המסע שלי

הפסקת חשמל

החשמל נפל ב17:20, היה חושך כמעט מיידי בכל הבית, מעט האור שנכנס לבית הגיע מהתריסים שהיו מוגפים בחלקם, האינסטינקט האבהי נכנס מיד לפעולה, ובחלקיק שנייה עברתי על כל האנשים החשובים לי, חושב איפה הם נמצאים והאם הם בטוחים.

לוק נמצא אצל חבר שלו בירושלים, ליה בחדר משחקת עם הכלבה, ואשתי בדיוק הפעילה את מכונת הכביסה, לאחר שהאינסטינקט נרגע, המח נכנס לפעולה והבין שכולם בטוחים.

"קרן! תביאי את ליה היא בחדר שלה, אני הולך להרים את הפקק"

"אמא! חושך!" ליה כבר צעקה מהחדר שלה.

הארתי את הדרך עם הפלאפון שלי וכשיצאתי לחדר מדרגות ראיתי את קרן ממהרת לחדר של ליה להרגיע אותה, כשיצאתי לחדר המדרגות השכנים יצאו גם והבנתי שהבעיה יותר כללית.

נעלתי את הדלת כשנכנסתי חזרה וקרן כבר ישבה בסלון עם ליה על הידיים, כשמנורת החירום מאירה את הסלון, שמעתי אותה מסבירה לליה מה זה הפסקת חשמל ומשווה את זה לשבת אצל סבא וסבתא, ואני מיד התקשרתי למשפחה שמארחת את לוק כי האינסטינקט האבהי לא נרגע מהר.

כשסיימתי את השיחה ווידאתי שלוק נשאר שם לישון התחלתי לסדר נרות במקומות האסטרטגיים בבית.

בהודעה המוקלטת של חברת החשמל הבטיחו שהחשמל יחזור עוד שעתיים, בהתחלה עוד היינו תמימים לא שנינו את העיסוקים שלנו כל-כך, אני המשכתי לכתוב את המסמך שעבדתי עליו, יש מספיק בטרייה בלפטופ, וקרן העסיקה את ליה עם הטאבלט.

לאחר שלוש שעות של חשיכה המכשירים גוועו, כיביתי את הפלאפון לשמור את הבטרייה למצבי חירום והתקשרתי כל חצי שעה לחברת החשמל לשמוע עדכון, בהתחלה אמרו 19:00 ואז 21:30 ובשלב מסוים גם אמרו 12 בלילה.

אז לאחר ששיחקנו משחקי צל ופיסלנו דמויות לא ברורות משעווה החלטנו להשכיב את ליה לישון במיטה שלנו חמושה בעוד שמיכות שיגנו עליה מפני הקור, קרן שרה לה שירים ואני בדקתי את מצב המקרר והאכלתי את הכלבה שמשום מה נהנתה מכל רגע של החושך.

קרן הגיע למטבח וחיממה מים לתה כשליה התחילה לצעוק "אמא!" קרן התקרבה אליי והניחה לי יד על הכתף "תורך" היא אמרה.

לקחתי נר דולק ולקחתי אותו לחדר שליה ישנה בו, "מה קרה ליה?" שאלתי.

"אני לא יכולה להירדם" היא אמרה "תקרא לי סיפור"

"אוקיי..." אמרתי בלי הרבה חשק "איזה סיפור להביא?"

"אמא ואני קוראות את המימולוגיה היוונית" היא אמרה וגרמה לי לחייך.

"מיתולוגיה יוונית" תיקנתי אותה.

הלכתי לספריה והוצאתי את הספר 'המיתולוגיה היוונית לילדים' וחזרתי לחדר, בדרך זרקתי לקרן "איך היא כל-כך אוהבת את המיתולוגיה הזאת?".

קרן צחקה לכיווני ואמרה "אתה הראית לה הרקולס, לא אשמתי".

התיישבתי על המיטה שלי וסידרתי לי משענת נוחה מכריות.

פתחתי את הספר איפה שיש סימניה וקראתי את הכותרת "האלה החמה" הזזתי את הספר כדי שהנר יאיר את הספר, קראתי את הפסקה הראשונה וראיתי את התמונות, נזכרתי בסיפור כולו, סגרתי את הספר והתחלתי לספר.

"את זוכרת מי זה 'זאוס'?" שאלתי את ליה

"כן!" היא ענתה "זה המלך של כל האלים!"

"נכון מאוד, את יודעת שהיו לו הרבה בנים ובנות, נכון?"
"נכון! והרקולס הוא הכי טוב..." חיוך התפשט על פניה.

"אבל לא שמעת עדיין על הבת שלו, סאני, נכון?"

"לא, לא שמעתי, תספר לי!" היא כמעט דרשה ועיניה נצצו לאור הנר.

"טוב אז סאני הייתה האלה החמה, כשזאוס יצר אותה הוא אמר שהיא תהיה אחראית על כל הדברים החמים, האש, השמש, הלבה ואפילו הזיקוקים ביום העצמאות.

אבל לסאני הייתה בעיה, היא הייתה חמה מדי, הילדים האחרים לא יכלו לשחק איתה כי כל פעם כשהם התקרבו הם היו מקבלים כווייה, אז זאוס יצר עוד מישהו, פריז, הוא היה חצי אל, והוא היה אחראי על כל הדברים הקרים בעולם, הקרח, הארטיקים, המזגנים ומהמקררים.

זאוס נתן לשני הילדים להיות חברים, וככה כל פעם כשפריז וסאני היו מסתובבים ביחד אף אחד לא היה שם לב שסאני חמה מדי, בגלל שפריז היא מקרר את כל מה שסביבה, ואף אחד לא שם לב שפריז קר מדי בגלל שסאני לידו.

הילדים הפכו להיות חברים טובים וכל הזמן הסתובבו ביחד, מהבוקר עד הערב.

כשהם הלכו לבית הספר כולם היו חברים שלהם, ואף אחד לא ידע שהם שונים.

כשהם גדלו סאני ופריז חשבו אפילו להתחתן, הם אהבו אחד את השני מאוד מאוד, אבל אז יום אחד פריז טייל לבד בעולם, ופתאום הוא פגש בהדס, את זוכרת מי זה הדס?"

"כן!" היא אמרה בהבעת רוגז "הוא הרשע עם השיער הכחול!"

"בדיוק" המשכתי "והדס שרק רוצה להרוס כל הזמן התחיל לדבר עם פריז, הדס אמר לפריז שהוא בכלל לא צריך חום, שאולי יותר כיף לפריז אם לא יהיה לידו מישהו שמחמם אותו, ואולי יהיה לו יותר טוב עם מישהי אחרת, אולי לא כדאי לא להתחתן עם סאני.

אבל פריז אהב מאוד את סאני והוא לא הקשיב להדס הוא חזר לבית שלו ושל סאני והכל היה כרגיל, אבל לאט לאט פריז התחיל לכעוס, הדברים שהדס אמר התחילו להשפיע עליו, פתאום הוא רצה קצת להתקרר, הוא רצה שיהיה לו יותר קר, היה לו חם מדי ליד סאני, ואחרי כמה זמן פריז פשוט נעלם.

הוא ברח לקצה השני של העולם וחי שם לבד בקור, וככה נוצרו הקרחונים הגדולים."

"ומה קרה לסאני" היא שאלה תולה בי עיניים גדולות.

"סאני הייתה עצובה מאוד היא לא הבינה לאן פריז נעלם" התחלתי לומר

"נכון! כי היא אהבה את פריז מאוד מאוד" ליה הוסיפה.

"צודקת, אבל סאני כבר ילדה גדולה, היא לא הייתה עצובה יותר מדי והמשיכה להיות אלה שאחראית על כל הדברים החמים, אבל עכשיו הייתה בעיה, החום של סאני הורגש בכל מקום בו היא הלכה, כבר לא היה לה את פריז, פתאום כולם שמו לב לחום שלה.

פתאום האנשים שהיא הייתה לידם כל הזמן התחילו להתנהג מוזר, אבל סאני לא ראתה את זה, כי סאני לא ידעה אף פעם כמה היא חמה, כל החיים שלה היא גדלה ליד פריז, היא לא הבינה למה יש אנשים שמתרחקים ממנה אבל גם יש אנשים אחרים שרק רצו להתקרב אליה, והם היו מאוד מוזרים"

"מה הם רצו?" היא קטעה אותי.

"הם היו אנשים רשעים, הם רק רצו לגנוב את החום של סאני, הם רצו את החום שלה רק לעצמם"

"ומה סאני עשתה?"

"היא לא שמה לב בהתחלה, אבל זאוס ראה את מה שקורה, והסביר לסאני שהיא מאוד מאוד חמה, וכולם שמים לב לזה, ויש אנשים שירצו להיות לידה כי היא חמה, וזה בסדר גמור. אבל יש אנשים שירצו לגנוב ממנה חום ואסור שזה יקרה.

אבל את יודעת? זה לא היה קל לסאני, היא באמת לא ידעה להבדיל, מי רק רוצה לגנוב לה חום ומי נהנה מהחום שלה ומי באמת אוהב אותה, אבל לאט לאט היא למדה, עם הזמן היא כבר ידעה להבדיל מי..."

לפתע נדלקו האורות, המקרר השמיע טרטור חזרה לחיים, כמה מכשירים צפצפו לאות קבלת חשמל ונשמעה צעקת שמחה מהשכנים.

"אבא! חזר האור" ליה צעקה.

