הבלוג של השולט אור

בא לי לזיין עכשיו פנים חסרי פנים
גוף חסר זהות ושם.
חור.
בא לי לקרוע ממני את הבגדים
או לקרוע ממך
או לקרוע אותך
ולצעוק
לזעוק
לצרוח
קוס אמא שלך בת זונה.
בא לי לשנוא אותך
להאשים אותך
לחרוט עלייך "קורבן מזוין",
אחר כך אחבק אותך
באפטר קייר מזויף.
זונה, אל תתרפקי עליי
אל תבקשי שאחוס
אל תבקשי שאסלח.
אני רוצה לצרוח אל הים
עד שהגלים יקיאו אדוות.
אל תבכי ילדה,
יש לי לב רך.
אחרי הכול -
אני אוהבת אותך.

***

ילדה כבושה.

אני צועקת - מנותקת,
חובטת באוויר.
הזעם קורע אותי לגזרים.
מילים יפות של מבוגרים
שוקעות בנוף הזכרונות שלי
שקרים
כל כך הרבה שקרים.
ילדה שהיא חור אפל
יותר מהגהנום שעוטף.
עוד מעט,
תכף זה נגמר, לרגע.
רק לרגע מרגישה מוגנת
אסור להתרגל להגנה כוזבת
למילים יפות
מי שגדול יודע לשקר
בשקרים מנוסים.
רק עוד רגע חור
רק עוד רגע,
רק תתכופפי עוד קצת
ככל שתשתפי פעולה
זה יגמר יותר מהר.
בגיל שש תפתחי רגליים
בשבע תעני בקונטרות מנוסות
של זונה מול לקוח
ככה זה עם מי שהוא לא אבא שלך
תתרגלי
הוא אף פעם לא יאהב אותך
כמו המקור שקבור בעונג המילים
שהוא כותב ברגש, בתשוקה
ציפורת גוזלי העשוקה.
קומי בבקרים חצי הוזה
נסי לבדוק איזו מציאות עדיפה
איפה את מוגנת?
איפה את פרוצה?
ילדה זונה, חור קטן נטוש
כבוש.
בת עשר זה כבר לא יכאב
כבר לא תרגישי כלום.

***

מילים
"תמיד חשדתי".
"עוד מעט".
"שקרנית, תודי שאת זונה".
מילים צורבות לך את הבשר
רק בארון בין השמיכות
מתחת לציפות
את יכולה לברוח.
"תדברי, אז היא תמות,
ורק עוד רגע זה נגמר".
"רצית שאתחתן איתו,
אהבת אותו כמו אבא".
נכון, אבל כמו אבא לא כמו אנס.
מילים צורבות לי בבשר
תחושות מהאתמול חוזרות
ואין לי כבר ארון להתכנס בו
אני יותר מדי גדולה.