לפני 17 שנים. 15 בספטמבר 2007 בשעה 8:05
כאלה שמהעמוד השני שלהם אני יודעת איך הם יסתיימו ואז כשאני קופצת לעמוד האחרון כדי לבדוק אם צדקתי - אני מגלה שדייקתי מדי.
אני קוראת עכשיו ספר לסבי - "ללכת אחרי הלב", של יונית עובד. הוא צפוי ולאחר שהסופרת לעסה עבורי את העבר של הדמויות, ברור איזה קתרזיס הן יצטרכו לעבור כדי שהכול יסתדר בסופו של דבר.
אבל זה ספר לסבי, אז טיפה יותר קשה לי להניח אותו מהיד ולעבור לספר הבא כבר כשאני בעמוד 54. אני אומרת לעצמי שאם לא אפסיק, מצפים לי עוד 350 עמודים צפויים ומשעממים, אבל הלסביות לא מניחה לי לסגור אותו.
בקיצור, אסחב עד לעמוד 100 ואז אחליט סופית אם אני מבזבזת את זמני או שאני מתחילה ליהנות.
ועכשיו לנקיונות.
נדבקתי מאשתי :)
