בלשון ציווי!

פרצו לי שוב לאוטו ואני מנצל את שלוש השעות שיש לי עד שהחלון השבור יוחלף, לסשן בוקר זריז, ואנחנו בדיוק מתחילים כשהטלפון שלי מצלצל.

"הלו" (זה הבוס שלי. אני מסמן לה עם האצבע על הפה להיות בשקט, לא משנה מה).
"לא, אני עדיין תקוע זה יקח בערך שלוש שעות." (אני מעמיד את הפלאג על הריצפה ומורה לה להתישב עליו).
"אני יודע שהלך חצי יום, אבל מה אני יכול לעשות" (כשהפלאג בתוכה אני מורה לה להוריד את החולצה והחזיה. היא מצייתת ונעמדת מולי על הברכיים, כשהידיים מונחות על הראש כמו שבויית מלחמה)
"בכל מקרה אתם לא משלמים לי אם אני לא מגיע" (אני שם לה מצבטים על הפטמות ומחבר משקולות. היא מנסה לנשק לי את הזרוע ואני תופס לה בשיער ומושך. נותן בה מבט כועס)
"כן. נו. בוודאי שאני יודע שאנחנו צריכים לגמור את הכל עד סוף השבוע" (אני מורה לה לרכון על ארבע מולי ואני מתיישב מאחוריה על ההדום)
"איך אני יכול לשכוח? מי אתה חושב קבע את לוחת הזמנים, אם לא אני?" (אני משחק עם הפלאג. קצת מכניס. קצת מוציא. לא כל תשומת הלב שלי בעניין, כאילו אני משרבט עם עט על נייר תוך כדי שיחה. פנימה החוצה. פנימה החוצה).
"בלי לחץ" (היא פולטת אנחה, ואני מושך בכוח את הפלאג החוצה גורם לה להתכווץ ולפלוט עוד קצת אוויר).
"אמרתי בלי לחץ. אין מה לעשות בנידון" (שקט! אני מסמן לה שוב ומורה לה ללקק את הנעליים שלי)
"זה לא שאני נהנה מכל העניין הזה, אתה יודע" (היא שומעת אותי אומר את זה ומסתכלת כלפי מעלה ומחייכת. אני מחייך בחזרה ומורה לה להמשיך)
"בסדר, איך שמתקנים אני מגיע" (אני נותן לה לנשוך את אחת מחגורות העור שלה, ומסיר את חגורת העור העבה שלי מהמכנסיים. אני מקפל את החגורה שלי לשניים ביד אחת ומראה לה מה אני עומד לעשות, לפי שאני עובר לעמוד מאחוריה. אני מזכיר לה שוב להיות בשקט).
"טוב גבר" (אני מצליף בה פעם אחת בתחת. חזק. היא נושכת חזק את החגורה שבפה שלה ושואפת או נושפת אוויר מהר וחזק).
"טוב בסדר, בלי לחץ גבר, עוד שעתיים אני מגיע" (אני מצליף בה שוב, חזק יותר ושוב היא מתכווצת מכאב).
"איזה רעש? בטח משהו מבחוץ. שעתיים שלוש אני מגיע" (ומצליף בה שוב ושוב).
"אני לא שומע שום רעש" (אני משקר לו, ומצליף בה שוב).
"אין בעיה גבר, ביי"(ומצליף בה פעם נוספת).

איך שאני מנתק את השיחה, היא יורקת את החגורה מהפה שלה וצועקת "איי" חזק.
אני דוחף לה את החגורה בחזרה לפה.
"מישהו הרשה לך להפסיק להיות בשקט?"
"סליחה אדוני" היא ממלמלת עם החגורה בפה.

ועכשיו במלוא תשומת הלב שלי, מצליף בה שוב ושוב ושוב, עד שאני מרגיש טיפות זיעה מצטברות לי על המצח.