יומן מסע

הוא אומר. 

וזה נראה שקצת מלחיץ אותו שאני שתוקה פתאום. 

מחייכת לעצמי. 

השקט לא תמיד מגיע ממקום רע. 

לא ממקום של פחד בלבד או ממקום של לחץ. 

כן, נכון, פחדתי. 

אבל לא הייתי שתוקה בשל כך. 

פחדתי לא לעמוד בזה. 

פחדתי להישבר. 

פחדתי ליפול. 

פחדתי מהראשוניות.

פחדתי להיות אני. 

פחדתי לאכזב אותך.

בשום שלב לא פחדתי ממך. 

לא.

אני סומכת עליך איתי יותר משאני סומכת על עצמי איתי. 

הייתי שתוקה כי התמודדתי עם זה. 

הייתי שתוקה כי הייתי מרוכזת.

הייתי שתוקה כי רציתי לחוות, להרגיש. 

זה היה שקט טוב. 

שקט ממלא. 

שקט ששיקף את הרוגע בראש. 

שאפשר לי להתרכז בעונג. 

דע

אני יכולה לעוף איתך. לשחרר. 

אתה המקום היחיד בכל עולמי שבו אני באמת יכולה לשחרר. 

ותודה לך. על שאתה מקשיב.