"היום אלמד אותך על חשיבות מינון הדברים בחיים" אמרה כשנפגשנו 16 ימים לאחר שאוננתי לאחרונה לפקודתה.
"תתפשט לחלוטין ושב על הרצפה פה מולי" אמרה והתיישבה על המיטה. ביצעתי חיש מהר את הוראתה. הרצפה הקפואה שנגעה בישבני לא הזיזה במאום לזקפה הבלתי נשלטת שצצה מהרגע שחניתי ליד ביתה.
"תזכיר לי, כמה ימים לא גמרת בשבילי?"
"16 גברתי"
"וכמה מתוכם היו גם ללא מגע כלל?"
"5 הימים האחרונים גברתי" אני עונה והיא שומעת את הכעס והמרירות שאיני יכול להסתיר בקולי. היא מחייכת.
"המממממ, אני מניחה שכעת אתה ממש ממש רוצה לחוש מגע נכון?" אמרה וקרבה את כף רגלה אל בין רגלי.
"מאד" עניתי.
"בוא, אני מרשה לך קצת לחכך."
"התקרבתי איך שאני עם הפישוק וחיככתי את הזקפה על גב כף הרגל שלה. ההרגשה הייתה אלוהית. התרגשות אדירה אך עם זאת רוגע מושלם התשלטו על גופי לזמן קצר מאד, כיוון שהיא החליטה למשוך את רגלה.
היא קמה והצביעה על המיטה. קפצתי בשמחה ונשכבתי על המיטה החמימה.
היא התמקמה קרוב אלי וליטפה את החזה והבטן שלי. התחלתי להתנשם בכבדות כשהיא אחזה את האיבר שלי וסחטה ממנו כמה טיפות גדולות.
"אני אוהבת שלא צריך איתך בכלל חומר סיכה. זה חסכוני" אמרה וצחקה.
"אני רוצה עכשיו שתספר לי איך זה היה בשבילך, השבועיים ומשהו האחרונים"
אמרה, התיישבה לי על הבטן והתחילה לאונן לי בתנועות ארוכות.
התחלתי לענות לה, דיברתי קצת על הקושי, התסכול, העצבים. לילות עם שינה גרועה. ואז אמרתי לה- רגע, כתבתי לך על הכל מפורט מאד במיילים...
"הו נכון, המיילים.... אתה יודע כמה מייילים כתבת לי?" אמרה והגבירה את הקצב.
התחלתי למלמל מספרים והיא ממשיכה בשלה ומוסיפה:
"בהתחלה שלחת לי בערך 2 מיילים ליום. אחרי 5 ימים זה הפך לכ-4 ביום, היה נחמד לדעת שאתה הולך ומתחרפן" אמרה והגבירה את הקצב. התחלתי להתפתל ולהרגיש את הגמירה נבנית.
"זה נעים לך? המגע שלי עכשיו?"
המהמתי נהמה חצי אנושית חצי חייתית. היא גיחכה והמשיכה.
"איפה הייתי? אה כן, אחרי 9 ימים כבר שלחת 10 מיילים ביום. 10 ביום. אתה חושב שכל מה שאני עושה זה לחכות למיילים ממך?" שאלה והפסיקה באחת.
"לא לא לא מה פתאום גברתי, פשוט....." אצבע הונחה על פי והורתה לי להפסיק את פרץ המילים שיריתי בבהלה. היא המשיכה.
"אחרי 13 ימים שהיית גם במניעת מגע שלחת לי 24 מיילים. אתה מבין שזה קצת טו מאץ' נכון?"
הקצב שלה התגבר, הרגשתי שאני מרחף, מלמלתי "כן גברתי" ו"סליחה גברתי"
"ואתמול שלחת לי 36 מיילים. זה נראה לך נורמלי? כמה אפשר לכתוב על כמה אתה מת להרגיש אותי? אתה מרגיש אותי עכשיו???"
התפתלתי תחתיה באורגזמה מטריפה. הרגשתי איך כל מה שנאגר בי פיסית ואנרגטית התפרץ ממני ורוקן אותי לחלוטין.
היד שלה לא עזבה את האיבר שלי, ליטפה בעדינות והוציאה ממני עוד עוויתות עדינות של כל הגוף.
"אתה מבין ילד, צריך לדעת למנן דברים בחיים. עכשיו תרגיש מה קורה כשלא עושים את זה."
יד אחת שלה לחצה על בסיס האיבר והיד השניה, מלאה בזרע שלי לפתה את הכיפה הרגישה והתחילה לאונן אותה מהר ובכח.
אני לא יודע כמה זמן נמשך השיעור הזה, אבל זה הרגיש לי כמו נצח.
מאז חשבתי טוב טוב לפני כל מייל ששלחתי לה. האמינו לי...
https://25.media.tumblr.com/c15c3061cfa7f317374419feae72f434/tumblr_mfg175F5Ma1rkh8nso2_500.gif