"אני רואה חמודה שלי... בדיוק בזמן ללכת לישון" אמרתי וליטפתי לה את השיער "אני מדליק לך את התנור ותלכי לישון."

"אוקיי..." היא אמרה והצטנפה בשמיכות "לילה טוב אבא"

הנחתי יד על הדלת וכמעט שסגרתי אותה.

"אבא?" היא קראה לי "מה קרה לסאני בסוף, עם מי היא התחתנה?"
"אההה... " עניתי "זה סיפור יפה, בסוף אביר אחד ראה את סאני בנהר, ורצה להתקרב אליה מאוד מאוד, אבל היה לו חם מדי לידה, ואת יודעת מה הוא עשה? הוא לא ויתר כמו כולם, הוא בנה שריון מאוד מיוחד שהגן עליו מהחום של סאני, ואז הוא בא ליד סאני ולא התקרב אליה אבל גם לא התרחק, הוא עזר לה במה שהיא צריכה אבל לא הציק לה כל הזמן כמו הגנבים שרק מנסים לגנוב, הוא ידע שרק ככה הוא יזכה בסאני, הוא ידע שסאני מיוחדת, לא בגלל החום שלה, בגלל הלב שלה.

סאני לא ידעה מי זה האביר עם השריון המוזר, שכל פעם מופיע ונעלם והיא לא הבינה אם הוא גנב שמנסה לגנוב את החום שלה או מישהו שרק בורח מהחום שלה.

עד היום שהוא ביקש ממנה לצאת לדייט..." עצרתי עצירה דרמטית.

"וסאני הסכימה, בגלל שהוא היה כל-כך מיוחד היא ידעה שהוא לא יגנוב מהחום שלה ושהוא רוצה להיות לידה כדי ליהנות מהחום שלה ומהלב שלה.

ואחרי כמה שנים הם התחתנו!"

"איזה סיפור יפה אבא" היא אמרה ונשכבה על הצד מסתכלת על הקיר. "נכון שהמצאת אותו סתם ככה?" היא שאלה.

"כן..." אמרתי, חייכתי לעצמי וסגרתי את הדלת "לילה טוב"

מוקדש לאחותי (לא אחותי הביולוגית)

עם המורה דברים התגלגלו קצת אחרת, כבר בשיחה הטלפון הראשונה היא איך לומר בעדינות... דיברה הרבה, מאוד.

אני בן אדם חופר בעצמי (אם הקורא הגיע עד לכאן הוא בוודאי יודע את זה כבר) ויש לי עמידות גדולה מאוד לחפירות לרוב, אבל משהו שם היה מוזר, בכל זאת כמובן שלא שללתי רק על שיחת טלפון ונפגשנו.

אספתי אותה מהבית שלה ואיך אני אתאר את זה בעדינות?

יצאנו מהעיר שהיא גרה בה, נסענו, חיפשנו חניה, מצאנו חניה, הלכנו לבית הקפה, התיישבנו הזמנו וכל הזמן הזה, לא דיברתי באמת.

כל הדייט התנהל בצורה קצת מוזרה בשבילי אבל חשבתי שאולי זה בגלל המתח שיש בדייטים כאלה, יש אנשים שזה גורם להם להיות דברנים קצת יותר, אז הגענו לדייט שני.

ישבנו באחד הסינמה סיטי בבית קפה, ודיברנו, ואז הגענו איכשהו לנושא האלכוהול.

עכשיו עם אלכוהול יש לי יחסים לא ברורים, אני לא באמת שותה, את מספר הפעמים ששתיתי יותר משליש בירה אפשר לספור על יד אחת, או חצי יד, ורק פעם אחת ששתיתי באירוע מספיק כדי שזה ישחרר אותי ושאני ארקוד קצת.

היא הייתה מאוד מופתעת מזה, וזרקה לאוויר הצהרות כמו:

"אתה חייב להשתחרר"

"באמת? איך זה אפשרי?"

"בכלל לא שתית?"

"אל תדאג אנחנו נשחרר אותך קצת"

"אתה יודע מה בוא עכשיו פה לבר נשתה חצי בירה"

להצעה האחרונה סירבתי בתוקף מכיוון שאני נוהג ואני לא שותה בכלל כשאני נוהג, הרגשתי שהשיחה על אלכוהול גורמת לי המון אי נוחות, ניסיתי להבהיר לה את זה בכל צורה שהיא לא לומר לה בפרצוף "תעזבי את זה" והרגשתי שכבר מהשלב הזה של דייט שני יש פה מעין רצון לשנות אותי, או ללכת ראש בראש נגד תכונה מסוימת שיש בי. בשלב מסוים היא ירדה ממני והייתי מרוצה מהעניין. אבל בראש כבר החלטתי שלא מתאים לי הקשר הזה ואני הולך לומר לה את זה אחרי שאחזיר אותה לבית שלה.

כשהגענו לשכונה שלה היא פתאום חזרה לדבר על האלכוהול, וזה ממש שיגע אותי, היא שוב אמרה דברים כמו "אתה חייב להשתחרר" ו"אל תדאג אני לא אעשה את הצעד הראשון אם אתה לא רוצה" חשבתי שהיא מדברת על אלכוהול ו'לעשות את הצעד הראשון' אולי אומר לקחת אותי לבר והיא לא תעשה את זה, אבל משהו בניסוח לא היה מתאים.

ואז הבנתי שהיא מדברת על מגע, שגם איתה בשלב הזה בדייט השני לא היה בינינו מגע-שהוא-לא-חיבוק ובראש אמרתי לעצמי "יופי שאת לא הולכת לעשות את הצעד הראשון כי אני בדיוק הולך לומר לך שזה לא מתאים"

ואז היא נישקה אותי! שנייה אחרי שהיא אמרה שהיא לא תעשה את זה, הייתי נורא מופתע ולא כל-כך זרמתי עם הנשיקה, זה לא הוריד אותה ולאחר כמה שניות של מבוכה היא אמרה משהו "אולי תזרום הפעם?" ונישקה אותי שוב! הפעם קצת יותר זרמתי, ניסיתי להחזיר נשיקה ולהיות יותר מעורב אבל היה לי מוזר, משהו פשוט לא הסתדר בנשיקה הזאת.

ואני הועמדתי בפינה, רציתי לחתוך את העניין אבל היא נישקה אותי, ולא יכולתי אחרי כזה דבר לומר לה, "שומעת? לא רוצה לפגוש אותך יותר..."

בדרך לדירה שלי נשברתי, עד היום אני לא יודע בוודאות למה, הרגשתי רע, בכיתי, היה לי לא טוב ולא הצלחתי להבין למה, חיפשתי למי להתקשר כדי לחלוק אבל כל הידידות שהיו פוטנציאל לזה מסיבות שונות לא היה מתאים שאתקשר אליהן והרגשתי נורא בודד באותו רגע...

בסוף התקשרתי לזאת ששידכה בינינו, ופרקתי, היא אמרה לי שאני סתם נלחץ ושאני לא יודע לקבל את זה שמישהי מעוניינת בי כי אני לא חושב שזה מגיע לי ולכן כל ההיסטריה, ושאני צריך להירגע ולהבין שיש הרבה מה לאהוב בי ובלה בלה בלה.

לאחר שנרגעתי, חשבתי שאולי היא צודקת, ואולי אני סתם נלחץ אז לאחר עוד שבוע קבעתי עוד פגישה עם המורה, הפעם היא החליטה לאן הולכים ולקחה אותנו לבית קפה משולב עם פאב, היא הזמינה 2 בירות אני קפה, היא באה מאוד עייפה לדייט הזה ולכן לא דיברה הרבה, מה שדווקא גרם לי להתחבר יותר בשלב מסוים התיישבתי לידה, זה לא כל-כך טבעי אצלי, והתחבקנו קצת היא נשענה עליי והתנשקנו. זה היה לי נחמד ונעים.

יצאנו לכיוון הרכב, נכנסנו, התנעתי והתכוונתי להתחיל נסיעה לכיוון הבית שלה, אבל היה לא תוכניות אחרות, היא אמרה לי לסובב את הרכב, כך לא נהיה עם הפנים לאמצע החניה ויראו אותנו פחות.

סובבתי את הרכב, לא באמת ידעתי מה יקרה בהמשך.

ואז היא אמרה, "אוקיי... קח את הכיסא שלך אחורה" ואני פשוט צייתתי.

היא התיישבה עליי והתחילה לנשק אותי, הייתי בשוק מכל הסיטואציה ולא ידעתי מה לעשות, בעיקר לא ידעתי מה לעשות עם הידיים שלי, אז בהתחלה שמתי אותם עם המותניים שלה, ואז היא התחילה לרכוב עליי ממש, והייתי ממש מובך מכל הסיטואציה הזאת וכל מה שידעתי לעשות באותו רגע היה להמשיך לנשק אותה, בשלב מסוים שמתי לב שהידיים שלי הגיעו לתחת שלה והייתי כל-כך מובך שמיד העברתי אותם למקום אחר, היא קלטה את זה ואמרה משהו בסגנון של "תעשה מה שאתה רוצה" לא לקחתי את זה כהזמנה לקחת יוזמה אלא פשוט כהזמנה לזרום עם מה שהיא עושה, מסתבר שהיא רצתה שאני אזום יותר ואפשיט אותה כנראה, היא המשיכה לרכוב עליי מתחילה לגנוח ולא ידעתי לאן ממשיכים מכאן.

