אליה כשהן נפתחות, ומתחיל להתפשט לאט. כשאני מסיים אני נשכב ליד ומביט בה, כשהיא מתחילה להתקרב לקצה אני מגביר את המהירות של הצעצוע. יש לו רק 3 רמות וההבדל ביניהן ניכר, כשאני מגביר את העוצמה האורגזמה קצת מתרחקת ממנה, אבל כשהיא תגיע היא תהיה יותר חזקה. אני מחייך כשאני מגביר אותו, ומול העיניים שלה שנעוצות בי אני מתחיל לאט לאט לאונן.

אני לא חושב שיש משהו שיותר מחרמן אותה מלראות אותי מאונן, היא מתה על הבעות הפנים שלי כשאני נהנה וכמה שהצעצוע מרגש אותה מרגע שהתחלתי לאונן תשומת הלב שלה היא בי, בי ורק בי.
אני שוכב לידה על הגב, ערום כולי, כמעט במרחק נגיעה, ושתי ידיי מלטפות את הזין שלי, מושכות אותו ומלטפות אותו, ייקח לי זמן לגמור ככה אבל אני לא פה כדי לגמור עכשיו, אני פה כדי לשגע את הזונה הקטנה שלי. אני תופס את הזין עם שתי הידיים ומתחיל לאונן ברצינות והיא מתחילה להתנשף "מותר ?" היא לוחשת ואני מנענע בראשי לשלילה. גניחת תסכול בוקעת מפיה והיא שואלת שוב, בדחיפות "מותר ? בבקשה ?" שוב אני מנענע לשלילה, אני עוזב את הזין שלי ותופס בכוח את הישבן שלה, מועך אותו חזק, מכאיב, "בבקשה!?" היא פולטת ומתעוותת ואני מסמן לשלילה, היא גונחת בתסכול שוב ושוב, מנסה להחזיק בכל הכוח ואני מחייך ועוזב את הישבן שלה "לא לא, תחזיר את הידיים, בבקשה" היא לוחשת ואני סוטר על אחת מהפטמות הזקורות שלה כדי להשתיק אותה "את לא תגמרי עד שאגיד" אני לוחש והיא מהנהנת בפנים סמוקות, כמה קשה לה להחזיק, אני מגביר את הצעצוע בעוד עוצמה ושוב היא גונחת בתסכול, ואז אני מתיישב על החזה שלה, הזין שלי סנטימטרים מהפה שלה, וממשיך לאונן.

מייד כשאני מתיישב היא משתתקת לגמרי והמבט שלה ננעל על הזין שלי ולא עוזב אותו, הוא מתוח וקשה ומבריק, וורוד-כהה מרוב דם. "תראי כמה אני קשה בגללך, זונה קטנה" אני לוחש לה ומלטף את עצמי, הפה שלה נפתח, כאילו מעצמו, והלשון שלה מנסה לגעת בזין, אבל אני מרחיק אותו ממנה וממשיך ללטף. המבט שלי נעוץ בעיניים שלה אבל היא לא מביטה בשום דבר מלבד הזין שלי. אין מבחינתה בחדר כלום כרגע חוץ מהזין שלי, והצעצוע שמזמזם לו באושר בתוך הכוס שלה. שוב ושוב אני מאונן ומקרב את הזין סנטימטרים מהפה שלה, נהנה לראות אותה מנסה ללקק אותו, מנסה לתפוס אותו עם הפה ונכשלת. "את רוצה זין, זונה קטנה ?" אני שואל בלחש והיא מהנהנת "השרמוטה הקטנה שלי רוצה זין ?" היא מהנהנת שוב ונאנחת שוב, אני מרגיש את הגוף שלה רוטט מתחתיי, אני מרגיש כמה קשה לה להחזיק, וזה מחרמן אותי כמו שלא הייתי חרמן מימיי. "פתחי את הפה" אני מורה לה והיא פותחת בצייתנות, אני מניח את הביצים שלי בתוך הפה שלה, קובר את הפנים שלה איתן ונהנה לראות איך הן מכסות את הפה הקטן שלה וסותמות לה את האף, היא מתחילה מייד ללקק אותך בעדינות וגניחות קטנות של אושר בוקעות מפיה המלא "כיף לך שהביצים שלי בפה שלך ?" אני שואל "כיף לך להריח אותם ולטעום אותן ? את אוהבת את הביצים שלי ?" היא מנסה לענות אבל הפה שלה מלא אז היא מהנהנת שוב הנהון קטן, הגניחות שלה נעשות תכופות שוב ואני מנחש שהיא לא תוכל להחזיק את האורגזמה כשהיא תגיע עכשיו, וכעבור פחות מדקה זה קורה "מותר ?" היא מנסה לשאול אבל הפה שלה מלא ביצים "לא" אני אומר ומתחיל לספור "עשר... תשע... שמונה..." אני סופר לאט ומוציא את הביצים שלי מהפה שלה, הפה הפנוי שלה מייד מתחיל לגנוח בשקט "שבע... שש... חמש..." אני סופר וזז קצת אחורה על החזה שלה, מועך את השדיים הגדולים שלה בכוח בתהליך "בבקשה יותר מהר" היא מתחננת ובתגובה אני מאט את הספירה "ארבע... שלוש.... שתיים... "גניחת תסכול חזקה בוקעת מגרונה והגב שלה מתקמר כשהיא מתקרבת לקצה היכולת שלה לבלום את גלי העונג "אחת... " אני אומר ודוחף בכוח את הזין שלי לפה שלה "מותר". והיא עפה.

