הרהורים

לפני כך וכך ימים יצא לי לסשן מישהו ונילי לגמרי, מישהו קטן בגיל וגדול מימדים, לראשונה בחייו 😄
איזה כיף לי לכתוב על זה סוף סוף, כי במשך זמן מה רציתי לשמור את לעצמי.
זה התחיל כ"כ תמים, דיברנו ושמענו מוזיקה ואז הוא הבחין בקולר השחור שישב אצלי על הכיסא,
הוא כנראה הסתקרן וקילר את עצמו והתחיל לשאול שאלות, אז הצעתי לו שנשחק משחק קטן, והוא פשוט זרם איתי 😄
הורדתי אותו עם הליש על ארבע וככה עם הבגדים הצלפתי בו והוא ספר, צרח וספר, כמו כלב טוב ומנוסה.
לולא היינו מכירים, הייתי חושבת שזו לא הפעם הראשונה שלו....
אחרי ההצלפות כבר לא יכולתי להתאפק יותר,ובלי לשאול אותו קבעתי שעכשיו אנחנו עוברים למשחק חום וקור, שעווה וקרח, הזמן הוקצב לנו ע"י קוביית קרח שהוכנסה לישבנו (לא לתוך החור כי לזה הוא פשוט לא היה מוכן) היה לי זמן לטפטף עליו מהנר עד שהקרח אצלו נמס לחלוטין, והילד המתוק הזה קיבל את זה כמו גבר, אני כ"כ גאה בו, לא יכולה לתאר כמה אושר הוא גרם לי בזה שהוא סבל בשקט בשקט ולא הוציא הפעם ולו הגה קטן מהפה, את הסבל יכולתי לראות ברעידות הקטנות שנגרמו לו עם כל הזלפה של הנר, ובפלגי הזיעה שעטפו אותו לאט לאט, אחרי דקות ארוכות של הזלפת שעווה, נתתי לו הפסקה של חמש דק' ויצאתי מהחדר, כשחזרתי היה בידי רצועת בד ארוכה לקשירת עיניים ותוך ממש כמה שניות התחלנו במשחק ה- "נחש מה יש לך בפה- ואם לא תצליח תקבל סטירה", לשמחתו הוא הצליח לזהות כמעט כל דבר, החל מאצבע וקלה בפטמה או קרם גוף....אז הרבה סטירות הוא לא קיבל.
אחרי הכל נשכבנו אחד ליד השניה, כשאני מרגיעה את הכאבים שלו ע"י הפיטמה שלי בפיו, ומלטפת לו את הגב האדום והמלא שעווה, הוא קצת נרדם, ואז שלחתי אותו הביתה.
היה כיף, מוי כיף :)