צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 13 שנים. 21 במאי 2011 בשעה 5:38

השעה 01:38 בין שישי לשבת בדירה קטנה בהוד השרון.
שפחה צעירה קבורה אי שם בתוך האסלה. הראש שלה טמון בתוך האסלה כשהמכסה מעל ראשה. הזין חודר אליה באבחה אחת לתוך חור התחת שלה וכל דקותיים הגבר הצמא מחליף את החור. לא מרפה. לא מפסיק. לא מאט.
היא כבר יום שלם נדפקת שם. מן סופ"ש ארוך שכזה. זה לא מפסיק. היא רק נדפקת ונדפקת.
ההפסקות היחידות שהיא עושה זה רק לצרכים. וגם אז מישהו מזיין אותה בפה תוך כדי. היא נדפקת בזמן שהיא אוכלת ושותה. בשעות הראשונות התחושה היתה כשל רכבת הרים. הם כל הזמן מתחלפים. היא עוד ניסתה לבקש מאחד מהם שאם כבר לזיין אותה שיזיין אותה על המיטה.כדי שהיא תוכל לנמנם איזו שעה שעתיים. אבל הוא לא הסכים. אף אחד לא הסכים שתישן. הפה שלה צריך להיות פעיל. כל הזמן למצוץ. בעוד שהיא כבר שעות נדפקת , מותשת, מוצפת, מזיעה ומרטיבה מכל חור אפשרי, הגברים הגיעו כל פעם רעבים וצמאים. חדשים וטריים. עם שקי אשכים נפוחות. כמהים להתפרק ולהתרוקן. נמרצים. חזקים. בהחלט בחרו אותם בקפידה.
מישהו אחר מחליף את הגבר הקודם. בשעות הראשונות היא עוד ניסתה לזהות את הזין כי הרי שמות היא לא יודעת ולא תדע. זה חלק מהעניין. הם לא גברים בשבילה. מבחינתה זה פשוט זין אחד ארוך ומתמשך של שלושה ימים ושתי לילות.ביום הראשון,ערב יום חמישי עוד זיהתה את הזין. רגע, זה הזין שלפני שעה זיין אותי על מכונת הכביסה וכאלה. אבל אחרי כל כך הרבה כלים ושפיכים וביצים היא הפסיקה לזכור ולספור. זה פשוט נמשך ונמשך.
הגבר החדש תוקע אותה בעכוזה ותוך כדי דפיקה מושך אותה אחורה מאסלה לעבר הסלון. הוא מתיישב על הספה והיא נאלצת לשבת עליו ולרקוד. העייפות המצטברת שלה לא מעניינת אותם. היא ידעהשכשבכל פעם והיא מגלה עייפות היא מקבלת עונש. בד"כ הם צובטים בחוזקה את פיטמותיה. הזעקות שלה אף מעמידה להם יותר.הם רק נלהבים יותר. טריים ונמרצים מאי פעם.
היא משופדת על הזין של אחד מהם. רוקדת למעלה למטה. עייפה ותשושה עד לשד עצמותיה. חור הכוס והתחת שלה התרחבו עד מאד. אתמול מישהו ניסה לבצע בה פיסטינג בזמן שחבר שלו מזיין אותה בתחת. היא פשוט נגמרה מזה. אגב הוא הצליח עם הפיסטינג.
בזווית העין היא מזהה את הגברים החדשים. מאבדת תחושה.
היא כבר לא בטוחה שזה ממש כיף כמו שזה נשמע. היא פשוט חוששת שאחרי הסופשבוע הזה היא תאבד לנצח את חדוות הזיון. משהו במרתון הזה ימצה אצלה את תחושת הזיון. זה כבר לעולם לא יהיה מה שהיה לפני. היא מנסה לספור כמה זיינים עברו בה והיא לא זוכרת. למרות שהספירה לכאורה צריכה להיות קלה.
אתמול בלילה המארח הביא 4 רוסים. חארות הרוסים האלה. מזיינים חזק ואלימים מאד. תוך כדי זיון עברו עליה עם מצית במרחק ס"מ מעורה. משכו בשיערה עד לקרקפת. דפקו אותה כך שהיא הרגישה את זה בעצמות ובשחלות. פאק הם היו אכזריים.
בבוקר היו אצלה 4 ניגרים שהשד יודע איפה הוא מצא אותם. לכל אחד מהם חתיכת צינור. עוד לפני שהתחילו כבר ירדו דמעות מעיניה. ניגרים אבל ידעו לשחק את המשחק. דפקו אותה כמו שלא דפקו אותה בכל ימי חייה. לכל אחד חתיכת זרנוק שהגיעה אצלה לעומקים שהיא חשבה עוד שניה להתקשר למדא ולהפסיק את הכל. קרעו בבשרה. היא לא זוכרת אם צווחה מעונג או מכאב. הכי קשה היה הסנדוויץ'.בכל זאת היא מקווה שתהיה להם משמרת נוספת. חתיכת רכבת הרים זו היתה.
המארח שוב מעביר את הכללים לנכנסים. היא עברה לאחרון מבין הארבעה הנוכחים. האחרון למשמרת. שלושת האחרים מתחילים להתלבש. האחרון שוב מזיין כשהיא רוכנת על הספה. דואג לפשק אותה. דואג לזיין אותה עמוק. לקבור את הזין שלו בתוכה כך שתשתולל. לפמפם בה חזק כך שירכיה יתחילו לרקוד. החדשים יושבים מסביבה. לא מסתכלים. מתעלמים. היא חפץ. לא יותר. כלי לשירותם.
הראשון שנבחר מתחיל להתפשט. נצמד אליה ודוחף לפיה את איברו הרפוי כדי שתעמיד לו לקראת המשמרת הבאה.
מזל שהכינה לעצמה כריכים. אחרת לא היו נותנים לה לאכול. הם באים ל-4 שעות. הם לא מתחשבים בה שנמצאת שם בין ארבעת הקירות כבר יותר מיממה. וגם כשאכלה את הכריכים אחד מהם תמיד דאג להשפיך לה על הכריך. אם כבר אז כבר. שיהיה יותר טעים. הם מאד נהנו מזה. למען האמת גם היא. אחרי הפעם השלישית היא כבר ביקשה שישפיכו לה על הכריכים.
השעה שתיים והחדש שזיין אותה בפה מתחלף במקצועיות גמורה עם הישן ומזיין אותה במקומו בתחת שלה. התחלופה מהירה. לא חלפו עשר שניות וכבר זין התחלף בזין.
עוד משמרת לפניה. כמו מפעל יצרני שמייצר במשמרת של 24 שעות. כל הזמן יש ייצור. והיא התוצרת הגמורה תרתי משמע.ארבעת הישנים יוצאים מהדירה עם המארח והיא נשארת לעוד משמרת עם החדשים.
כלים חדשים ורעבים מחדש. ארבעה גברים רעבים וחזקים. מביטים בה כאומרים לה ' את תעברי אצלנו זיון של ימי הביניים'. היא עוצמת את עיניה ומתמסרת אליהם. אל החוויה. משתדלת לתת את תשומת הלב לכל הזין באשר הוא אשר בתוכה או סביבה. דואגת לטפח ולטפל בהם. להחזיר אותם שלמים , שבעים ומרוצים.
מוזר אבל שוב אחרי יממה היא מגלה שהיא נהנית מזה. מן משהו לספר לנכדים. הזדיינתי רצוף שלושה ימים ושני לילות. שלושה לילות ליתר דיוק אבל מי סופר. היא נהנית מזה. חיוך תמים ומתמסר מתפשט על פניה ומחזיר מבט לאותו גברבר ' נראה אותך ימי הביניים'.
היא מעבירה מבט קצר לעבר הדלת. היא מקווה שהניגרים יחזרו למשמרת נוספת בבוקר.