הפה שלה מלא בזין שלי אז היא לא מצליחה לגנוח כמו שצריך, אני מרגיש אותה מנסה ובתגובה דוחף את הזין שלי עמוק יותר לפיה, חונק קצת ומתרחק, חונק ומתרחק, תחושת אי האונות שלה מושלמת ופלג הגוף העליון שלה לא יכול לזוז בגלל המשקל שלי, אבל האגן שלה משתולל, מתרומם ויורד, רגליה מתחככות אחת בשנייה, מזיזות את הצעצוע לצדדים ומגבירות את ההנאה שלה, הפה שלה נסגר בכוח על הזין שלי ולרגע אני חושב שהגזמתי, אבל השפתיים שלה מכסות היטב את השיניים והן מועכות את ראש הזין שלי כשהיא משתוללת, כשנדמה לי שהיא מתחילה להירגע אני אני שוב דוחף קדימה את הזין כדי לחנוק אותה מעט ומתרחק ושוב היא משתוללת, אני מנסה לחשב כמה זמן עבר מאז שהיא התחילה לגמור ולא מצליח.
אחרי נצח או אולי רק כמה דקות היא נרגעת שוב ומביטה בי בעיניים אוהבות "תודה אדוני" היא לוחשת מסביב לכיפת הזין שלי ואני מחייך אליה בחזרה. "בבקשה מתוקה שלי" אני לוחש לה "את גומרת כל כך יפה", אני שולח יד ומכבה את הצעצוע ושקט משתרר לרגע בחדר.
"אדוני" היא לוחשת בקול מתחנן "עכשיו אפשר בבקשה לקבל את הזין שלך בכוס שלי ?". אני מנענע ראשי לשלילה ומחייך למראה האכזבה שלה.
"אולי אחר כך" אני אומר לה "עכשיו אני הולך לעשן סיגריה, כשאחזור." אני אומר וקם מהמיטה.

"אפשר לבוא גם ?" היא שואלת ואני מחייך שוב "לא מתוקה, לא הפעם, את תחכי לי פה כמו ילדה טובה" אני שולח יד ומפעיל את הצעצוע ברמה הכי נמוכה ומביט בה מצתמררת לרטט שלו. "לא לזוז ולא לגמור" אני מצווה כשאני שם את הטרנינג "תהיי ילדה טובה וכשאחזור תקבלי זין" היא מהנהנת בעיניים עצומות ואני יוצא החוצה לסיגריה זריזה.
חצי סיגריה אולי.
אולי רק רבע.

היא שוכבת עליי ואני מעביר יד דרך השיער שלה בחיבה, הראש שלה על משענת הספה והיא מקמרת את הגב כשהיד שלי מגרדת בעדינות את הקרקפת שלה, היא מתה על זה. "בוא לחדר" היא לוחשת לי ומפתלת את הגוף על הספה, מנסה למעוך את החזה שלה על הברכיים שלי. בחדר מעבר למסדרון ישנה השותפה שלה, כל הבית דממה.
"תכף" אני לוחש לה בחזרה ומעביר את הידיים שלי על הגוף היפה שלה, אפילו בטרנינג כתום וגופייה לבנה שבקושי מחזיקה את השדיים שלה היא נראית כמו פצצת מין, היד שלי חומקת בקלות אל מתחת לטרנינג ואני משפשף בין רגליה, היא מתכווצת ומועכת את היד שלי בין הרגליים שלה. "בוא לחדר בבקשה אדוני" היא מתחננת בשקט "אני כל כך חרמנית, בוא בבקשה לחדר ותן לי זין בבקשה". "תכף" אני אומר לה ומחייך שוב.

