צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 9 שנים. 31 בדצמבר 2014 בשעה 20:20

"לא לזוז קטנה"

אני יושב רק מטר ממנה. אי שם מאחוריה. 

היא על המיטה. על שש. התחת גבוה. הנר עם הבסיס הרחב בדיוק על הקצה העליון של התחת שלה. יוצר שלולית של שעווה בשקע מתחת ללהבה. כמו לבה שמאיימת לפרוץ החוצה. לחלחל במורד החריץ. היישר אל החור.

שקט. אפשר אבל לשמוע את המזגן מהחדר הסמוך. את החתולה הג'ינג'ית מנשנשת במרפסת האחורית. את הבן של השכנים שומע משהו שהם קוראים לו מוזיקה. 

"לא לזוז קטנה..."

השלולית מתחילה לעלות על גדותיה. גם נשימותיה מתחילות לעלות על גדותיה. 

שתי ידייה מתוחות לצד ראשה השעון על הצד על הכר. משלבות ידיים ומחזיקות נר נוסף. להבה נוספת. שלולית נוספת. לבה נוספת. 

טיפת שעווה קטנה וחצופה מאיימת לברוח מכלא הנר. יורדת לאיטה למטה. מגששת את פני השטח.

"לא לזוז קטנה..."

מעורסלת שם בינה לבין עצמה. ובמרחב הקטן שם, אי שם...אני נמצא. 

ה-יראה. ה-יראה. הוו יראה אהובתך. אין צורך בקשירה קטנה. ה-יראה זו הקשירה שלי קטנה. ה-יראה ממני אלה החבלים שלך. האזיקים שלך. 

הטיפה יורדת לאיטה ומוצאת מפלט על השקע הקטן ההוא, היכן שנגמר החריץ המתוק של הטוסיק שלך ומתחיל החלק של הגב התחתון. כאילו מסתכלת סביבה. מה עושים עכשיו. לאן הולכים מפה? כל השעווה זורמת אל הים? הטיפה הקטנה מוצאת את הנתיב הזה שלה. כמו סהרורית זוחלת אליו. טיפה קטנה. מלכת העדר. מלכת הטיפות. מביאה איתה את חברותיה. אחת אחרי השניה בורחות משלולית הלבה במורד הנר אל תחילתו של הנחל. 

ואז התחת שלה מתחיל לזוז מעט. חלחלה. פחד. יראה. 

"לא לזוז אמרתי!!!" אני מרים את הקול. 

היראה המשתקת. ההכנעה המתבקשת. הסכר מתבקע. כל הנחלים עכשיו יכולים לזרום לים. 

וכך כל טיפה שגוססת לאיטה במורד החריץ מפנה את הדרך לטיפות מאחוריה. מקריבה את חייה למען רעותה. טיפה אחר טיפה. ממהרות לברוח אל הים. 

שקט. אפשר אבל לשמוע את הנשימות הכבדות שלה. את הכוס שלה פועם. הידיים הנמתחות. את הטיפות האחרות אי שם בלבה השניה והרחוקה. 

אם מתאמצים אפשר גם לשמוע את ה-יראה.

הטיפות החלוצות מפסלות את דרכן החתחתה אל הים. אל חור התחת. משם אל הכוס הבוער שלך. 

"לא לזוז קטנה."

אני נעמד. מתקרב חרישית. מרחק של מטר אך שנות אור אליה. כל הדרך אל הים. מכניס אצבע לכוס הרטוב שלה. שולח את היד שניה להר הגעש שבקצה החריץ של הטוסיק שלה. אוחז בנר. 

היא שוב רועדת. ה-יראה. אוחחח ה-יראה. ההתרגשות. התשוקה. הר הגעש הזה. הלבה הזו. הטיפות האלה. כולן אצלי בכף היד. לשפוך או לא לשפוך. לפרוץ לה את הר הגעש או שלא. 

"לא לזוז קטנה..."