היא ניסתה להגיע אל בין הרגליים שלי אבל משהו שם לא הרגיש לי נח והרחקתי אותה כל פעם כשהיא התקרבה, בשלב מסוים היא ירדה ממני וחזרה לכיסא שלה אבל מיד אחרי זה נשענה עליי שוב וליטפה אותי, ואחר כך עלתה עליי מחדש ורכבה עליי, מחככת את עצמה בבליטה שיש לי בין הרגליים, אני מצידי הורדתי את היד לבין הרגליים שלה והתחילה לעשות לה ביד דרך הבגדים, היא ירדה ממני שוב והתחילה עוד מהלך לכיוון הזין שלי ואני עצרתי אותה אבל היא העיפה את הידיים שלי והמשיכה בכל זאת, פתחה לי את הרוכסן וליטפה אותי דרך התחתונים ניסיתי לעצור אותה אבל היא לא בדיוק הקשיבה לרמזים, היא הוציאה את הזין שלי החוצה והתחילה למצוץ לי אותו, ידעתי מיד שאין סיכוי שאני גומר ככה עם רמת הלחץ שאני נתון בו והרחקתי אותה שוב, אבל הפעם הבנתי שעד שהיא לא תגמור אנחנו לא נזוז מהחניה הזאת לעולם, כל הסיפור הזה לקח שעות, אז הכנסתי לה את היד בין הרגליים, מתחת לתחתונים והתחלתי לעשות לה ביד, היא נותנת לי הוראות ותיקונים ולא לקח הרבה זמן עד שהיא גמרה ברעד, המשכנו להתלטף עוד קצת, והיא שוב ניסתה להתקרב אליי אבל הרחקתי אותה והפעם הצעתי שנתקדם כבר. רק אחרי שהיא גמרה פעם אחת היא הסכימה שנזוז משם, ואני הנעתי את הרכב ונסענו.

משם היחס שלי אל המורה השתנה... פתאום דווקא נהניתי מתשומת הלב שהיא הייתה מקדישה לי בין הדייטים, פתאום חשבתי לפגוש אותה שוב, וציפיתי לזה, פתאום התאכזבתי כשהייתה מודיעה לי שהזמן על פגישה הבאה יחסית ארוך.

בלי לחשוב יותר מדי את הפגישה הבאה קבענו בדירה שלי, השותף הודיע מראש שישן אצל חברה שלו אז ניצלתי את ההזדמנות, לא חשבתי קדימה ולא תכננתי בדיוק לאן זה יוביל.

היא הגיעה לדירה שלי, הצעתי לה לשתות היא סירבה בתוקף, התיישבנו על הספה קצת חיבוקים והתכרבלויות, ושאלתי אותה איזה סרט בא לנו לראות, חיפשנו קצת הצעות לסרטים ואחרי שהסכמנו על סרט חיברתי את המחשב לטלוויזיה והכנתי לנו קפה ופופקורן, הכל היה מוכן לתחילת הסרט, אני לחצתי פליי ובאתי לשבת, ואז היא התנפלה עליי, היא התיישבה עליי שוב, מנשקת אותי בתשוקה ומתחילה לרכוב עליי, היה לי קצת יותר בנח והעזתי קצת יותר לגעת בה וללטף אותה.

לאחר כמה דקות של התחרמנויות ורכיבות על הספה ואפילו כמה לקיחות יוזמה מהצד שלי הצעתי שנעבור למיטה, היא הסכימה, התחבקנו והתלטפנו ובגדים החלו לרדת, הייתי מאוד בלחץ וכל מהלך "חדש" שבאתי לעשות כמו להוריד לה פעם ראשונה חזייה הסתכלתי עליה לאישור כי חששתי מאוד להגזים או לא להיות במקום.

היא הייתה חרמנית מאוד וכמובן הסכימה לכל מהלך שלי, היא הייתה ערומה לגמרי והייתי מעליה כשהתחלתי לנשק אותה, לאט לאט התחלתי ירדתי עם הנשיקות במורד הגוף שלה, גופה התקשח ורעד ככל שירדתי, הגעתי לרגליים ונישקתי לה את הירכיים הפנימיות שולח זרמים של ציפיה ורעד בכל גופה, נישקתי בעדינות את הכוס שלה, והתחלתי ללקק, מצא חן בעיני שהיא נתנה לי הוראות וטיפים, ככה יכולתי לענג אותה כמה שיותר, היא גנחה על פעם בקצב אחר ומלמלה לעצמה "אוי זה טוב" נהניתי מאוד לרדת לה והרגשתי שאני יכול להמשיך ככה הרבה זמן, אבל הותשתי בשלב מסוים למזלי היא גמרה כמה שניות לאחר שהתחלתי לחשוב שאולי לעולם לא אצליח לגרום לה לגמור.

אחרי שהיא גמרה חזרתי לשכב לידה וחיבקתי אותה קצת, ואז היא התחילה לנשק אותי יורדת לי לאט לאט, כשהיא הגיעה לתחתונים שלי ניסיתי לעצור אותה, לא רציתי שהיא תרד לי, משהו בכל הסיטואציה הזאת היה לי נורא מלחיץ, אבל כמו ברכב היא לא שמה עליי, אבל הזהירה "שלא תעיז לגמור לי בפה", היא הורידה לי את התחתונים והתחילה לרדת לי, בהתחלה לא כל-כך נהניתי, לא הייתה לי עד עכשיו חווית ירידה טובה שבה ממש הצלחתי לגמור והתכוונתי לעצור אותה כשפתאום היא תפסה לי בביצים והתחילה לעסות אותם, ופתאום הרגשתי את הלשון שלה, וכל החוויה נהייתה מאוד חיובית, לפתע הרגשתי את עצמי מגיע לנקודת האל-חזור מלמלתי בקושי שאני הולך לגמור והיא הוציאה אותו מהפה שלה והתחילה לאונן לי במהירות וגמרתי בעוצמה.

אחרי שהתנקינו והתחבקנו קצת נישקתי אותה קצת ופתאום היא הראתה סימנים שהיא שוב חרמנית והסבירה שהפעם הראשונה רק מדליקה אותה יותר, שוב כיסיתי אותה בנשיקות וירדתי לכיוון הכוס שלה, שוב ירדתי לה לזמן ארוך מאוד עד שהיא גמרה.

לאחר שהיא הסדירה את הנשימה שלה היא שוב שלחה ידיים אליי, ניסיתי לעצור אותה כי חשבתי שלא אצליח לגמר שוב כל-כך מהר, היא נישקה אותי והיד שלה כבר הגיע לי לזין היא התחילה לשפשף אותו ואז זה קרה...

בהבזק חד נזרקתי כמה חודשים אחורה, נזכרתי בבירור מטורף בזמנים שהייתי שוכב עם הראשונה, היא מזיין אותה חזק וכמעט גומר והייתי אומר לה "אני גומר" והיא הייתה נדלקת מזה ואומרת לי "תגמור! תגמור בתוכי!" ומוסיפה שריטות ומכות קלות בתחת שלי ואז הייתי גומר בעוצמה מטורפת.

כל זה עבר לי בראש בהבזק של שנייה, וזה היה כל-כך חזק וכל-כך הזכיר לי אותה שהדפתי את המורה ממני.

זה היה רגע מביך לשנינו ומלמלתי מילות התנצלות, התלבשתי ויצאתי מהחדר, ידעתי שהיא תרצה גם להתלבש אבל עכשיו אחרי שהאווירה התקלקלה היא תרצה פרטיות, צדקתי, היא התלבשה ויצאה מהחדר.

שאלתי אותה אם היא תרצה לשתות משהו והיא אמרה שהיא תשמח לקפה שהכנו אבל לא שתינו, הכנתי שוב קפה וישבנו על הספה, הפעם מרוחקים אחד מהשני.

ואז היא אמרה "טוב, אם לא תספר לא נוכל להתגבר על זה..."

אז סיפרתי לה מה עובר עליי, היא שאלה כמה שאלות, אבל כל הזמן היה הרגשה ממנה שהיא מסתכלת על זה בתור מהמורה ולא בתור חסימה, כאילו אנחנו יכולים להמשיך וזה לא יעצור אותה.

לאחר חצי שעה של שיחה אני רמזתי לזה שהיא תלך, השעה כבר הייתה 2 בלילה והחוק שלי שאימצתי מ"איך פגשתי את אמא" אומר אחרי 2 בלילה פשוט תלך לישון.

היא הלכה ואני הלכתי לישון.

יום למחרת היא דיברה איתי והתנצלה על זה שהיא הגזימה, ועל זה שאולי היא לקחה אותי למקומות שלא באמת רציתי להגיע אליהם, ואני הייתי בשוק כמה הבנה והכלה יכול להיות במישהי, כמה בנות היו בורחות אחרי כזה מקרה והיא לא, ובראש עברו בי מחשבות שאולי הקשר הזה יכול לעבוד למרות הכל.

אבל בשיחה עם ידידה אחרת התברר לי שאני לא מאמין שזה יכול לעבוד בינינו, יש את העניין הפיזי שאני לא כל-כך מצטיין בו ויש לי את השדים שלי, אבל בסופו של דבר אני לא באמת רואה אותה כמישהי שאוכל להיות בן זוג שלה לאורך זמן, וזה שאני לא חותך את זה נובע ממניעים פיזיים ולא רגשיים וזו לא הדרך הנכונה ללכת בה...

אז כנראה שהחיפוש ימשיך.