חרמנית ? כן, היא מאוד חרמנית. לזונה הקטנה אסור לאונן עכשיו, ועברו עליה כמה ימים מחרמנים מאוד שנגמרו בלי אורגזמה. אני מת עליה כשהיא ככה, ההורמונים שוטפים אותה וכל נגיעה קטנה מקשה את הפטמות שלה ומרטיבה את הכוס שלה, אני מתכופף למטה ולוחש באוזן שלה "אם תגמרי יפה פעמיים נלך לחדר, אחרת נישאר פה" הגוף שלה מתקמר כשהמילים שלי נושפות באוזן שלה והיא נאנחת ונהנית מהן עוד לפני שהיא מבינה מה אמרתי, היד שלי מלטפת בעדינות בין הרגליים שלה והיא עוצמת עיניים, ואז לפתע היא מבינה מה אמרתי.
העיניים נפקחות וננעצות בי "אדוני, אני לא יכולה, היא תשמע" היא לוחשת לי בלחץ. "תגמרי בשקט" אני עונה וממשיך ללטף והיא עוצמת את העיניים שלה ומתנשמת ואז פותחת אותן שוב "אבל איך אני יכולה לגמור יפה בשקט ?" היא שואלת ואני מחייך אליה ומושך בכתפיי "אפשר".

היד שלי ננעצת בין ירכיה בנקודה שהיא אוהבת, העצם הקשה מתחת לבוהן יושבת בול על הדגדגן שלה ככה, היא מועכת את היד שלי בין הרגליים בכוח ומתחילה לחכך את האגן שלה, מועכת את הדגדגן שלה על היד שלי כשאני מביט בה בשתיקה ונהנה, היא מתחילה להתנשף בכבדות ואני שולח את ידי השנייה ומועך בכוח את אחד משדיה הכבדים. "אם היא תגמור יפה הזונה הקטנה תקבל זין" אני לוחש לה והיא נאנחת בשקט "הזונה הקטנה אוהבת זין, נכון ?" היא מהנהנת וממשיכה לחכך את עצמה בכוח "תגידי שאת אוהבת זין, שרמוטה" אני לוחש לה ונהנה מכמה שזה מחרמן אותה "אוהבת את הזין שלך" היא לוחשת, אני אוהב שהיא מוסיפה "שלך" כשהיא אומרת שהיא אוהבת זין או קוראת לעצמה זונה קטנה, זה מיוחד לי.
"איפה את אוהבת זין?" אני שואל ומוסיף קצת כוח משלי לחיכוך והיא נאנחת שוב. "בכוס שלי" היא לוחשת. "כן" אני לוחש לה "השרמוטה הקטנה מתה על זין בכוס שלה, אני הולך לזיין אותך חזק חזק כשנגיע לחדר...ואיפה עוד ?". היא מתנשפת בכבדות ועונה "בפה שלי". "כן..." אני לוחש, הפה שלי צמוד לאוזן שלה "הזין שלי הולך לחנוק את הפה היפה שלך, עמוק עמוק אל תוך הגרון שלך, עמוק כמו שרק הזונה המושלמת שלי יודעת להכניס אותו" ולפני שאני מספיק להגיד עוד משהו הגב שלה מתקמר והמאבק מתחיל.

כל הבית שקט, בחדר לידנו ישנה השותפה שלה והזונה הקטנה והחרמנית מנסה לגמור בשקט, וזה מאבק.

הגב היפה שלה מתקמר והברך שלי מתרוממת כדי לתמוך במשקל שלה, הפה שלה מנסה למצוא משהו לצעוק לתוכו שישתיק את הרעש אבל היד שלי תופסת את השיער שלה ולא נותנת לה, הרגליים שלה מתכווצות ומנסות להפסיק את החיכוך בזמן שהיא גומרת אבל אני לא מוכן, היד שלי מתחככת בכוח בדגדגן שלה וגניחות קטועות, חזקות לרגע וחלשות במשנהו חומקות מגרונה. "לשמור על שקט!" אני לוחש בתקיפות והיא כמעט נחנקת כשהיא גומרת עם פה סגור.

