טוב, הבנתי.
מהמפגש הקצר שיהיה לו עוד המשך, הבנתי.
הבנתי שהתרגלתי להיות לבד.
וככה, בשעה, זה נשמט לי מתחת לסנדלים והיכה בי כמו רוח חמה אחרי שיוצאים החוצה מהמזגן.
אז מה אני עושה עם זה? כל מי שאני מעורבת איתו, תפוס.
מעבר לזה, שאני לא מעוניינת בהם מעבר למעורבות הנוכחית.
ותפוס, זה אומר בעיקר תפוס זוגית, חוץ מאחד שיש לו פטיש מטוסים ואני חושבת שלא נתאים להיות במערכת זוגית שכוללת את שנינו. (אל תדאג, אם ילד לבד, אז ממך)
אז איך אני אמורה להכיר גבר פנוי, שזה, בתורו, אומר שהוא רווק או גרוש, ומוכן לפרק ב' שלו?
כי האמת, אני לא רוצה בתול. שזה אומר, להיות פרק א' של מישהו.
בדיוק כמו שאני לא רוצה לגור בדירה חדשה.
אבל זה כבר עניין אחר, ואני הבת של אמא שלי ואמא לא תקנה דירה חדשה גם אם יקנו לה אותה ויצפו במרצפות שהיא אוהבת.
מכיוון שאני עדיין לא מבינה אם אני רוצה ילדים, לא כזה משנה לי שלגבר הזה יהיו ילדים מקשרים קודמים.
לצורך העניין, זה פותר אותי מהלחץ הזה שלו שמה יהיה עם ההמשכיות וזה.
ככה יש לו המשכיות, הוא לא לחוץ ואני יכולה להיות רגועה לי.
אבל, איך מתחילים להיות עם מישהו אחרי כל כך הרבה זמן של לבד?
איך אתחבר אליו, לדבר החדש הזה, ואיך אדע איפה להתפשר?
אני לא זוכרת איך רבים עם בן זוג. שזה די חשוב.
אויש.
זה הולך להיות ממש מוזר. וכשזה מוזר, אני נהיית מוזרה.
כמו עכשיו, עם התיזה והלוגיסטיקה בעבודה, הדברים שיוצאים לי מהפה גורמים לי להרים גבה (בדרך כלל את ימין).
אני יודעת שאני מוזרה, כי בפעם היחידה שעשיתי כתר, והתהלכתי ברחובות ירושלים עם משהו זמני עד שיתחילו להכין משהו יותר קבוע (אני יודעת, כתר לוקח זמן, אבל בגלל שאני לא גרה בארץ, רופאת השיניים הפרפקציוניסטית שלי סידרה את זה תוך שבוע). בקיצור, התהלכתי ונתקלתי בשתי חברות של חברה. אף פעם לא היה שם חיבוב יתר, ולכן כששאלו אותי מה אני עושה פה, עניתי שאני מחפשת את עצמי. המחסומים שקיימים בדרך כלל לא עבדו עם חפץ זר בפה וזה מה שיצא. הן החליפו מבטים, נזרק דבר מה נוסף לאוויר ואז אמרתי שאני הולכת למצוא את עצמי.
הלכתי לארומה בהלל, ושתיתי דרך קשית. אחד הזכרונות הנעימים שלי.
ועל כן, מה לעשות? איך מוצאים בחור חביב, נעים הליכות, חזק פיזית, שאוהב לקבל בתחת?
שלא כמו בפורום הזה, הרבה גברים מפחדים מזה ולכי תמצאי את האחד הזה שיבקש עזרה בלבחור את הצבע המתאים של מה שנכנס לו לשם.
והריח? מה אעשה אם אכן אמצא גבר שיש בו את רוב התכונות אבל לא אתחבר לריח שלו?
טוב, אני הולכת לנוח על זה.
מחר היום האחרון של כתיבת התיזה.
והפרס שלי? סוף שבוע של כל מה שאני רוצה ולא קיבלתי זמן מה (ששמור במערכת).
ובז. שמע. ניסיתי את הגוף החדש היום וזה מרגיש מעולה. אני רוצה אותך לעצמי כשאתה בא. תעשה מתיחות לפני שאנחנו נפגשים, לא הולך להיות קל (לא הייתי פוסחת על שרירי הפה והלשון).
