שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברגישות ונחישות

לכתוב, לפרוק ולספר.
במיוחד לעצמי.
לפני שנה. 3 בנובמבר 2022 בשעה 14:34

את על ברכייך, ידייך קשורות מאחורי הגב,

עירומה ורק קולר לצווארך ורצועה שאני אוחז בה.

עומד מולך עירום ואיברי זקור וחזק.

את מביטה בהשתאות וציפייה, אני נעמד ממש קרוב אלייך ואיברי מעל פנייך, טיפה אחת זולגת על שפתייך. טיפות הזקפה והחום.

את במבט שואלת אם אפשר לבלוע אותה ואני מאשר לך.

כף רגלי מתחת לכוס הרטוב שלך, את משתפשפת עליה בהנאה, בכמיהה וציפייה. אני מזיז את הרגל.

את רועדת, רטובה ומתחננת במבט שאתקרב, שאגע.

נותן לך עוד רגע לרעוד, עוד רגע להתחנן שאזיין את פיך. 

מיוחמת, מעט מתוסכלת ורוצה לפרוץ. אבל אט אט.

יש זמן, למתוח ולמשוך אותך עוד קצת.

 

Pandora the coward - למתוח ולמשוך עוד? יא מרושע אחד
לפני שנה
The Analyst​(שולט) - אני? חלילה
לפני שנה
Sterope - השתאות*
לפני 8 חודשים
The Analyst​(שולט) - תודה. תוקן ❤
לפני 8 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י