לנכנסים מאוחר - קישור לחלק א'
***
עוד המחשבות רצות ועוד צפצוף עלה מהמחשב.
זינקתי למסך, ואם עד עכשיו הלב שלי היה על 120 אז עכשיו הוא זינק ל 200 !!!
***
קפיצת מדרגה
על המסך ריצדה ההודעה החדשה שזה עתה הגיעה:
"אוקי כלב אפס, הנה מתחיל המבחן שלך להוכיח שאתה רציני. לך לחנות של מוצרי סקס ותקנה את הדברים הבאים:
1. פלאג במידה Large
2. דילדו גדול באורך של לפחות 20 ס"מ וקוטר של 2.5 ס"מ לפחות
3. כלוב צניעות לזין ממתכת
יש לך עד שעתיים בדיוק לשלוח תמונה שלך בבית עם הציוד עליך - פלאג בתחת, דילדו בפה וכלוב על הזין.
אני קורא את ההודעה וקולט שהזין שלי עוד שניה קורע את המכנסיים מרוב שהוא נעמד, ושאני אשכרה מתחרמן רק מהמחשבה על איך אני הולך להשפיל עצמי ולמסור עצמי לאחרים שאני אפילו לא מכיר ולא יודע מי הם או איך הם נראים.
רצתי מהר לחנות הקרובה שבתל אביב, ביקשתי מהמוכר את המוצרים האלה כאילו היו רשימת מכולת, הוא שמע, חייך, הביא לי מס דוגמאות, וכאשר באתי לשלם הוסיף לי גם בקבוקון של חומר סיכה "קח, על חשבון הבית, שיהיה לך בהצלחה אחי".
כולי אדום ונבוך יצאתי מהחנות ורצתי חזרה לדירה. נשארו לי 24 דק.
נכנסתי לדירה ורצתי לשירותים, מתחיל לדחוף לעצמי את הפלאג הענק, מנחם את עצמי שלפחות זה לא הדילדו המפלצתי, (ובלי לדעת איך עוד כמה ימים אני אתחנן שרק ייכנס לי הדילדו הזה לתחת...) תוך כדי מורח כמות נדיבה מהבקבוקון של המוכר הנחמד...
מתחיל לסובב ולדחוף, עוד קו נחצה ועוד קו נחצה, מרגיש פעור ואיך אני מתרחב אט אט..
מסתכל בשעון, ופתאום אני קולט שנשארו לי עוד 9 דק לסיים הכל ולשלוח תמונה.בבת אחת דחפתי את שארית הפלאג, מעשה שבדיעבד הסתבר כטעות כי זה החלק הכי רחב של הפלאג וזה קרע אותי 😒 אבל הלחץ להספיק היה יותר חזק...
מיד לאחר מכן פתחתי את האריזה של הכלוב זין שהבריק כמו גביע מונדיאל בתחרות העבדים (אם קיימת כזו). מהר הרכבתי אותו ונעלתי את עצמי.
את הדילדו השארתי לסוף, ליקקתי אותו מעט והכנסתי לפה, מרחיב את הלסתות שלי עד קצה גבול היכולת ודוחף את הדילדו עמוק פנימה, מרגיש אותו בדופן הגרון , מעורר את רפלקס ההקאה לתחייה..
בדיוק ברגע הזה הטיימר במצלמה עשה את שלו ושלוש תמונות ירדו להן במורד הפלאפון אל תיקיית התמונות במחשב.
השעון - 2:30 דקות נשארו לי. מחייך שבע רצון מעצמי, מעלה את התמונות למייל ושולח אותן לזוג המלכותי מעבר לים בלי לדעת איך עוד קרב אני מפסיד להם בדרך לכיבוש המערכה כולה...
שלחתי את ההודעה ואני, כולי חרמן ואוטומטית באתי להתיישב על הכסא להירגע.
עצירה: לא מומלץ לנסות בבית.
פאאקקק!! כאב חד פילח לי את התחת והרגשתי איך הפלאג הענק רק נכנס עמוק יותר, חוצה עוד קו דמיוני בתוך התעלה המזויינת שם.
במקביל הזין נעמד ואז הגיע הכאב הקר והמתכתי בקצה הזין שלא יכל לממש את רצונו החופשי ולהיעמד כאוות נפשו.
דמעות עלו להן בקצה העין והתחלתי להתחרט על הרגע שביצעתי את כל החרא הזה.
אבל אז הגיע הצלצול הגואל. הודעה חדשה הגיעה במייל. כל הכאב, כל החרטה, כל הפחדים הכל נגוז ונעלם באותו רגע.
זינקתי למחשב כדי לקרוא את התגובה על התמונות ומיד חמימות עלתה בבטני והזין ניסה שוב בהתעקשות מיותרת להיעמד דום.
"יפה מאוד כלב. אתה תהיה זונה טובה. כיוון שאנחנו אוהבים לתגמל הצלחות כמו גם כישלונות, ואתה היית בסדר עד עכשיו, נעניק לך פרס, תקרא עד הסוף. זה המספר שלנו - 052-XXXXXXX. אנחנו זמינים בוואטסאפ. ועכשיו כמה הוראות:
1. עד מחר שאתה נוחת בניו יורק כל הזמן הפלאג בתחת. רק כשאתה צריך ללכת לשירותים אתה מבקש רשות מאיתנו ואנחנו נאשר לך להוציא וכמובן שאתה מיד מחזיר.
2. כלוב זין - נעול תמידית, אם אתה צריך להשתין - תשתין דרך הכלוב, קצת לא נעים בהתחלה אבל תתרגל. עד הטיסה כל שעה עגולה אתה שולח תמונה של הזין נעול בכלוב.
