אני מתגעגע ליד שלך עוטפת את הצוואר שלי
אני מתגעגע ליד שלך מלטפת את הזיפים שלי
אני מתגעגע ליד שלך חופנת את האשכים שלי
אני מתגעגע ללחישה שמתלווה תמיד “למי זה שייך?”
לדיבור המהוסס שלי כשאני אומר “לך”
אני מתגעגע להיות המשרת שלך שמביא כל מה שתצטרכי ובאמצע עוצר לאונן בשביל שזה יצחיק אותך
אני מתגעגע לשפתיים שלי שעוטפות את פי הטבעת שלך
אני מתגעגע לאיך אני רואה את הגב שלך כשהשיער נח עליו, תוך שאת ממקמת את האף שלי בתוך התחת שלך
אני מתגעגע לריח של בית השחי שלך
אני מתגעגע לטעם של השפתיים שלך
אני צריך שתשתמשי בי, אני מתגעגע להיות מועיל בשבילך
אני מתגעגע לקרוא לך מאסטר ברוס
אני מתגעגע להיות מעצבן באופן כללי
אני מתגעגע להיות גם מציק באופן כללי
אני מתגעגע לשאול שאלות מפגרות סתם
אני מתגעגע לצחוק המתגלגל שלך
אני מתגעגע לאיך שאת מאכילה אותי כשאנחנו רואים טלויזיה
אני מתגעגע לשבת למרגלותייך כשאת מלטפת אותי
אני מתגעגע לחיוך המתוק שלך
אני מתגעגע גם לחיוך הזדוני שלך
אני מתגעגע לעטוף אותך בלילה כשאני צמוד אלייך ואת אוחזת לי ביד
אני מתגעגע לנסות לקום בבוקר כשאת מסרבת לעזוב לי את היד
אני יודע שרק עוד קצת ונתראה, ותכף זה יחזור לקדמותו,
אבל בינתיים… עכשיו, כמו אתמול, כמו שלשום ולפניו, אני נכנס למיטה ומחבק את הכרית, חושב שהעברתי עוד יום בלי להקדיש אותו לגמרי לגחמות שלך.
