סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 24 בדצמבר 2016 בשעה 9:30

מתגעגעת לאדוני. 

ממש מתגעגעת. 

שוכבת במיטה,

מכורבלת מקור,

ומחשבותי איתך. 

שייכת לך. 

בגוף

בנפש

 

שלך. 

 

ללא משחקים. ללא פוזות. ללא הדמיות של שליטה. 

הנזילה שלי בכוס היא מהראש. מהצורך.  

מהבפנוכו שלי.

ממך.  

 

מדמיינת את פגישתינו הקרובה. 

את הכאב.

את העונג. 

מדמינת אותי בקולרי למרגלותיך. 

מייחלת לקולך. 

הבטוח. 

הנוקשה

הבילתי מתפשר.

ועם זאת, עוטף, שומר, דואג. 

 

מתגעגעת עד בלי די. 

 

התשמע?

נשלטת חושבת{מתרשם לעומ} - התשמע קולי, רחוקי שלי......][
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - התשמע קולי באשר הינך.

ממש כך.

תודה לך על התגובה
:)
לפני 7 שנים
סועד קשוח - כמה געגוע
אני רוצה לחבק אותך קרוב וללחוש לך שהכל בסדר.
שכלום לא השתנה ואנחנו נשארנו אנחנו כפי שאת אוהבת ומכירה.
נסיכת הרגש היא החברה שלנו וקצת מקפצת לה ומתעתעת אבל קירבה בטוב יוצרת התעלות חיובית.
נעשה טוב עם הקיים - הקיין והשוט והלב.
}{
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - תודה רבה על המילים החמות, אדוני.

זקוקה לך.
מתגעגעת.

}{

נעשה טוב!
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י