המשודכות

החלטתי לא מזמן לצאת ממשחק הדייטים לכמה זמן, לבנות את עצמי כבן אדם כדי שיהיה לי יותר מה לתת לבת זוג עתידית, כדי שאהיה יותר חזק כמי שלא תהיה תגיע.

אז יצאתי מהטינדר ומחקתי עוד אפליקציות אחרות והתמקדתי בעצמי.

עד שהציעו לי שידוך, הקפצתי כמה חבר'ה חזרה מטיול ביום שישי ואחת מהם אמרה לי שיש לה שידוך להציע לי, נתנה כמה פרטים יבשים ואני נתתי לה את ברכת הדרך.

לאחר כמה ימים קיבלתי טלפון של משודכת א', נקרא לה הקצינה.

במקביל מישהי שטיילתי איתה במזרח גם יצרה קשר לאחר חודש של ניתוק, והציעה שוב לשדך לי חברה שלה, בעבר סירבתי כי רציתי קצת זמן ואמרתי לעצמי שאם כבר פתחתי את עצמי לדייט אחד אפשר לפגוש גם את השנייה.

לאחר כמה ימים קיבלתי טלפון של משודכת ב' נקרא לה המורה.

עוד כשקיבלתי את הטלפון של הקצינה אמרו לי "אמנם היא לא דתייה אבל היא מסורתית ודת חשובה לה" ולי לא הייתה בעיה עם זה כי הדת והמסורת לא רחוקות ממני, גדלתי בבית דתי אני מכיר את הכל ואת המנהגים ואני יודע שבעתיד אחזור קצת לכיוון הזה אבל בתנאים שלי.

נפגשנו בפעם הראשונה בבית קפה במרכז מסחרי במודיעין והיה מאוד נחמד, היה לי כיף לדבר איתה, היא הייתה בראש שלי בהרבה דברים, היא נראה לי התרשמה מההבנה שלי כמה התפקיד שלה בצבא דורש ממנה זמן, הדעות שלנו דומות בהרבה דברים ובסך הכל היה חיבור טוב מאוד ביחס לדייט ראשון.

באותו דייט היא אמרה לי שהיא נמצאת בבית מלון מטעם הצבא באותה שבת, וכנראה משעה 13:00 התפקיד הרשמי שלה יסתיים והיא סתם תהיה משועממת, היא לא הייתה מודעת לזה אבל בהצעה שלה היא אמרה "יהיה לי חדר זוגי לבד ויהיה כנראה משעמם אז אם אתה רוצה אתה יכול לקפוץ", וזה היה נשמע ממש כמו Booty Call אבל מההיכרות הקצרה איתה ועם האמונות שלה הבנתי שזה ממש לא הכיוון.

לאחר יומיים הופעתי בפתח המלון כמו שקבענו לפני כניסת השבת, היא שומרת את השבת מסתבר, וישבנו לשיחה מעניינת, כוס קפה שהיא שכנעה את צוות העובדים להכין לנו, ושוב הכימיה הייתה טובה, השיחה מעניינת והרגשה כללית חיובית.

ואז נושא השבת והדת צף ועלה, ומהדיבור שלה הבנתי שהיא הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי, אני מיד זיהיתי שאצלה הדת והאמונה באים ממקום מאוד עמוק ומאוד אמיתי, עליי כפו את הדת כשנולדתי, לא באמת הבנתי למה אני נכנס, אבל היא בגיל 20 פלוס שמעה איזה קריאה ומשהו בתוכה נענה לקריאה הזאת אז היא הלכה לכיוון הזה, כנגד המשפחה שלה כנגד החברה שלה, וזה אמיתי ועמוק.

כל החיים שלי אני מסתובב ליד אנשים דתיים מלידה שלא מצליחים להבין את משמעות התפילות והבקשות שלה כמו שהיא מבינה דברים שהיא למדה לפני שנתיים.

החיבור היה נכון ולא רציתי לעצור את זה למרות החששות מבלי להעלות את זה בשיחה, הדייט הבא היה סרט, הסרט היה נחמד ונעים ובמהלך הסרט היה המגע-הלא-חיבוק הראשון שלנו, החזקתי לה יד וליטפנו זרועות אחד של השני, אני יודע שזה די עלוב לגבר בן 25 אבל מגע אצלי זה עניין בעייתי לפעמים ולכן גם המגע הקטן הזה היה מאוד נעים ומרגש.

האווירה הייתה טובה, כיפית ואפילו קצת מחשמלת, לאחר מכן יצאנו לחניה וישבנו באותו שלה ואז שאלתי אותה שאלה, אני מודה שהסגנון גנוב מסדרה, אבל זה די נפלט לי.

שאלתי אותה "יש לנו תאריך תפוגה?" , ואז הסברתי שאני מדבר על הדת, אותו פיל לבן שלא דיברנו עליו, אמרתי לה שברור לאיזה כיוון היא הולכת, ואני לא בטוח בכלל לאיזה כיוון אני הולך, יכול להיות שזה לכיוון הדת ויכול להיות שזה לכיוון השני.

עם כל הבאסה, הבנו שזה הסוף, יצאתי מהרכב וכך נסגר הסיפור.

מה את עושה פה שוב?

חשבתי שסיימנו עם זה...

אבל את פה שוב...

הייתי בטיול עם החבר'ה מהמכינה היום... היו שם הרבה קטעים לא פשוטים.

דבר ראשון, מאז שנפרדתי ממך לא הייתי בקיבוץ שוב, איפה שהכל התחיל.

ראיתי את המדשאות בהם ישבנו לשיחות נפש ארוכות.

ראיתי את הנדנדה שהיינו מחליפים עליה קטעי כתיבה ומעירים אחד לשני.

ראיתי את העץ שפעם הכרחת אותי לזחול מתחתיו לחפש איתך צנוברים.

הייתי בסלון המגורים ששם התעללת בי כשרקדת לפניי וידעת כמה אני רוצה אותך.

הייתי על ספה שבה פעם אחת נרדמת על הברכיים שלי, וכמה אנשים שהיו בסלון, כמה רעש שהיה סביבנו, באותו רגע היה נדמה לי שרק אני ואת שם.

הייתי על המיטה שישנתי בה שנה שלמה, שבה התוודיתי בפני חבריי לחדר על כמה שאני דלוק עלייך.

הייתי בחדר שבו התיישבנו פעם ראשונה לשיחה עם ראש המכינה, ואת התיישבת לידי.

הייתי כמה מטרים מספסלים בהם היינו יושבים שעות ומקשקשים.

הייתי כמה עשרות מטרים מהמקום שהגדרנו "המקום שלנו".

הייתי כמה מאות מטרים מהמקום בו פגשתי אותך פעם ראשונה, המקום בו תכננתי להציע לך.

הייתי כמה קילומטרים מהמקום בו רציתי שהמשפחות יפגשו אותנו כזוג מאורס.

מישהו שפגשתי אתמול סיפר סיפור, על הפעם הראשונה שהוא והאקסית (או ידידה טובה) שלו נפגשו, הוא פצע לי את הלב מבלי שידע... תביני, יש להם סיפור נורא דומה לשלנו, הם נפגשו בטיול מועמדים, היא באה לדבר איתו, הוא עד היום מאמין שהיא התחילה איתו.

חטפתי פלאשבקים כמובן, אני הולך עם תיק בשביל הזה, הולך לבדי, ואת מופיע מאחורי ומתחילה לדבר איתי.

מישהי חטפה גיטרה והתחילה לנגן, אחד הדברים הראשונים שהיה נגנה היה "You're beautiful" ואין צורך להסביר למה השיר הזה מתקשר לי אלייך.

אוף, דמעות מאיימות לפרוץ מעיני.

אני רואה תמונות שלנו מנסים לחזור להיות ידידים, אני רואה אותנו נשארים פעם ראשונה בחדר לבד, פעם ראשונה מאז נפרדנו, לא היינו באותו חדר לבד מאז אותו סוף שבוע מקולל בת"א, שבסופו המילים האחרונות שאמרת לי פנים מול פנים היו "אנחנו נעבור את זה".

אני רוצה להכאיב לעצמי קצת, אני רוצה להיות לידך, אני רוצה להיות ידיד שלך ולהעמיד פנים שהכל בסדר, אני רוצה שיכאב לי בלב, אני רוצה תירוץ לכתוב אלפי קטעים על כמה אני רוצה אותך.

אני רוצה להחזיק אותך, אני רוצה ללטף לך את הגב התחתון, אני רוצה לגעת בשיער שלך, אני רוצה לנשק אותך...

אוי כמה שאני רוצה לנשק אותך...

אני מפגר, אני מפגר, אני עושה טעות, אני שוקע בזיכרונות עלייך ואני לא עוצר את זה, הידיים שלי נעות מעצמן כבר על המקלדת, הדמעות כבר מימשו את האיום שלהן, אני יודע שאת לא ככה, את לא קרובה לזה, את פורחת כנראה, טוב לך לבד...

אבל אני לא שבור לגמרי שתדעי לך, יש כיוונים טובים בחיים שלי, ואני מנסה ללכת בהם, ואני אצא מזה וגם אני אפרח, אני כבר פורח לעיתים, אולי מלבלב, את לא יודעת כמה הטיול הזה עשה לי טוב, חיבר אותי למי שאני באמת, למי שאני רוצה להיות, ואני נחוש בדעתי להמשיך בדרך הזאת, באמת, ואני גם אעשה את זה, את תראי, אולי בקצב אחר ממך אבל אני אעשה את זה.

