סרטן הגדי

אני העורך של הסלון. אני היוזם. אני המקים.

הצטרפו אלי 3 עורכות נהדרות שמאמינות בסלון ובמטרה הזאת.הן יעזרו לי לפרסם פה את הכתבים.שלהן. של אחרים. של כולנו.

הסלון לא נועד להיות אלטרנטיבה למגזין. לא נועד להיות במה אחרת. יהיה זה נכון לומר שהסלון הוקם ע"י ממורמרי המגזין מאחר ולדעת רבים הוא לא זז. הוא ישן. לא מממש את הפוטנציאל האדיר שבו.

אבל אני מתפזר ואנסה לעשות סדר בדברים.

כולנו הרי מתי שהוא הגענו לפה טריים וטירונים. חלקנו כבר היינו שם. זה רק שהאינטרנט ואיתו האפשרויות הגיעו בשלב מאוחר יותר. חלקנו האחר התחלנו פה. לגשש. לקרוא. להסתקרן. לבחון. לדעת. ללמוד.לרוות.
כולנו, אלה שבאנו לפני ואלה שהתחילו פה שאבנו פה מידע. מידע מהמגזין.
מידע חשוב יותר על הבסיס החשוב של הבדסמ.
ומידע לא פחות חשוב על איך ולמה ומדוע ואיפה.
שאבנו מידע על שימוש באביזרים.
שאבנו מידע על רעיונות לעונשים, רעיונות לשליטה, רעיונות למשימות, רעיונות לפנטזיות ורעיונות לחיים אחרים שבהם להגשים פנטזיות זאת לא מותרות אלא המלצה חמה אם לא חובה.
מצאנו פה דעות של אחרים. חיים של סטטוסים אחרים ומגזרים שונים. הצצנו פה בנפשות טועות .פצועות ושלמות. חקרנו תאורי סשנים מרתקים. גלשנו לסיפורי שליטה שמתרחשים בעולמות אחרים. בעיקר נתנו דרור לפנטזיות שלנו. יותר מזה.
שאבנו השראה לבדסמ הפרטי שלנו.
וכל זאת...מסיפורים, שירים, תאורים ואפילו סתם פוסטים נידחים אך מרגשים.
הבעיה העיקרית של המגזין לא רק היתה זמן ההמתנה מורט העצבים וידו הקלה של העורכים השונים על ההדק. מה לפרסם. מה לא.
עם הזמן רק דברים איכותיים מצאו את מקומם במגזין. רק סיפורים טובים. לא כל השאר.
הרי שבעוד שהקהילה גדלה. קהל הקוראים גדל. קהל הכותבים גדל. המגזין לא גדל.
המגזין המשיך לפרסם חמישה סיפורים פעם בעונה.פחות או יותר.
נשארנו עם חלון הצצה קטן מאד שמישהו אחר החליט עליו עבורנו. העורך הנוכחי של כל תקופה כזאת או אחרת.
גם כאשר פרסמנו בבלוג כולנו ידענו דבר אחד. ברגע שהבלוג נעלם מהעמוד הראשי כל עוד לא צברנו קהל קוראים נאמן אין הרבה שיקראו את מה שכתבנו. מרגש, מפעים או בועט, הוא נעלם בנבכי הבלוג.
הסלון נועד לאסוף ולאגד את כל הדברים הטובים שכתבנו. הסיפורים, השירים, הפוסטים המרגשים. תאורי הסשנים ובכלל כל דבר טוב שיצא לנו לכתוב.
הסלון הוא החלל המשותף של כולנו.
יצרתי בו קומות וחדרים בהם כל אחד יכול להתמצא.רעיונות חדשים לפיתוח נוסף כבר קורמים עור וגידים.
אתם מוזמנים לשלוח ל-'הסלון' את הדברים שלכם אם אתם בעלי מנויי זהב ולשלוח אלי אישית אם אתם לא בעלי מנוי. כל דבר שרציתם לפרסם ולא היה לכם איפה- הסלון זה המקום.
הסלון זה החלל המשותף של כולנו.בו אנחנו יכולים להתרווח, לשתות אספרסו או נס ולשתף אחרים בעולם הבדסמי הפרטי שלנו.

תודה.
חניבעל.