מוציא את האצבע ממנה. מניח את היד על התחת הורדרד שלה. מרים מעט את הנר הבוער מעל התחת שלה. לשפוך או לא לשפוך. ששש...קטנה...לא לזוז. לוחץ את היד הגדולה אל התחת שלה...

ושופך...

 

Tobias​(אחר) - בדיוק. ה-יראה.
מנוסח להפליא.

השאיר אותי בסוף עם השאלה האם הייתי שופך או לא, ואם כן אז איך :)
לפני 9 שנים
חניבעל - הדרה של כבוד כשאני רואה שאתה מגיב לי ידידי.
בוחן כל מילה כי לך יש סאבטקסטים גם בסימני פיסוק.

וכן… תשפוך תשפוך.. לאט…
לפני 9 שנים
Tobias​(אחר) - יופי ועכשיו אני רואה שחסר לי פסיק אחד בשביל המצלול הנכון.
תודה!

כשדמיינתי את הסיטואציה שרקמת דמיינתי את עצמי בסוף שואל אותה לפני,
"תאמרי לי קטנה, ממה את יראה יותר,
מהכאב שבקצה הנר הזה,
או ממה שיקרה אם תזוזי?
ממה שיקרה אם אפסיק.

ותאמרי לי... בדרך היחידה שאת יכולה עכשיו,
דרך ההתמסרות של החור שלך לאש הנוזלית בידי,
דרך התקמרות הישבן שלך, תנועה קטנה אחת מעט גבוה יותר וקרוב יותר שאומרת,
אני מוכנה לך.
תשפוך.
לפני 9 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - אני רוצה לקרוא את הסיפור שתכתבו יחד :)
לפני 9 שנים
Tobias​(אחר) - לא לא. זה הסיפור של חניבעל.
הוא מצליח פשוט לשזור מילים כל כך עמוק שחייתי ממש את הסיפור שלו בתור עצמי לרגע.

אנחנו כן אבל מדי פעם מחליפים רעיונות בין המוחות של שנינו וזה מעניין :)
לפני 9 שנים
חניבעל - אין מצב.
אני אפחד שה"גולם" יקום על יוצרו.
אתה מהיר מחשבה ותשאיר לי רק אבק… :)
לפני 9 שנים
Tobias​(אחר) - כן אבל אני לא מסוגל להתמסר לעומק של דבר אחד כל כך ביסודיות.
בדיוק במהירות או באיטיות הנכונה לכל שלב.

ללהיות מהיר יש גם את המגבלות שלו, והם בעיקר שם.
בגלל זה אני כל כך נהנה להכניס את עצמי לתוך הסיפורים שאתה כותב. אני נותן לעצמי להיות הדמות בסיטואציה הזו, בנרטיב הזה, אבל כשהיא אני, ורואה מה קורה שם.
וזה אינדיקציה לכותב טוב שיוצר לך את הסצנה השלמה שאתה פשוט יכול להכנס לתוכה ולהיות.

ואני הייתי הרבה הרבה הרבה יותר מעדיף שיהיה בחוץ ספר שנקרא "חמישים גוונים של החור" מאת חניבעל. מאשר האחרת שהיא מקבילת הדמדומים וערפדים מנצנצים לעומת מה שאתה כותב.

והכי הכי, אם זה היה אי פעם אפשרי, הייתי משתוקק לראות סיפור שאיכשהו היה יכול להכתב על ידיך ועל ידי lori ביחד. את כאילו כותבים אותו סיפור מנקודות מבט של דמות שונה לגמרי.
לפני 9 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - אמן כן יהי רצון!
ואני רוצה עותק חתום :)
לפני 9 שנים
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - המגבלות קיימות רק בעולם המוכר, טאבי.
פשוט צור לך עולם שבו אתה הגנרל. :)

יש לך מזל ששפכת, חניבעל.
לפני 9 שנים
pd32{J G} - אחחחח... חניבעל!!!!
טורף אדם שכמוך!
ה- יראה.... לגמרי...:)
שנה נהדרת...
לפני 9 שנים
חניבעל - אויש… שקט את…

שנה מצויינת!
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י