עשה לי טוב הטיול הזה, באמת שבגדול זה עשה לי טוב, למעט הזיכרונות, למעט זה שהייתי קרוב מדי למקום שבו הכל התחיל, אבל הייתי שם עם אנשים שהכרתי לפני כמה שבועות וכבר אני מחובר אליהם, הייתי שם עם האנשים שאני רוצה להתחבר אליהם יותר.

מעניין אם גם את נזכרת בי לפעמים...

זה לא באמת עובד...

נשבע שאני מנסה, בכל הכוח שיש לי אני מנסה...

אני לא רוצה להרגיש את הצורך הזה, הוא פשוט חזק ממני, אני לא רוצה לרצות קשר

אני רוצה קצת לבד... אני רוצה להתחזק, אני רוצה לבנות את עצמי, אני רוצה ליצור אני רוצה לפרוח.

אבל כל פעם מחדש, כל פעם מחדש אני שוקע לזה...

ההרגשה המוזרה הזאת, לפעמים אני קורא לה בדידות אבל לפעמים אני מרגיש קצת רע לקרוא לזה בדידות, הרי יש אחרים שבודדים יותר, הרי אני לא במצב נוראי, פשוט לא אידאלי.

אבל אותה הרגשה שוב באה, פותחת את הדלת, מכניסה ראש ושואלת בחיוך "אפשר להיכנס?" אני מסביר לה שלא מתאים עכשיו... שאני צריך קצת לקדם דברים בחיים שלי, אני צריך ליצור מודל למיטה שאבנה, אני צריך לחפש התנדבויות , אני צריך לחקור על תארים שאולי אתחיל ללמוד, אני צריך לעשות דברים.

אבל היא חצופה, היא פשוט פותחת את הדלת ומתיישבת בספה השנייה, היא יושבת שם מחייכת ומסתכלת עליי.

אני ממשיך לעבוד, מחליט שאני לא נותן לה להסיח את דעתי, אני נכנס לאיזה אתר, סתם לראות איזה אדומה ששלחו לי, היא מתחילה לדבר, לספר לי על היום שלה, מה היא עשתה כשהיא לא הייתה לידי, איזה אחרים היא הפילה, אני ממשיך לעבוד, פותח עוד חלונות שאצטרך לקרוא אחר כך.

היא מתחילה לבכות, דורשת תשומת לב ומדברת על כמה שחסר לי קשר זוגי בחיים, ואני מנמיך את מסך המחשב ומקשיב למשהו שהיא אומרת, היא מדברת על זה שאין לי חברים שאיתם אני יכול לצאת לברים, אני מנפנף אותה בביטול ואומר שתמיד הייתי ככה, אני מרים את מסך המחשב ומנסה לחזור לעבוד אבל היא לא עוצרת משטף הדיבור שלה.

פתאום היא מתחילה לדבר על כל מיני אנשים שהתרחקתי מהם, היא מזכירה לי פדיחות שהיו לי, בנות שפספסתי בגלל מהלך מפגר.

אני כבר עוצר ומבקש ממנה לצאת מהדירה שלי לעזאזל...

היא מסתכלת עליי נעלבת ונעמדת, אני מרגיש הקלה שאולי הפעם היא הבינה והיא תעזוב אותי, אבל היא קופצת עליי, אני מרגיש את כובד גופה עליי ובתנועת אינסטינקט תופס אותה, הידיים שלי עכשיו מחזיקות אותה מהתחת, והוא קצת נעים לי.

היא מחייכת חיוך ממזרי, ואני ממלמל "די... תלכי מפה"

היא מתקרבת אליי, אני משותק מהסיטואציה, היא שוב פה לידי, כל-כך קרובה, כל-כך מפתה, היא רוכנת אליי לאוזן ומתחילה לדבר על הראשונה, היא מזכירה לי רגעים טובים שהיו לי איתה, מזכירה לי שהרגשתי שלם פעם.

דמעה אחת השתחררה מהעין שלי והתחילה לרדת לי במורד הלחי, היא קלטה שזה עובד לה ונישקה את הדמעה, אחר כך המשיכה לנשק את הלחי והתקרבה אליי לפה, הנשיקה הראשונה בפה נתקלה בפה חתום, והיה כל-כך מפתה לנשק אותה חזרה, לשאוב את השפתיים שלה אליי, להכניס את הלשון שלי לפה שלה.

היא התרחקה והמשיכה לדבר על הראשונה, היא הזכירה לי כמה אני מרגיש לבד, כמה אני מרגיש לא מוצלח.

התייאשתי ונישקתי אותה, תפסתי לה את הראש וקירבתי אותו אליי, היא פלטה אנקת צחוק ושביעות רצון ונישקה אותי חזרה, בכיתי, הדמעות לא נשלטות כבר, הזיכרונות מהראשונה מציפים את הראש, הפחדים העמוקים התעוררו וצפו, ונישקתי אותה, העיקר שהיא תשתוק

השכבתי אותה על הספה והתחלתי לנשק לה את הצוואר, היא תפסה לי את הראש והעבירה ידיה בשיער שלי, הצטמררתי ונשכתי אותה קצת בצוואר, היא פלטה אנקות עונג והמשכתי..

היא הורידה לי חולצה, הורדתי לה חולצה.

נישקתי אותה בבטן, בחזה, ובכל מקום שיכולתי היא ליטפה אותי בכל מקום שולחת רטט לאורך כל גופי, היא חזרה לדבר, הזכירה לי מה ניסיתי לעשות פעם ולא הצלחתי, הזכירה לי שאני לא באמת רואה טעם לחיים האלה כמו שהם, הפסקתי לנשק את הבטן שלה והסתכלתי עליה עמוק בעיניים, והן מיד התמלאו דמעות, הידיים שלי התחילו לרעוד.

היא קמה ומשכה אותי לחדר שינה.

התפשטנו.

שכבנו.

גמרנו.

אני שוכב במיטה, מרוקן, בוכה בלי קול והיא מחבקת אותי, עוטפת אותי ומחממת, מנחמת מאוד.

אני מעביר לה יד על הגב, מלטף קצת ושורט קצת, אני יודע מה היא אוהבת, אני מכיר אותה טוב, אני יודע מה גורם לעיניים שלה להתערפל, אני יודע מה מכעיס אותה, אני יודע מה היא רוצה כמעט תמיד, דיברתי איתה שנמאס לי, דיברתי על זה שזה כל פעם חוזר אליי, שאני לא יודע אם אי פעם אוכל לחיות בלי זה.

חיבקתי אותה חזק ונתתי לחום שלה לחמם אותי, אבל ידעתי שהרגע קרב.

ידעתי שהיא עוד רגע הולכת, היא תלך להציק למישהו אחר, אם יהיה לה מזל היא תשכב גם איתו, היא תשבור גם אותו, היא תהרוס לו ערב או אפילו יום.

אם יש לו מזל, הוא ינעל את הדלת.

היא הורידה יד אחת ממני והתרחקה.

לחשתי לה "בבקשה אל תלכי, תישארי עוד קצת"

"אני צריכה ללכת" השיבה וחיפשה את החזייה שלה.

"לעזאזל איתך! מה יש לך!" צעקתי בזמן שהיא התלבשה "כל פעם מחדש זה קורה, את באה כשאני לא רוצה, אני מנסה להתעלם ממך, ואת מתעקשת, ואז אנחנו מתקרבים יותר מדי, את מנחמת ומחממת אבל תוך שנייה הולכת ומשאירה אותי מרוקן, את חייבת להפסיק עם זה. לא הספקתי כלום היום..."

"חמוד קטן..." היא התקרבה אליי שוב ליטפה לי את הסנטר ולחשה "זה מה שאני עושה" היא רכסה את הז'קט ושמה יד על ידית הדלת.

"בדידות!" קראתי אחריה.

היא הסתובבה אליי מחייכת חיוך ממזרי.

"בבקשה אל תחזרי" אמרתי מיואש.

היא יצאה.

חזרתי לספה, המחשב פתוח, הדפדפן עוד מראה כמה עמודים שהייתי אמור לעשות משהו, לא היה לי כוח, הייתי מרוקן נפשית, יותר מדי זכרונות עלו היום, יותר מדי מחשבות שליליות.

"אני כבר לא אספיק כלום היום..." חשבתי לעצמי.

"עוד פרק על 'איך פגשתי את אמא' ואני הולך לישון... מחר יום חדש."

אין לי מושג למי אני פונה כשאני כותב את הקטע הזה...

אני חייב לספר לך את זה... אני יושב בחדר שלי עכשיו אחרי שבת לא רעה עם המשפחה שלי, אכלנו, שיחקנו קאטן, דיברנו המון וצחקנו.

יצאה שבת, עשינו הבדלה ואני מרגיש שדמעות מחכות לי בהמשך הערב הזה, אני אפילו לא יודע למה, למה אני מרגיש שדמעות הולכות להגיע, למה אני מרגיש כל-כך הרבה חוסר שביעות רצון מהחיים שלי, למה אני מרגיש ככה אבל במקום לקום ולשנות אני עדיין נשאר באותו מקום, למה חזרתי לראות "איך פגשתי את אמא", אני רגע אעצור ואסביר לך מה הבעיה שלי עם הסדרה הזאת.