3. את הדילדו אתה כמובן מביא איתך ולוקח אותו איתך במזוודה הקטנה שאיתה אתה עולה למטוס. הדילדו צריך להיות בראש המזוודה מעל כל הדברים. אתה מצלם תמונה כאשר אתה שניה לפני הביקורת ביטחון ובתמונה אנחנו רוצים ראות בבירור שהדילדו למעלה.
4. ולפרס... בשדה התעופה יחכה לך איש קשר מטעמנו שגם יעלה איתך לטיסה. אתה תזכה לשרת אותו. מהרגע שאתה עובר בשערי שדה התעופה עד שתנחת בניו יורק אתה בבעלותו והוא יכול לעשות בך כפי רצונו. בטרמינל, במטוס, מתי שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. כל סירוב לו ייחשב כסירוב לנו ותיענש על זה בחומרה רבה. בנוסף ברגע שאתה פוגש אותו אתה מוסר לו את המנעול של הכלוב של הזין שלך ויותר הוא לא יהיה אצלך. ברגע שאתה נכנס לשדה התעופה אתה מודיע לנו והוא כבר ייצור איתך קשר.
נכון ששווה להצטיין עבד קטן ? אנחנו נעשה ממך שרמוטה אמיתית. תתכונן...
טיסה נעימה ובהצלחה מתוק"
לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי. החרמנות שבי פקעה ועמדה להתפוצץ, הזין הארור תקוע בתוך הכלוב ולא יכול לעשות כלום, וכל מה שבא לי זה רק להגיע כבר לניו יורק...
האסימון נופל
הלילה נפל ואחרי כל מאורעות היום מאחר הצהריים ששלחתי את ההודעה התישו אותי ונרדמתי די מהר.
מידי פעם התעוררתי באי נוחות מהפלאג שתקוע בתחת ומהכלוב מתכת שתקוע לי על הזין אבל העייפות היתה חזקה יותר ונרדמתי חזרה.
למחרת כבר לפנות בוקר התעוררתי בהתרגשות. הלב פעם בעצמה ובמעמקי הבטן התחלתי להרגיש את הפחד מהלא נודע...
הלכתי לשירותים ובאי נוחות השתנתי דרך הכלוב . פתאום פעולה פשוטה הפכה להיות מעיקה ומורכבת, אבל זה מה יש...
שלחתי תמונה לזוג היקר (תרתי משמע) וביקשתי רשותם להוציא את הפלאג ולהתרוקן. לאחר כמה דק האישור המיוחל הגיע. לאחר מאמצים שלא היו מביישים את חברת חילוץ ידועה, והרבה יזע ודמעות הפלאג יצא בהצלחה. התרוקנתי, התקלחתי שימנתי חזרה את החור והפלאג חזר למקומו הטבעי. תוך כדי ארגונים אחרונים לקראת יציאה לשדה התעופה אני מקבל הודעה בזו הלשון: "תצלם את התחתונים שלך, כי אתה לא הולך לראות אותם בשבוע הקרוב. תשאיר אותם בארון. אתה לא לובש אותם מרגע זה והלאה". ואם זה לא הספיק אז הגיעה ההודעה הבאה לאחר עוד כמה דק': "ברגע שאתה במונית בדרך אתה מצלם תמונה שלך שנראה שאתה בלי תחתונים".
פאק. לאן עוד זה הולך להגיע לעזאזל? חשבתי לעצמי. אבל מיד צייטתי והורדתי תחתונים. לבשתי מכנסיים והזמנתי מונית. במהלך הנסיעה ניסיתי להוריד את המכנסיים בצורה כזו שהנהג לא ישים לב או מישהו ברכב ליד. הרגשתי כמו זונה שמסתובבת במועדון ומנסה להסתיר שהיא זונה. הפשלתי מעט את המכנסיים ומהר שלפתי מצלמה וצילמתי. רק על דבר אחד לא חשבתי. הרעש שעושה המצלמה בצילום. ברגע אחד הנהג הסתובב וראה אותי עם מכנסיים מופשלות בלי תחתונים וכלוב על הזין. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. נהייתי אדום כולי וניסיתי להתנצל אך כל מה שיצא לי מהפה היה גמגום חסר משמעות. לאחר רגע שנראה מוכ נצח התעשטתי והרמתי את המכנסיים, והנהג אתם שואלים? כל מה שהיה לו לומר זה "אני כבר לא מופתע ממה שעולה אצלי במונית בעיר הזאת, אבל אתה בהחלט מיוחד חביבי".
את שאר הנסיעה העברנו בדממה בלי להוציא הגה ואני רק סופר את הדקות עד ההגעה לשדה התעופה. כאשר השילוט של שדה התעופה החל להופיע בתדירות גבוהה יותר הלחץ בבטן החל להתשחרר... הנה עוד פניה אחת... ביקורת...מאבטחים חמורי סבר...עוד פקק קטן של מוניות שנראה כמו נצח...ואני בחוץ. אני שולח הודעה למארחים שלי שאני עומד בשערי שדה התעופה וההתרגשות שבי מרקיעה שחקים.
את ההודעה הבאה שקיבלתי מהם כבר ראיתי בטשטוש מרוב הלחץ "בהצלחה אפס. מזכירים לך להשאיר את הדילדו בראש המזוודה ובעוד כמה דק ייצור איתך איש קשר שלנו. החלמרגע זה אתה שייך לו."
ואז, רק אז, כאשר ראיתי את הדלתות נפתחות, את המאבטחת בכניסה שבוחנת אותי ואני בטוח שכולם רואים אותי עירום ועריה, רק אז...
נפל לי האסימון!
המשך יבוא...
מוזמנים להגיב :)
