שירה

פתחי לי את רגלי נפשך / פתחי לי ואבוא בך / בך אכנס / ואהפוך אותך צד פנים הוא בחוץ / ותבלעני / ונתערבב לגוש חסר צורה / וחם יהיה לנו / חום הבריאה...

ידי הלופתת עד כדי כאב / אותך תופסת במקום הדואב / ואת לא מתנגדת / נהנית, נאנחת / "חיכיתי לך המון זמן" את אומרת / ואני לא יודע / אם אני מאהב או פושע...

רוצה הוא אותה עד כלות נשימה,/ רגשות ארוכים ועמוקים מחסירים בליבו פעימה. / יודע הוא כי לה ורק לה רוצה הוא להתמסר, / לתת את ליבו, נפשו וגופו בשבילה ומהר. / ההגיון הבריא מהווה מכשול כבד עבורו, / פחד מהבאות תוקע אותו במקומו...

והיית לי / והיינו עירומים / מוקפים לובן חם / הכול היה לובן חם / חוץ משנינו / חום טהור / מהות הטוב / וסוף סוף היית לי / והתמזגנו בנו / ושנים לא נחלם כדבר הזה...

במדבר הזה / לא היית את זו שהשקתה אותי / יופייך לא נתגלה עוד וכבר אעריצו בדבקות / חוכמת האישה לך / מקיפה ומשקיטה את העולם בעריסתו / בואי וארווה את צמאוני עול הימים / בואי וננגוס במוחותינו בשצף של נהר הקסם החם שהוא הטוב המוחלט בישותנו / ונכאיב אחד לשניה / כאב שיתערבב באהבתנו...

והיתה זו שעת רצון / עת גופך ככלי היה בידי / זרמים של כאב מענג זרמו / הרעידו חלקות בשרך. / והיה זה רגע מענג / עת לשוני על לשונך חנתה / וטעם מרירות ענוגה של / ניקוטין מילאה את חלל פי...

מחר אהיה יפה. / אתקלח בבוקר ואמרח קרם גוף. / אסתרק, אתגנדר ואקלע / צמה אדומה, הדוקה. / מחר אהיה יפה. / אלבש חיוך של אהבה. / אבוא אליך ואתן לך סיבה / נוספת / לרצות אותי...

מתמכר מחדש לצבעים, למילים / מתמכר מחדש לטכסים נדושים. / מתמכר מחדש לזאת, לאחרת / מנסה להבין, להכניס תחת כותרת...

אני רוצה לטבוע בעינייך, / לשבוע מריבוא נימים נפרטים / לרגשותייך, מבטייך. / אני רוצה להיטהר בדמעותייך, / תלויות כאגלי מרגליות בריסייך...

שומע את ליבך פועם בחזי, / ערסלתי אותך בין ידיי, / נשימותייך עולות באפי, / את ישנה, / יפה ובוטחת, / דבר לא יאונה לך...

את ירדת כגשם, סוער, מעורפל, / נגעת באדמה, נספגת, גלשת, / המשכת במורד ההר, / סחפת חול, אבק, עפר, / מים עכורים התחברו, / גלשו, החליקו סלעים. / וגוברת זרימתך, נעה / סוערת, קוצפת. שוצפת. / כח אדיר שנע, / גורף בדרכו ענפים ואבנים, / ומניח אותם בצדי דרכו, / לא עוצר, / לא מוותר...

שמעתי את מילותיך נכתבות / ברצף, רהוטה את במילים, / לא באומץ, לא בהכרה, / ולא בהבנה, / יודעת לומר, מאד ברור וצלול, / עד כמה מצבך אינו כזה, / יודעת לצחוק למילותיך, / ולבכות על האמת שבהן...

אהובתי / רבים ידעו את שכמותך לפני / ובכל זאת את שלי / כמו ששום דבר אחר בעולמנו שלי הוא / לכן כנראה כל כך קשה לי להפרד ממך / או להתראות איתך פחות לפחות...