הבעיה שלי זה שאני דביל, אני נופל בקלות למסרים רגשיים כאלה בסדרות או סרטים, אני רואה את טד מחפש לו אישה ואני מבין לליבו, אני רואה את בארני מזיין המון ואני מקנא, אני רואה את בארני מסדר לטד בנות עם המשחק המפורסם "Haaaave you met ted?" ואני רוצה שיהיה לי גם חבר כזה, אני רואה את מרשל ולילי ואת הקשר המקסים עד כדי בחילה שלהם ומאחל לעצמי את כל זה.

אני לא אדם טיפש אני יודע שהחיים לא נראים ככה, אני מבין שלא הכל מושלם, שהם נראים טוב כי כל שנייה מהצילום מתוכננת, שכל טייק של "High Five" כנראה צולם כמה פעמים כדי להיראות אגדי, אבל אני לא מצליח להפריד, כשאני רואה דברים כאלה, הם נכנסים אליי, ממלאים אותי, מקיפים אותי במעין אור ורוד מוגזם וגורמים לי לכמוה לדברים שאין לי.

אז אולי בגלל הסדרה הזאת אני כל-כך לא מרוצה מאיפה שאני וזה דבילי ברמות.

אני חופשי, באמת חופשי, יש לי עבודה בהייטק שמשלמת לי משכורת מעולה, התנאים שלי אגדיים, יש לי זמן, יש לי תחביבים, אני גר בת"א יש לי את כל ההזדמנויות לצאת, להכיר, להתחבר ולזיין.

אבל אני לא עושה, אני מוקף בדברים שליליים ולא מצליח להכיר בטובים, אני לא מצליח ללכת למקומות שיעשו לי טוב ולהתחבר לאנשים שעושים לי טוב.

ווווווווואי כמה שאני חרמן את לא מבינה עד כמה, הפעם האחרונה שעשיתי סקס... וווווווהוווווו זה היה מזמן, אם אני זוכר נכון זה היה ביום האחרון שלנו בתאילנד, זה היה עם הראשונה כמובן, אחרי חודשים של טיול מבאס גם הסקס לא היה משהו, הפעמים היחידות שעשינו סקס בתקופה ההיא זה תמיד נעשה באותה צורה.

היא מקלחת אני עוסק לי בענייני ואז היא קוראת לי "טלר! רוצה לעשות אותי?" כן, ממש ככה, בלי נשיקות בלי הכנה מוקדמת בלי פיתוי. אני עדיין גבר, וברור שהייתי אומר כן, הייתי מתפשט ונכנס למקלחת היא הייתה מפנה אליי תחת הייתי נכנס פנימה גומר מתקלחים ויוצאים, תמיד! לא משנה איפה היינו ומה היה קורה, הייתי מחבק אותה אחרי, מנשק אותה, מוריד יד לבין רגליה, רוצה לגרום לה לגמור גם והיא הייתה עוצרת אותי "לא בא לי".

האמת, פה נגמרת הגבריות שלי, הרגשתי מושפל, הרגשתי מנוצל, זה לא היה לשכב, זה היה סקס, זה היה צורך פיזי שלה וזהו, והיא אפילו לא גמרה אז לעולם לא הבנתי איך זה היה עוזר לה כל-כך חודשים במהלך הטיול הזה שכל בוקר הייתי קם לפניה נכנס לשירותים ומאונן, רק כדי לא לצאת מדעתי. לא שכבנו חודשים לפני שנפרדנו, מדי פעם חדרתי אליה במקלחת, לא יותר מזה.

אני זוכר בבירור את הפעם האחרונה ששכבנו, באמת, עם נשיקות, עם אהבה, עם רצון ועם תשוקה, אני לא אשכח את זה... אבל אני לא אתאר את כי זה כואב מדי.

אז כן, עבר הרבה מאוד זמן מאז שעשיתי סקס כמו שצריך.

אני כמובן רואה המון פורנו לאחרונה, ומאונן הרבה כמובן, אבל אני כל-כך לא מרוצה מזה, אני כמו אדם מפגר מאונן על ילדות מסכנות שכנראה רובם לא באמת עוסקות במקצוע חייהם, תורם לתעשייה בזיונית ונצלנית אבל חייב לעשות את זה בשביל עצמי, כדי לא לבהות בשדיים אקראיים ברחוב, כדי לא להגיע לרמת ביצים כחולות מסוכנת.

אבל זה כל-כך לא מספק, ברגע שעשית סקס אמיתי אתה מבין שזה כל-כך לא מספק, מה גם שיש לי את הנטייה הקטנה הזאת, שאני מחפש איזה משחק שליטה, וזה כמובן מצמצם את מספר הסרטים שאתה יכול לראות, ועד שאתה מוצא סרט, אתה לא מוצא בו המון אהבה שזה מה שאני מחפש בשליטה, אתה לא מוצא איזה סשן סטרפאון שאתה מאמין שהאישה נהנית מזה שאתה רואה איזה ליטוף לאחר המכה... גם כשאני מצליח לגמור על איזה סרטון כזה או אחר הגמירה באה מהדברים הקטנים אני מזהה איזה ליטוף או שפתאום האישה דאגה לגבר בצורה יפה ומפה אני גומר.

אאעאעאע איזה הקאת מילים ומחשבות קורית פה, רציתי לכתוב היום קטע נחמד ומושקע על איזה פנטזיה אבל משום מה זה יצא ככה...

אחח לעזאזל אני יודע איך הערב הזה הולך להיגמר.. אני כנראה אאונן, אגמור בלי אורגזמה מיוחדת ואז אלך לOmegle בתקווה שמשהו יחדור לי לנשמה... שמשהו יפרוט לי על מיתרי הלב.

שבוע טוב לכל מי שקורא.

רציתי לכתוב פוסט שמתאר פנטזיה שטותית שלי.

רציתי לפרט איך היה לי בסופש (פרץ חרמנות שהוביל אותי לדחיפת אצבעות עצמית).

רציתי להתבכיין על הקלקול כיבה שחטפתי.

אבל בבדיקת הבלוגים שאני עוקב אחריהם נתקלתי בפוסט מאת Arch Angel שמתאר התאבדות של חבר.

זה כיבה אותי, החזיר אותי לשקט שלפעמים מאפיין אותי כשאני נתקל במקרי דיכאון למיניהם,

אולי לראות את המילים האלה כתובות שחור על גבי לבן ולהבין מה אני הייתי קרוב כל-כך לעשות לפני כל-כך הרבה שנים.

מה יכולתי אני לגרום לאחרים להרגיש... זה קצת החזיר אותי להסתגרות שלי עם עצמי.

רציתי כל-כך להשתתף בצערה ולנחם קצת אבל לא נראה לי שיש משהו שבאמת מסוגל לעשות את זה בזמנים כאלה.

אז אני אשאר בשקט הזה עוד כמה זמן.. זכותי ממילא לשתוק.

שלי ותומר.

היא נשענה על החזה החשוף שלו והתמכרה לאצבעות שלו משחקות בשערה, היא חייכה לעצמה חיוך והתמסרה לתחושה, אושר, ואושר נקי כזה מסוג הרגעים שעוד לא חושבים על התוצאות וההשלכות של מעשה מסוים, מסוג התחושות שמגיעות בעיקר אחרי סקס.

*

היא נזרקה אחורה ונזכרה בפעם הראשונה שהבינה שאיתו יש משהו אחר, היא קמה מהעמדה שלה והלכה לשירותים, בדרך היא עברה ליד המשרד שלו וראתה אותו בחטף, היא חשבה שהרגישה את הלב שלה מזנק במקצת אבל התעלמה מהתחושה.

כמה דקות לאחר מכן היא מצאה את עצמה חושבת עליו כשהיא שוטפת ידיים ומסתכלת בעצמה במראה, גם את מוזרות הדבר הזה היא הדחיקה.

הפעם הבאה שחשבה עליו מבלי שהוא יהיה לידה היה במוצאי שבת, היא ישבה בספסל האחורי ברכב אחרי מסיבה כשחברה שלה נוהגת, היא התפרסה על כל המושבים והניחה למחשבותיה לנדוד, הייתה מסיבה כיפית, היא הצליחה להשתחרר ולהתמכר לריקוד, לא מעט בזכות האלכוהול ששאריות ממנו עוד זרמו בדמה, היו 2 בנים חתיכים שהתחילו איתה אבל היא נפנפה אותם אחרי שנתנה להם קצת לגרום לה להרגיש נחשקת, היא לא רצתה עכשיו להיכנס לעוד דרמות, ואז הוא קפץ לה למחשבות, במקום שתהיה לה שביזות לקראת החזרה לעבודה ביום למחרת היה בה אושר שהיא תראה אותו שוב.

*

הוא הכניס יד מתחת לכתף שלה וסובב אותה כך שהיא מפנה אליו גב, היא התכרבלה בתנוחה עוברית והוא מיד חיבק אותה מאחורה, מתאים את גופו לגופה, הידיים שלו נכרכו סביבה, נוגעות כאילו בטעות בחזה החשוף שלה, דבר שהעביר רטט לאורך גופה, הוא נשק לה בעורף והיא התמלאה תחושת חמימות מוכרת, כאילו אין דבר טבעי מזה, הכל בסיטואציה הזאת היה לה נח ונעים.

*

היא נזכרה גם בפעם הראשונה שדיברה עליו עם חברה, הם עברו על המנהלים בחברה והביאו ביקורת על אחדים מהם, כשהגיעו לתומר עלה לה חיוך לא רצוני על הפנים בזמן שחברה שלה מנתה את החסרונות והיתרונות של להיות בצוות שלו.

