לפני 8 שנים. 31 ביולי 2016 בשעה 20:01
כשאני חושבת על אותה הפעם בספסל,
הגוף שלי מיד חש בעוררות פנימית.
אותו הרגש, אותן התחושות.
אני מפחדת לחשוב על אותה הפעם בספסל,
עולות לי דמעות דמיוניות בצבעים,
גם בהירות, וכאלה שבהירות פחות.
גילוי נאות- לא כיבסתי את השמלה מאותה הפעם בספסל,
אני יושבת בחדר, בוחנת את הכתם,
מסניפה את הריחות.
הריח שלך
הריח שלה
הריח שלי.
כך, מאותה הפעם בספסל, היא תשאר בשבילי
זיכרון מתוק.