לפני 5 שנים. 17 בספטמבר 2019 בשעה 18:36
אני משווה את היום הזה, לעומת האח שלו, בשנה שעברה.
שנה שעברה בכיתי וכאבתי.
הרגשתי והייתי - לבד ובודדה.
השנה,
אני מוקפת בכם,
באהבה שלכם,
של אלו שלצידי.
אני רוצה להגיד תודה רבה לכם.
אבל לא רק על היום.
אלא על כל חצי השנה האחרונה,
שבה חיזקתם אותי, ותמכתם בי.
זה היה גם במילים אבל לא רק . זה במעשים שלכם. דרך הרגליים. דרך לעשות. דרך לעזור פיסית. דרך לתת כתף וחיבוק, ולמזוג כוס קפה, ולחגוג יחד את ארוחת החג.
את ואת ואת ואת ואתה ואתה.
אוהבת אתכם ומודה שאתם בחיי.
ואתה אדוני , שיחד אנחנו בונים משהו. אמיתי וחזק. שריר וקיים ואיתן. ממלא. משמח. מרגש ועוצמתי.
תודה לך.
תודה שאתה פה איתי (למרות שאני אסון טבע מהלך),
שאתה יציב (למרות שאני רכבת הרים),
שאתה עושה לי טוב.
אוהבת אותך המונים ומודה לך שאתה בחיי.