החברה שלה עצרה לרגע כשראתה את החיוך ושאלה מבולבלת "מה?"

פתאום זה גאה בתוכה כמו אש והיא לא רצתה ולא יכלה להסתיר יותר, היא אמרה בחיוך מבויש "אני חושבת שאני קצת דלוקה על תומר.."

"תומר? באמת???" החברה ענתה בפליאה "את כזאת חמודה!"

מאותה שיחה הרגש לא כבה, להפך הוא הפך נוכח יותר ויותר, ואם היא לא טעתה גם ביחס של תומר אליה השתנה, השיחות היו ארוכות יותר ותכופות יותר, החיוך שלו היה שונה כשהיא הייתה נכנסת אליו למשרד לקבל חתימה על איזה טופס.

היא לא החשיבה עצמה כחולמת באותם ימים אבל הראש שלה לא הפסיק לדהור במחשבות עליו, לעיתים הייתה חושבת על הרגע שבו תוריד לו את החולצה ותלטף את החזה שלו, לרגע חשבה על איך השפתיים האלה ירגישו על השפתיים שלה.

*

כשנזכרה בשפתיים שלו היא סבבה את ראשה כמה שיכלה ושירבבה שפתיים, לא עברה שנייה והיא הרגישה את השפתיים שלו נענות לאתגר, הם התנשקו קצרות והיא חזרה לתנוחה העוברית והחלה מלטפת לו את הירך שקרובה לירך שלה.

*

יום אחד הגיע חבר ותיק לאכול איתה צהריים מחוץ למשרד, מסוג החברים שגם שנים בנפרד לא יחלישו את הקשר, וכשהוא שאל "מה חדש?" היא לא יכלה להחזיק יותר.

היא התוודתה בפעם הראשונה בפני מישהו על כל הרגשות, כל הפנטזיות, כל התשוקות שהיא מרגישה לתומר, החבר חייך חיוך מבין ונעץ בה מבט עמוק בעיניים, הוא נשם עמוק, מכניס אויר לאט ומוציא אויר לאט, מה שגרם גם לה לעשות כמותו.

"שלי" הוא פתח "את חייבת להיזהר... אני יודע איך זה נראה עכשיו אבל את חייבת לשמור על עצמך, יש הרבה השלכות לניהול מערכת יחסים במסגרת העבודה, וזה סתם בין אנשים שעובדים באותו משרד, הוא המנהל הישיר שלך!"

"אווווף"  היא רטנה "ומה עם זה בהסכמה?" היא שאלה בתקווה.

"הכל יכול להיות טוב ויפה אם זה בהסכמה, אבל תתארי לעצמך מה יקרה אם אחד המנהלים האחרים או אחד המנהלים הגבוהים יותר יסתכל על זה בעין רעה" הוא אמר "מספיק סילוף קטן של האמת והוא חשוד בהטרדה מינית, ניצול יחסי מרות ועוד כמה בולשיט!"

"אני ואת אולי נדע שזה בהסכמה, וכנראה שלא יגישו נגדו שום תלונה כי את תעידי לטובתו, אבל מספיק שהוא נחקר וזומן לבירורים על הדבר הזה והשם שלו הוכתם, את חייבת להיזהר, הראשון שיספוג עם משהו כזה יקרה זה הוא, ואת יודעת את זה."

"אבל..." היא התחילה לומר ונעצרה.

"את יודעת שזה בעייתי, במיוחד במסגרת שאתם נמצאים בה, אולי בזמן אחר."
"אני לא רוצה לחכות לזמן אחר, אני רוצה לאנוס אותו עכשיו..."

"אז תעברי צוות, תבקשי העברה, תחכי חודשיים שהעניינים יירגעו ותגיעי אליו הביתה לבושה מינימאלי" הוא צחק.

"אני לא רוצה לעבור צוות, עד שהגעתי לאן שהגעתי, אין מצב שזה יקרה."

"רגע" הוא עצר אותה "דיברת איתו על זה? הוא מרגיש כמוך?"

היא הרכינה ראשה ובהתה בכוס הקפה "עוד לא.. אבל אני יודעת, אני פשוט יודעת"

לאחר השיחה הזאת היא התחילה בניסיון לקרר את הרגשות האלה, היא התחמקה משיחות ארוכות איתו, אבל אז העבודה דרשה מהם לדבר גם ב2 בלילה, ולצערה שיחות ב2 בלילה לשמוע את קולו עשו לה יותר מדי טוב, היא ניסתה להתרחק ממנו אבל פתאום הם התחילו לעבוד על חיבור מסמך ביחד, והיא מצאה עצמה במשרד שלו הרבה, היא כותבת על המחשב והוא לפעמים מתקרב יותר מדי כשהוא רוכן להצביע על המסך, ונותן לה הזדמנות ליהנות מהריח המשכר שלו.

ככה שהיא ניסתה להתרחק, הרגש והצורך התחזקו.

*

היא הסתובבה אליו, ידיו עדיין מחבקות אותה, היא הסתובבה בתוך החיבוק שלו, הפנים שלהם קרובות אחד לשני, היא תפסה את פניו בשתי ידיה מועכת את לחיו, וחייכה.

*

זה התפוצץ בדרך לחדר אוכל, הם הלכו ביחד, דבר שלא קורה הרבה מאז החליטה להרחיק עצמה ממנו, אבל הנסיבות הביאו אותם למהר לחדר אוכל למשוך איזה סלט לאכול במשרד תוך כדי עבודה, הם הלכו בצעדים מהירים, שניהם מניעים את הידיים תוך כדי הליכה, ואז בטעות הידיים שלהם התנגשו, כמעט כמו מחזיקים ידיים.

לא היה ניצוץ ולא היה חשמל כמו בסרטים, שניהם הרגישו שזה היה נכון פתאום, שנייה לאחר מכן הם החזיקו ידיים בדרך לחדר אוכל, קצת פחות מיהרו, משהו ביד שלה היה כל-כך נכון ביד שלו, משהו ביד שלו תפס את היד שלה בצורה כל-כך מנחמת וחמה.

הם לא דיברו באותו יום, כשחזרו למשרד החליפו מבט מלא משמעות וניתקו ידיים.

כל אותו יום הם לא דיברו.

היא סיימה לעבוד אבל נשארה במשרד, הוא סיים לעבוד ולאחר שאמר שלום לכל הצוות שלו עלה למכונית שלו, היא עלתה אחריו.

הם נכנסו לאותה מכונית בשתיקה.

הם נסעו לאותה דירה בשתיקה.

הם החזיקו ידיים בשתיקה.

כשנכנסנו לחדר שינה, הם עלו לאותה מיטה בשתיקה.

הדבר היחיד שהוא אמר היה "סוף סוף".

אני מתעורר, נהיה מאוד מודע לחום גופה ולחום שלי בכל מקום שאנחנו מתחברים, היא מחבקת אותי חיבוק חזק יחסית לשינה שלה, ואני פותח עיניים בלי לזוז משתדל כמה שפחות להפריע לה, כהרגלי כשאני מתעורר אני נעצר ובוחן את המצב מנתח היטב את מצב גופי ומצב גופה, במיוחד איך יהיה לי הכי קל להשתחל החוצה כך שאגרור כמה שפחות תזוזה שלה, אני נעצר לרגע ופשוט מסתכל על פניה, רחוק מלהיות מושלם אוניברסלית אבל בחיי לא ראיתי פנים יותר יפות מאלה, אני רואה רק עין אחת שלה כשהשנייה מכוסה בשיערה החלק וזה מספיק לי.

אני בוחר להיעלם דרך רגלי המיטה כשאני מבחין שרק רגל ויד שמונחות עליי מפריעות לי במשימה, אני מסתובב על בטני ודוחף עם הידיים אחורה בכמה מאמצים, בדחיפה הראשונה אחורה ידה מחליקה מעל הראש שלי ואני מוצא את עצמי עם הרגל שלה על העורף שלי, בדחיפה השנייה הירך החשופה שלה נדבקת לי על הלחי ורק אז מחליקה, אני נעמד ומסתכל בשביעות רצון, היא ישנה חזק התנוחה שלה בדיוק אותו דבר, מינוס הגבר ששכב לצידה.

אני יורד למטה לקומה התחתונה מפעיל את הקומקום ומכין קפה מהביל, אני לא מוותר על העוגה של אמא ופותח ספר בעודי שותה, משסיימתי את הקפה אני עובר לסלון נשכב על הספה וממשיך לקרוא, הספר מאת הסופר האהוב עליי "לי צ'יילד" ואני בולע את המילים בשקיקה אינסופית, הדמות בספר אהובה עליי במיוחד בעיקר בזכות הנטייה שלה לשים לב לדברים הכי קטנים, קצת כמוני. הייתי רוצה להיות כמו הדמות בספר אבל אני לא מגיע לקרסוליו. לאחר כשעה של קריאה מוחי מתערפל והשורות מערבבות, בתחילה אני נאבק בעייפות אבל מחליט להיכנע לה אחרי שניתחתי את היום ולא מצאתי דבר מה לעשות, הנחתי לעיני להיעצם.