אני מחכה כמה דקות שתרד והיא מביטה בי ולוחשת "תודה", הפה שלה לוחש, העיניים שלה צועקות את זה.
"עוד לא סיימת" אני מזכיר לה "עוד פעם אחת על הספה לפני שנכנסים".
"אני לא חושבת שאני יכול לגמור שוב מהיד" היא לוחשת, שוב בלחץ.
"יכולה, יכולה הכל" אני אומר לה "את הזונה המושלמת שלי ואת יכולה הכל, עצמי את העיניים ותני לי, תצטרפי רק כשאת קרובה".
היא עוצמת עיניים בצייתנות ואני חוזר ללטף אותה בין הרגליים בעדינות ומכופף את הפה שלי לאוזן שלה.
"עכשיו אני אספר לך סיפור" אני לוחש בעדינות ונהנה מאיך שהיא נאנחת "אספר לך סיפור על משהו שעשיתי אתמול".
"אתמול חזרתי מהצפון עם הזונה המושלמת שלי, נסענו לנו ביחד באוטו והיא נהגה, סיימנו לאכול צהריים ויצאנו לכיוון על כביש החוף לכיוון תל אביב, את זוכרת את זה זונה קטנה ?" - "כן" היא לוחשת לי, כמעט בלי קול, היד שלי ממשיכה ללטף בין רגליה אבל מעט פחות בעדינות "הזונה הקטנה לבשה גופייה קטנטנה ומטריפה וחצאית שחורה שמתרוממת ממש בקלות, אז את יודעת מה עשיתי ? בכל פעם שהיה רמזור אדום שלחתי יד אל הירך הלבנה שלה ונישקתי אותה נשיקות עמוקות, את זוכרת ?" - "כן" היא לוחשת ומתנשפת בשקט.
"ואז עלינו לכביש החוף, שם אין רמזורים, ופתאום הבנתי משהו, את יודעת מה הבנתי ?" אני לוחש "הבנתי כמה כיף לי שהזונה הקטנה נוהגת. הבנתי איזו הזדמנות זו. אז התחלתי לשפשף אותה בין הרגליים, מעל התחתונים, שפשופים נעימים נעימים, ומדי פעם ליטפתי וצבטתי את הירכיים שלה, ומה קרה לדעתך ? תוך כמה רגעים הזונה הקטנה התחרמנה מזה לחלוטין, הפטמות שלה הזדקרו והפנים שלה הסמיקו, ופתאום התחלתי להרגיש רטיבות וחמימות בתחתונים שלה, אז שפשפתי אותה עוד, בכוח, מדי פעם היד השנייה שלי מעכה את השד שלה וצבטה את הפטמות, אבל רוב הזמן היד ליטפה את העורף שלה.
ואז, כשהיא הייתה חרמנית לגמרי והתחילה להיאנח בקול רם באוטו, התרחקתי ממנה,
את מבינה, הזונה הקטנה הייתה כבולה לגמרי, שתי הידיים שלה על ההגה, שתי הרגליים שלה על הדוושות, אפילו את הראש היא לא יכלה לסובב ליותר משנייה בגלל הכביש, נוסעים במהירות 40 קמ"ש והיא כבולה לחלוטין, אפילו לעצור בצד היא לא ממש יכולה. אז עשיתי את הדבר שידעתי שהכי יחרמן ויתסכל אותה, פתחתי את הרוכסן שלי והוצאתי את הזין שלי החוצה."

עכשיו אני כבר משפשף את הדגדגן שלה בכוח עם כל היד שלי והיא מתחככת בו בכוח, גונחת ונאנחת בקול רם, העיניים שלה עצומות וכולה שקועה באותם רגעים של אתמול, אני מחייך וממשיך בלחישות שקטות ישר אל תוך האוזן שלה.
"איך שהוצאתי אותו הזונה הקטנה שלי לא הצליחה להתאפק, המבט שלה תיזז כמו משוגע, שנייה על הכביש, שנייה עליי, והיה ברור לגמרי איפה הוא מעדיף להיות. ריח הכוס שלה כבר מילא את האוטו, ואני ? אני הייתי חרמן לגמרי, תפסתי את הזין והתחלתי לאונן בכוח.
וזה שיגע אותה לגמרי, את הזונה הקטנה, שיגע אותה לגמרי. הזין היפה שלי שהיא כל כך אוהבת מונח פה לידה, מרחק נגיעה, אבל היא לא יכולה לגעת, היא שומעת אותי נאנח ומאונן והיא לא יכולה לגעת, לא יכולה להשתתף, הנחתי אותה על סף האורגזמה ועזבתי והיא אפילו לא יכולה לגעת בעצמה. ואני לידה, מריח את הכוס שלה באוויר ומאונן בכוח, עשרים שניות - אולי חצי דקה וגמרתי ברעש.
ואז מה עשיתי לדעתך ? ניקיתי את עצמי וליטפתי לה את הלחי. והבטחתי לה שמחר היא תקבל כמה אורגזמות שהיא תרצה, את זוכרת ?" - "כן" היא לוחשת בדחיפות "כן כן, מותר ? בבקשה, מותר לי ?" היא שואלת ואני מאשר.
הפעם אין מאבק, היא גומרת בכוח ומייד וניכר בה שהיא שכחה לגמרי את השותפה הישנה, אני תוקע את שתי האצבעות שלי בתוך הפה שלה והיא סוגרת עליהן את הפה וגונחת לתוכן "אדוני, אדוני" במשך כמעט דקה כשהיא גומרת בכוח. זה עדיין רועש אבל הרבה פחות.
"תודה" היא לוחשת כשהיא יורדת.
"תודה לא אומרים, תודה מפגינים" אני אומר לה "בואי לחדר".