כבר כמה ימים עברו / מאז נפגשנו. / ונראה לי, שנצח כבר חלף / כי כיסופיי אליך כבר כה אדירים. / בחוץ הסתיו משרה את ניחוחותיו / עלי זהב בניצוחה של רוח קרירה נעימה / מתבדרים זה בזה, מקשטים את המדרכה / הכל נראה כל כך מלא חיים / וזה רק ממלא את ליבי בעוד כיסופים...

רוצה אותך / רוצה אותך מולי / עירומה, ככה. / רוצה אותך / רוצה אותך מולי / חשופה, ככה...

כמו גאות באת אלי / עולה ומטפסת ומציף / מרחש בהבטחה מכשפת / כובש פיסת חוף / ועוד מעט חול יבש / של חוף מתגעגע. / איש של אוקיינוס / עוצמה עצורה / מחוייכת / חוזק מהפנט / יודע את עוצמת גליו / יודע שאני יודעת...

היו דברים שלא הסתדרו לי, / דברים שהם שם, כאן, איתי, / מביטים מבחוץ, רואים פנימה, / אל המקום העמוק של הקשר, / של את ואני, של לרצות, להיות, / לקבל, לחלוק, / של אמת מוחלטת זמנית בלבד...

מעורסלת ברכות / מעיינות של הבנה / מים שוקטים / לפרקים גל סוער / מפר את הדממה / ניכר בה, בקולה של / אמאדמה / עיניים טובות / מבקשות אמת צרופה / פשטות, חן, אהבה / ויד נשלחת, מושטת אל יד...

נוגע לא נוגע / באצבעות רכות מעל / גופך מרחף. / מפלס לי נתיב בתוך הכואב / סימנים שהשאיר על גופך, / ואת נעורה וגווך מזדקף, / מבקש השפתיים לנשק, / לבתק...

החיים כצל עובר / מביטים בנהר / השתקפות העבר / שועט קדימה, דוהר / חולף מהר, עובר / ממהר. / הזמן אינו מחכה / לא משתהה / רק האדם משתאה / מביט בהשתקפותו בנהר / לא מזהה את פניו...

והיתה זו שעת רצון / עת גופך ככלי היה בידי, / זרמים של כאב מענג זרמו / הרעידו חלקות בשרך...

דמעה אחת בודדת, / על לחייה זלגה. / דמעה של אושר? / דמעה של כאב?...

כשאת באה מעלי / אומרת על ארבע לרגליי / אתה כלום לא שווה בוודאי / אתה רק חפץ, מיטת ארעי. / כשאת זורקת אותי למיטה / את גופי תחת גופך משפילה / את ראשי תחת שמלתך מכניסה / ואת לשוני ללקק מכריחה...

קולו נשמע / כרשרוש / חלוק המשי / מסביר את / המובן מאליו. / שואף אותי / בלי בושה / מראש / עד / עקב,/ לומד אותי / מתחקה אחרי...

יש בך מילים / כמו נורות מבהיקות / מפיצות חום ממגנט / אורן קורע חושך...

חששתי להיות עש לחומך / ואתה / בסבלנות אין קץ / מתחת כנף ועוד אחת / מיישר קמטי כאב / מלטף סדקים נוצרו ברוח סערה...

אמרת, שלך אני האוחז בשבטים. / אמרתי, אכן שפחה יפה שלי ויספתי לטף. / אמרת, גע בנשמתי, עשני מאושרת. / אמרתי, אטול המשכון ואנצור למשמרת...

אצבעותייך טיילו על גופי / בקצב נשירת המים אל גרוני / חבקת את גופי אלייך / בנחמה. / הותרת אותי המומה / מן העוצמות שמלאו לילה / זה, בתאוות בשרים...

את פוסעת על קצה חלומי, / מרעידה את שתיקות עולמי. / מסמנת לי נוף, בין גלים לבין חוף, / בשרב ובצל, מסתחרר לי ונופל / ונופל...

אחרי שהלכת, / חזרתי לשכב לישון. / עכשיו אפשר גם באלכסון. / קובר את הראש בתוך הכרית / ומציף אותי הריח, / מתוק וחמוץ ומלוח...