יומן מסע

כבד לי ואפור לי. 

מחפשת אותך.

בודקת בכל המדיות שיש לי.

מקווה. 

לא מפסיקה את הגלגלים המסתובבים במח שלי, אתה המנוע. 

הוצאתי מהבוידם את החיוך הרגיל שלי

זה שהיה לי לפני שהתמזל מזלי והכרתי אותך.

לובשת אותו ומסתירה את הריקנות שחשה בפנים. את החוסר המטורף. 

חזרתי להיות האני שלפניך.

כבויה.

ולא, אני לא בוכה.

ולא הולכת לקיצוניות.

ובכתיבתי זו כל כך אין הכוונה לגרום לך חלילה עצב.

רק לפרוק.

לפרוק געגוע גדול מכדי להכיל בתוך ההתכנסות הזו שלי בעצמי. 

ממתינה לך. 

שתשוב. 

אלי ואליך. 

אלינו. 

ממתינה בקושי גדול.

בסבלנות.

באי שקט.

אבל גם, ובעיקר , באהבה גדולה. 

לך, אדוני. 

מתגעגעת אליך. 

}{