אני מודה.
אני ממוצא רוסי.
נשפכתי לחופי ישראל יחד עם הגל הגדול בתחילת שנות ה- 90.
כשחייתי במקום הולדתי, לא ידעתי שאי אפשר לבטא את השם שלי כמו שצריך, למרות שהוא מורכב מארבע אותיות (4), שתי הברות (2) ודי נח להגייה (באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי).
כשעברנו לשכונת המגורים הראשונה שלנו בירושלים, גרנו בקומה הרביעית ואילו בקומה השנייה גרה משפחה שלאחד הילדים בה קראו אלישמע. בשבילנו זה היה שם מסובך ולא הבנו איך אפשר לקרוא כך לילד קטן כל פעם. לעומתו, השם שלי היה די פשוט (4 אותיות, לפחות בכל שפה שאותה אני דוברת).
מאז עלו לארץ עוד הרבה עולים, מכל מיני מדינות ויבשות, שהם לאו דווקא יוצאי ברה"מ (לשעבר, למרות שזה מוטל בספק), אך חוסר היכולת לבטא את שמי נשאר.
האמת, לא בדיוק חוסר יכולת, יותר חוסר תשומת לב מינימלית לאות אחת או בלבול סדר האותיות.
חברתי הטובה חולקת עימי את האותיות של שמי, אבל בסדר מעט שונה. מרוב שהיו מחליפים בשמנו, הומצא כינוי בסגנון בראנג'לינה של השמות שלנו.
ישראלים ממוצא ישראלי, מה יהיה איתכם???
אתמול קיבלתי מייל ממישהו שאפשר לומר שמנסה להיות חלק מהקהילה הלא ונילית, בבייג'ינג, וכבר נפגשנו במסגרת אחד המפגשים האלה (שבחו"ל נקראים MUNCH) ולאחר מכן החלטתי לא ללכת לשם יותר (שזה חומר לפרסום נפרד).
הבחור רוצה לעבוד במקום העבודה שלי, שהוא אטרקטיבי אבל עם הרבה אבלים (a lot of buts), הוא התקשר לאחר שקיבל את המספר שלי ללא רשות מפורשת ממני, נשלח לקבל את המייל של העבודה, ושלח לי קו"ח.
אני מודה, משהו שם לא עבד לי (ואם אתה קורא את זה, אני מציעה מבט עמוק (4 אותיות) פנימה והסקת מסקנות מיידית).
אבל ניחא.
מה שמפריע לי זה שלמרות ששמי ידוע לו, ושכשהוא התקשר הוא הגה אותו נכון, במייל שבו שלח את סריקת הדרכון שביקשתי, הוא כתב את שמי לא נכון.
האותיות שהוא החליף לא קרובות אחת לשנייה במקלדת, אז זה לא עניין של ג' וד'.
הוא פשוט לא טרח להבחין בין שני השמות, שהאמת, שונים.
אז ח', בוא אני אסביר לך דבר מאוד פשוט:
אני בתהליך כתיבת התיזה.
אין בי רחמים.
אין.
אתה רוצה ריאיון עבודה, אני רוצה שתפגין מינימום אינטליגנציה.
בעיה?
אין בעיה.
גם אין צורך בעובדים נוספים בשלב זה.
ברור?
