סרטן הגדי

ואז היא שאלה על דבר אחד טוב שקרה לי היום

ואני לגמתי מהפחית קולה אחרי שנים שלא נגעתי בחרא הזה.

אין לי דבר טוב. אבל בראש כבר היה לי אחד. זניח אולי. זר בוודאי לא יבין. לאחרונה אין ימים טובים. אבל אני אדם אופטימי. לא לא...אתה לא לוקח את השיחה הזו לכיוון הזה. תדחוף את המנטרה של חצי הכוס המלאה שלך למקום אחר.

והיא מתעקשת לשאול ואני נשאר איתן בדעתי. אין לי איזה דבר טוב שקרה לי היום. ודווקא יש לך אבל לך תסביר. זר לא יבין. רק אולי משוגעים לדבר כמוני.

ואני מנסה לגלגל את השיחה למקום אחר. סתם שני ידידים ותיקים שאוכלים בשעות הקטנות של הלילה.  זה לא ממש משנה. ואחרי דקתיים היא שוב שאלה. נודניקית. 

לך תסביר לה שבסינמטק תל אביב עושים פוקוס על אלן דילון ומביאים תריסר סרטים מהשנים הכי גדולות שלו בצרפת של שלהי שנות השישים עד תחילת שנות השמונים ואחד מהם...מותחן צרפתי כמו שרק הצרפתים הארורים יודעים לעשות שחף מכל החלטות שיווקיות וקו עלילתי הוליוודי בנאלי שקוף וברור. סרט בשם 'בלדה לשלושה מקצוענים' שרק חלמתי לראות בקולנוע. אבל ראיתי כשהשכרתי אותו בספרית הוידאו השכונתית עם תסמונת כאב הצוואר - רק זקנים כמוני יבינו.... סרט  שהרג בדקה האחרונה את גיבור הסרט כך שלכאורה 'הרעים ניצחו' ושינה לעד את טעמי בסרטים והתמכרות לכל סרט שהוא לא הולוודי. אז ברור שקניתי כרטיסים לי ולאחי הגדול כי ...כי.... ההתרגשות מלראות שוב סרט כזה...על מסך קולנוע...טוב...זר לא יבין... לא משנה .

לא... וואלה... לא מוצא משהו טוב שקרה לי היום. וסיימתי את הפחית רעל. זין.