סרטן הגדי

"לא לזוז קטנה"

אני יושב רק מטר ממנה. אי שם מאחוריה. 

היא על המיטה. על שש. התחת גבוה. הנר עם הבסיס הרחב בדיוק על הקצה העליון של התחת שלה. יוצר שלולית של שעווה בשקע מתחת ללהבה. כמו לבה שמאיימת לפרוץ החוצה. לחלחל במורד החריץ. היישר אל החור.

שקט. אפשר אבל לשמוע את המזגן מהחדר הסמוך. את החתולה הג'ינג'ית מנשנשת במרפסת האחורית. את הבן של השכנים שומע משהו שהם קוראים לו מוזיקה. 

"לא לזוז קטנה..."

השלולית מתחילה לעלות על גדותיה. גם נשימותיה מתחילות לעלות על גדותיה. 

שתי ידייה מתוחות לצד ראשה השעון על הצד על הכר. משלבות ידיים ומחזיקות נר נוסף. להבה נוספת. שלולית נוספת. לבה נוספת. 

טיפת שעווה קטנה וחצופה מאיימת לברוח מכלא הנר. יורדת לאיטה למטה. מגששת את פני השטח.

"לא לזוז קטנה..."

מעורסלת שם בינה לבין עצמה. ובמרחב הקטן שם, אי שם...אני נמצא. 

ה-יראה. ה-יראה. הוו יראה אהובתך. אין צורך בקשירה קטנה. ה-יראה זו הקשירה שלי קטנה. ה-יראה ממני אלה החבלים שלך. האזיקים שלך. 

הטיפה יורדת לאיטה ומוצאת מפלט על השקע הקטן ההוא, היכן שנגמר החריץ המתוק של הטוסיק שלך ומתחיל החלק של הגב התחתון. כאילו מסתכלת סביבה. מה עושים עכשיו. לאן הולכים מפה? כל השעווה זורמת אל הים? הטיפה הקטנה מוצאת את הנתיב הזה שלה. כמו סהרורית זוחלת אליו. טיפה קטנה. מלכת העדר. מלכת הטיפות. מביאה איתה את חברותיה. אחת אחרי השניה בורחות משלולית הלבה במורד הנר אל תחילתו של הנחל. 

ואז התחת שלה מתחיל לזוז מעט. חלחלה. פחד. יראה. 

"לא לזוז אמרתי!!!" אני מרים את הקול. 

היראה המשתקת. ההכנעה המתבקשת. הסכר מתבקע. כל הנחלים עכשיו יכולים לזרום לים. 

וכך כל טיפה שגוססת לאיטה במורד החריץ מפנה את הדרך לטיפות מאחוריה. מקריבה את חייה למען רעותה. טיפה אחר טיפה. ממהרות לברוח אל הים. 

שקט. אפשר אבל לשמוע את הנשימות הכבדות שלה. את הכוס שלה פועם. הידיים הנמתחות. את הטיפות האחרות אי שם בלבה השניה והרחוקה. 

אם מתאמצים אפשר גם לשמוע את ה-יראה.

הטיפות החלוצות מפסלות את דרכן החתחתה אל הים. אל חור התחת. משם אל הכוס הבוער שלך. 

"לא לזוז קטנה."

אני נעמד. מתקרב חרישית. מרחק של מטר אך שנות אור אליה. כל הדרך אל הים. מכניס אצבע לכוס הרטוב שלה. שולח את היד שניה להר הגעש שבקצה החריץ של הטוסיק שלה. אוחז בנר. 

היא שוב רועדת. ה-יראה. אוחחח ה-יראה. ההתרגשות. התשוקה. הר הגעש הזה. הלבה הזו. הטיפות האלה. כולן אצלי בכף היד. לשפוך או לא לשפוך. לפרוץ לה את הר הגעש או שלא. 

"לא לזוז קטנה..."

מוציא את האצבע ממנה. מניח את היד על התחת הורדרד שלה. מרים מעט את הנר הבוער מעל התחת שלה. לשפוך או לא לשפוך. ששש...קטנה...לא לזוז. לוחץ את היד הגדולה אל התחת שלה...

ושופך...