היא מקיצה ומיד מבינה שהיא באותה תנוחה מינוס הגבר ששכב לצידה, היא נאנחת בראשה, שוב הוא קם וברח בלי להעיר אותי, היא מטיבה את התנוחה ומחבקת את השמיכה אליה וגל ריח שלו מציף את נחיריה, היא שואפת עמוק לאפה ומתענגת על הריח הזה, הוא והיא ביחד, ריח מנצח. היא ממש אוהבת את הריח, בעצם היא אוהבת אותו. היא נרדמה שוב הפעם פלוס חיוך.

מחשבות באות בגלים, בפרצי זרמים במוח, בהקשרים ובחומרים כימיים שפועלים שם למעלה בקודקוד שלנו, אני מניח שכשאנחנו ישנים הכל עובד לאט יותר, המחשבות מזדחלות, ההקשרים קורים באיטיות ובדיליי, הבנתי שאני מרגיש ליטוף הרבה אחרי שהתחילו ללטף אותי, והמח שלי נכנס לפעולה רק כמה שניות ארוכות לאחר מכן, פתחתי את עיני במהירות ובהפתעה וראיתי את פניה מעל פניי, היא ישבה על מסעד היד ליטפה לי ברכות את המצח ופשוט חייכה, פרץ קטן של צחוק נפלט לה והיא רכנה לנשק אותי על הלחי, השיער שלה נשפך מעלינו ובודד אותנו משאר העולם הבחנתי בפניה רק בקושי בעזרת האור שחדר את מעטה השיער, יחסית לנשיקה על הלחי היא נשארה קרוב אליי הרבה זמן, ולחשה: "תפסיק כבר להיבהל ממני" קולה סקסי ומעורר, הזיזה את הלחי שלה כך שהלחיים ליטפו אחת את השנייה, היא נתנה עוד נשיקה והחליקה למרגלות הספה כך שהיא נשענת על רגלי הספה וראשה נח אחורה על כריות הישיבה, הפרצופים שלנו היו קרובים ולקחתי את השיער שלה ושיחקתי בו, לא עניתי, לא היה צורך, פשוט נשמתי אותה, את הנוכחות שלה, את הקרבה שלה, הרגשתי אש בוערת בתוכי חמימות טובה כזאת, אני לא יודע איך מרגישה אהבה, אבל זה כנראה זה.

היא התמכרה למשחק שלו בשיער שלה, עצמה עיניים והרגישה חמימות נעימה מתפשטת בתוכה, מתחילה מהאמצע, אולי מהלב, מתפשטת אל הידיים, אל הרגליים, מקיפה את כל גופה, היא הניעה את שפתיה ואמרה ללא קול "אני אוהבת אותך".

לא יודע איך הבנתי מה היא אמרה אבל החזרתי בקול חלש מכוון לאוזנה "גם אני חמודה שלי, גם אני."

הספרית – הסוף

כמעט חתכתי את זה איתה, כבר תכננתי את השיחה וכבר קבעתי תכניות אחרות על הזמן שבו הייתה אמורה להיות עוד פגישה עם הספרית, הרי היא לא תפגוש אותי אחרי שאומר לה שאני לא מעוניין.

בסוף לא חתכתי, שיחה עם חבר גרמה לי לשקול מחדש, באותה שיחה הוא אפילו המליץ לי מה לעשות בדייט הבא, ואפילו פתחנו Google Earth והוא הראה לי בדיוק איך ללכת.

הסתובבנו ביפו העתיקה, והייתה אוירה קסומה, מצאנו ספסל והתיישבנו עליו, שקט בחוץ, יש רק רעש של גלים, אנחנו על ספסל צופה אל הים, מחזיקים ידיים קצת מתכרבלים אחד בשני, ברור שהצעד הבא הוא נשיקה. היה לי מאוד קשה לעשות את הצעד אבל בסוף התנשקנו.

אפשר להרגיש שזו הייתה הנשיקה הראשונה שלה, היא הייתה מאוד מובכת, לא ידעה כל-כך מה לעשות ובסוף הנשיקה אפילו התנצלה שהיא לא טובה בזה, זה היה מאוד חמוד האמת, ולאט לאט עם הנשיקות היא הראתה שיפור.

אחרי הדייט הזה הרגשתי יותר בטוח בנוגע לכל הקשר עם הספרית, ואז היא יצאה לשבוע בחו"ל כשאני במקביל בשבוע מילואים.

נפגשנו לאחר שכל אחד חזר למקומו הטבעי, אכלנו פסטה היא סיפרה לי על הטיול שלה ואני פעם ראשונה הבנתי את כל האנשים שמספרים שקשה להם להתרכז בסיפור של בנות הזוג שלהם...

מעל הפסטה היא אמרה בטבעיות "כשאמרתי לחברות שלי שיש לי חבר", אני חושב שכמעט נחנקתי, היה לי קצת מהר מדי ההגדרה של החבר אבל המשכתי הלאה, אולי יש לי חברה ואני לא יודע.

במוצאי השבת היא הזמינה אותי לבית שלה, ידעתי שיש לה יחידת דיור נפרדת אז הסכמתי להגיע, ראיתי את היחידה שלה, וחזרנו לרכב שלי להביא משהו, כשנכנסנו חזרה פנימה היא שאלה אם אני רוצה קפה, לא זוכר את היום בו סירבתי לקפה ונעניתי בחיוב, נכנסנו בדלת אחרת, לא שמתי לב, ופתאום אני עומד במטבח ומכיר את ההורים שלה...

גם זו הייתה לי הפתעה אבל גם את זה החלקתי, כולה הכרתי עוד 2 אנשים...

בזמן שראינו סרט הופיעו כל האחים שלה אחד אחרי אחד כדי "להביא לנו כיבוד" או במילים אחרות "לראות את החבר של הספרית".

משם זרמנו למיטה, התחלנו בנשיקות, עברנו לנגיעות, הורדנו חלקים עליונים, אני עשיתי את רוב העבודה וקצת הפריע לי שלא הייתה הדדיות אבל ידעתי שזו הפעם הראשונה שלה ושהיא אשכרה לא יודעת מה לעשות.

פתאום שטף אותי גל מחשבות, פתאום חשבתי על הראשונה בלי סוף, פתאום רציתי לגעת רק בתחת שלה, ללטף רק לראשונה את הירכיים, לנשק רק את הראשונה, לטעום רק את הלשון שלה, לא יכולתי להמשיך עם הספרית יותר.

עצרתי, האטתי את זה עד שאמרתי שאני צריך לישון, היא הציעה לי לישון אצלה אבל התחמקתי וחזרתי לישון בדירה שלי.

השותף שלי שאל אותי איך היה, ואמרתי לו "לא יודע" והוא אמר לי שזה כבר אומר הכל, האמת שלא מעניין אותי זה שחשבתי על הראשונה, אין מה לעשות זה טבעי, הראשונה הייתה... נו טוב הראשונה שלי ולכן זה טבעי שבפעם השנייה אני אזכר בפעם הראשונה, זה ברור שאני אתגעגע לגעת במישהי שאני נמשך אליה הרבה יותר, ואז הבנתי שאני פשוט לא נמשך אל הספרית, או לא נמשך מספיק.

התחבטתי הרבה במה המקור של חוסר המשיכה, האם זה בגלל זיכרונות מהראשונה, האם זה בגלל שאני לא רוצה להימשך.

והיום הייתה לי שיחה עם החכם, והוא אמר משהו פשוט מאוד, אין כימיה, אמנם אתם מאוד מתאימים מבחינת האישיות, ואתה מאוד רוצה שזה יקרה, אבל כשאין כימיה אז אין.

הוא גם סיפר לי על ניסוי שעשו: אמרו לחמישה גברים וחמישה נשים ללבוש חולצות למשך 24 שעות בלי להתקלח, ואז הכניסו את החולצה לשקית כדי שיתחזק הריח כנראה, לאחר מכן נתנו למספר גברים ונשים להריח את החולצות.

לאחר מכן הראו לנבחנים תמונות של גברים ונשים וביקשו מהם לדרג רמת משיכה, התוצאות זהות, מי שדירג יותר גבוה ריח, אהב יותר את המראה של האדם.

ומה שהחכם רצה לומר בזה, זה שמשיכה היא גם דבר גנטי טבעי, ואם זה לא קורה, זה לא קורה.

הוא עזר לי באמצעים פסיכולוגיים שהוא יודע כמה אני מחשיב, לפשט את המחשבה.

לא סתם הוא החכם.

ולכן כמה שעות לאחר מכן עשיתי את השיחת פרידה, היא ידעה שזה מגיע, הייתה לנו שיחה של התלבטות לפני כמה ימים, והיום היא אמרה שהיא נפגעה כי היה לה חודש מושלם והיא ממש חשבה שזה זה, והיא ממש כבר התחילה לפתח רגש, היא אמרה שזה לא היה בסדר מצידי להתחיל לצאת לדייטים לפני שאני מוכן באמת (הסתרתי את זה שאני לא נמשך, לא רציתי לפגוע ממש, אז התירוץ היה האקסית והבלה בלה שמסביב), היא נפגעה, שמעתי את זה בקולה.

היה לי קשה להרגיש להיות בצד הפוגע אבל התנערתי מזה מהר מאוד, ואני חוזר למטרתי המקורית.

להרחיב את הנפש, לעשות דברים שמעניינים אותי.

ללכת להרצאות, לפגוש אנשים חדשים, להתנדב, לעשות בעצמי הרצאות במכינות, להסתובב.

וזה המנטרה עכשיו, וזה הכיוון עכשיו ואני אפילו גאה בעצמי על שעשיתי כמה צעדים טובים בכיוון.