מתוקף אישיותה לא מחנה ריכוז ולא בטיח - "היא פשוט חוששת שאחרי הסופשבוע הזה היא תאבד לנצח את חדוות הזיון."
אני לא בטוחה שבמקום שהיא נמצאת היא בכלל חושבת.
זה כמו בריצה.
חושבים רק על הריגעי, 'מה יקרה בעוד שניה', מה אני רוצה עכשיו (לשתות?לאכול?למצוץ?) .גם לא בטוחה שיש בה רצון להתמודד עם מחשבה עמוקה כל כך. ובכלל , זה הרי לא טיפול גמילה אב למה לסחוב את המחשבות לשם?
ואולי זה בכלל בדיקה של לקחת רצון/תאווה/תשוקה וללכת איתה עד הסוף?כמו בהקבלה אכילה עד הבאסה אינסופית?

וכמו תמיד אתה כותב משובח.עד למאד ובודק את הגבולות של קוראיך ....:-)
שבת שלום איש.
לפני 13 שנים
חניבעל - יכול להיות שצודקת. אבל הייתי חייב לחקור את זה. לשאול את השאלות.
לפני 13 שנים
nomorenomore - וואו.

רק מה, יש לי בעבודה, כל שעה, מטלה של לרשום כניסה ויציאה של משאית תוצרת גמורה.

נראה לי אני אציץ בפנים, לראות שאין שם איזו שפחה שנדפקת נון-סטופ :)

פשוט סיפור יפה. אהבתי מאד.
לפני 13 שנים
חניבעל - אבל נתת רעיון ביזארי ומדהים לסיפור אחר.
אז תודה גם לך.
לפני 13 שנים
יהלום נא -
גם אני חושבת שבשלב מסויים אין חשיבה, יש רק מציאות.


לפני 13 שנים
חניבעל - מניסיון? :)
לפני 13 שנים
שלגיחשבון מאומת - אני מתה על סיפורים רומנטיים :-)
לפני 13 שנים
חניבעל - כן...נהייתי קצת קיטשי ושמאלצי בזמן האחרון. נורא.
לפני 13 שנים
llulu​(נשלטת) - כמעט אין מילה מיותרת, כמעט עף קצה לא נשכח
אני מאופנתת וזה מתחיל להדאג אותי
לפני 13 שנים
Tainted​(לא בעסק) - גם אני מקווה שהם יחזרו, אולי נקבל עוד סיפור.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י