יומן מסע

הוא הגיע סחוט.

גמור מיום עבודה.

נכנסנו למיטה לישון בשעה 2100.

הוא עם עייניו סגורות למדי,

ואני נוגעת לא נוגעת, רוטטת.

אני בתפקיד בן ה 17 שמנסה לשכנע את החברה בת ה16 שלו לעבור לבסיס שני.

אני הבן.

והוא - ישן.

לבסוף גם עיני נעצמות ואני שוקעת לתוך שינה.

כשהן נפקחות, יש חושך בחוץ. אני לא מסתכלת על הפון, אבל אני מודעת לזה שהשעון המעורר עוד לא צלצל.

אני שולחת יד אל בין רגליו.

הוא ישן, אבל לשמחתי הזין שלו ער מאוד. יש עם מה לעבוד. במקרה שלו יש הרבה עם מה לעבוד.

אני מפשיטה את עצמי ומחדירה את עצמי עליו.

הוא מתחיל לזוז, בחצי מחאה, אבל ביציבות מופלאה. בכוח רב.

וכך אנחנו רוקדים.

יחדיו.

השעון מצלצל ואנחנו משתיקים אותו וממשיכים.

אחרי זמן מה הוא מצלצל שוב, ואנחנו בשלנו.

כשהוא מצלצל פעם שלישית - אני מודיעה לו שהשעה 0700 ואני צריכה לקום לעבודה.

-"אני עייף"

-"ברור שאתה עייף, אתה מזיין ברצף מאיזה 5 בבוקר"

-"בת זונה!"