צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 13 שנים. 12 בנובמבר 2011 בשעה 7:32

אתה חייב להישאר על הרכבת הזו.
פשוט חייב.
אם החיים הם באמת רכבת הרים אסור לך לרדת ממנה.
אסור לך גם לתת לאחרים להוריד אותך ממנה.
להוריד אתכם.
וגם אם אתה מוצא את עצמך למטה,
חזור חזרה אליה.
אתה חייב להישאר חדור. להישאר עירני. להישאר חד.
להישאר רעב.
להישאר למטה בטוח שלא.
לחכות בתור זה משעמם.
להסתובב שם בין המתקנים האחרים זה לא בשבילך.
להסתכל על הדוהרים האחרים זה פאטתי.
אתה אוהב את זה.
זה מה שעושה לך הכי טוב.
זה מה שעושה לכם הכי טוב.
ואם רכבת ההרים הזו כבר משעממת אותך,
הסיבובים כבר לא מהירים כמו פעם.
הירידות לא תלולות.
המהירות לא מרתיעה כבעבר.
העליה למעלה אפילו לא מדגדגת לך.
אז פשוט תעבור לרכבת הרים גדולה יותר.
גבוהה יותר.
מהירה יותר.
מסעירה יותר.
כזאת שתשאיר אותך שם.
תשאיר אותך נרגש.
תשאיר אותך נלהב.

תשאיר אותך רעב.





ואני יודע שזה מה שעבר לכם בראש,

אבל אני לא שם את השיר המזדיין הזה.

זוג מוטרף{אישה שלי} - כשמפסיקים להסתכל על דברים כ"חייב" אלא כחלק מאיתנו-זה קורה :-)
בתיאבון :-)))
לפני 13 שנים
פרלין​(נשלטת){ש} - ומה עושים כשגם רכבת ההרים החדשה לא מספיקה?
לפני 13 שנים
מUחדת - אין לי מושג לאיזה שיר כיוונת אבל עלה לי בראש זה:
שלא קשור לדבר שכתבת, ועדיין.


שבוע טוב על ראשכם.
לפני 13 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - לא תמיד חייבים לחפש דוקא רכבות הרים
לפעמים גם כניסה למבוך הזכוכית,
ההשתקפות של החיפוש המשותף.
הגישוש אחר השביל הנכון
ובעיקר ההתנגשות שמגיעה מידי פעם
יוצרים חויה לא פחות מסעירה.

מנסיון.... :)
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י