בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קולו של השולט

אוהב לשלוט ולכתוב על זה
לפני 3 חודשים. 6 בספטמבר 2024 בשעה 21:55

הסיפור הבא נכתב בפנטזיה האישית שלי ובמקרים דומים שקרו לי בעבר אם יאהבו את זה אני אפרסם את המקרים האמיתיים שקרו לי ולא רק סיפורים מומצאים בהשראת..

.

.

.

כשנפגשנו לראשונה, משהו בה מיד תפס אותי. הייתה לה נוכחות חזקה, כזו שגורמת לך לחשוב פעמיים לפני שאתה אומר משהו, אך בעיניה היה גם רמז של רוך, הזמנה נסתרת שהרגשתי מההתחלה.

היא הזמינה אותי אליה הביתה. הדירה שלה הייתה אינטימית ומסודרת, האור עמום, ותחושת הציפייה נבנתה באוויר. ישבנו על הספה, ואני יכולתי להרגיש את המתח המתוק מתפשט בינה לבין הגוף שלי. השקט בין המילים שהחלפנו היה רווי במשמעות.

היא הביטה בי בעיניים חודרות ואמרה בקול רך אך בטוח, אני רוצה שתשלוט בי. אני רוצה שתרביץ לי ותראה לי עד כמה אתה דומיננטי.

הרגשתי את הדופק שלי מאיץ. לקחתי צעד קדימה, עמדתי מולה, והאווירה התחילה להשתנות. העוצמה התפשטה בתוכי, והיא חיכתה לשמוע ממני פקודה ראשונה.

עמדתי מעליה, והבטתי בה רגע ארוך, נותן לשקט לדבר. בעיניה היה אפשר לראות שהיא יודעת בדיוק מה היא רוצה, אבל מחכה שאני אקבע את הקצב. לקחתי את ידה בעדינות, הרמתי אותה לאט, ואז הנחתי אותה בחוזקה על הספה. היא רעדה קלות, אבל הייתה שם תשוקה ברורה בעיניה.

את שייכת לי עכשיו, אמרתי בקול נמוך, מלא סמכות, "אני קובע מה קורה כאן.

היא לא השיבה, רק הנהנה. הושטתי יד ונגעתי בעדינות על פניה, ואז משכתי אותה לעמוד מולי. "תסתובבי," אמרתי לה, והיא עשתה זאת מיד, כאילו ציפתה לרגע הזה כל הזמן.

בצעד אחד קרוב יותר, העברתי את ידי לאורך גבה, נותן לה להרגיש את הקרבה, את הכוח ששולט במצב. כשאני עוצר לרגע, מביט בה, ידעתי שזה הרגע שבו היא לגמרי נכנעה לי, מוכנה לקבל את מה שאני בוחר להעניק.

עכשיו את תלמדי איך זה להיות בשליטה שלי, לחשתי, רגע לפני שהתחלתי להגביר את העוצמה, לקחת את השליטה בידיים שלי.

היא הסתובבה אליי, מביטה בעיניי במבט שובב, כמעט מתריס. אתה לא באמת תעשה את זה, היא אמרה בקול מתגרה, כאילו בוחנת את הגבולות שלי, מחפשת לראות איך אגיב.

התקרבתי אליה, החזקתי בזרועה והצמדתי אותה אליי. ילדה רעה שכמוך, אמרתי בקול יציב ומאיים קלות, אני אלמד אותך איך מתנהגים. היא גיחכה קלות, אך היה אפשר לראות בעיניה שהיא מחכה לתגובה.

בלי לומר מילה נוספת, הנפתי את ידי ונתתי לה סטירה קלה על הלחי, מספיק חזקה כדי שהיא תבין שאני לא משחק, אבל לא פוגענית מדי. המבט בעיניה התחלף בבת אחת המרדנות שלה נעלמה, והיא השפילה את עיניה לרגע.

תתנהגי יפה, אמרתי בקול סמכותי, או שתקבלי עוד.

היא הביטה בי שוב, כאילו מנסה להחליט אם להמשיך לבדוק את הגבולות שלי. ואז, בחיוך קטן, היא חזרה להתגרות. זה כל מה שיש לך? היא שאלה בלגלוג רך, מתקרבת עוד יותר, דוחפת אותי עוד צעד קדימה.

ידעתי בדיוק מה היא רוצה. ילדה רעה, לחשתי באוזנה, ואז תפסתי בכתפיה, סובבתי אותה בחוזקה והצמדתי אותה לקיר. ידיי אחזו חזק בירכיה, ובתנועות חדות נתתי לה עוד סטירה, הפעם חזקה יותר, על אותה הלחי.

אני אחנך אותך, אמרתי, מתענג על הרגע שבו היא הבינה שהיא באמת תחת השליטה שלי עכשיו
.
.
המשך יבוא.....