לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפגשים מהסוג האישי

אני
לפני 5 חודשים. 17 בנובמבר 2023 בשעה 7:10

עוד הלוויה השבוע. 

עוד בכי.

אני בסדר עם לבכות אבל למה בתדירות כזאת? למה הם הולכים לי? 

הטובים ביותר. לא קלישאה, הם באמת הטובים ביותר.

ומפלס העצבים עולה ברגע שהדמעות יבשו.

אני רוצה נקמה ובמקום זה אני שומר בגזרה (משימה חשובה לכל הדעות ולא התקפית לכל הדעות). אני רוצה להילחם ואני לא. 

העצבים יוצאים לכיוונים אחרים והשליטה העצמית נפגעת. 

אבל שאתה עם 40 אנשים, אחד בתחת של השני, במשך 42 ימים... הם מחזירים אותך לעצמך.

 

אני אוהב את המקום הזה

ואני שונא את האכזריות של הצד השני. תנו לי לנקום, מגיע לי לנקום.

 

 

מחשבות בצו 8 

sex butterfly - משתתפת בצערך זה קשה מאוד זה נגע בכולנו😒
לפני 4 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י