אושה לנד

לא רוקדים על שתי חתונות

אבל אני רוצה!  רוצה לטרוף את העולם

לבלות לבלות לבלות

ושישי הזה היו שני בילויים מוצלחים ונחשקים ביותר

ניפגשנו את ה bffים בפסטיבל היין בקיסריה

לבושים לבן ומורעבים

הוצאנו הון כסף על כרטיס, נשנושים לא משביעים ויינות משובחים. טרפתי גם את הבאן חריימה, גם את הדים סם וגם את החיים.

שלוק ועוד שלוק 

אדום לבן מוסקט

מפה ומשם והנה זה עולה לי

יין עולה לי בטוב ואנחנו שמחות ומאושרות

רוקדות בשמש במחלפותינו הלבנות

אירוע מושקע, הרגשתי קצת היי סוסייטי

עשיתי את עצמי מקשיבה להסברים של היינניים . כן כן. בטח בטח. רק תמזגו לי עוד.

2 זוגות ותיקים אמונוגמים שכמותינו עם מצב רוח בשחקים ופה ללא פילטרים (שלי לפחות) מצאנו את עצמינו יושבים ומנהלים שיחה פתוחה וערה עם צמד עלמות חן רווקות.

היו בשוק מאיתנו בקטע טוב. בדסמ, פולי, ערבובים וכל המנעד בין לבין.  בטוחה שעשינו להן את האירוע למענין יותר.

אני כידוע לא חיה בארונות וכידוע משוחררת יותר עם אלכוהול בדמי. לא מברברת שטויות, רק אוזרת אומץ להגיד דברים אמיתיים.

יצאנו משם ממש בסוף, עדין מורעבים וטרפנו המבורגר בדרך. הספקנו לנמנם שעה קלילה ויצאנו לעבר הבילוי הבא- מסיבת בריכה עם מלא חברים טובים.

אבל כאב ראש וכאב בטן וריחוף ועייפות ואני באנרגיה אחרת. מעדיפה להגיע לשם למנה העיקרית ולא לקינוח אבל זה בסדר. ההבנה מחלחלת שזה לא חד פעמי ולא כל פעם צריך לטרוף את העולם כאילו אין מחר. אפשר להנות ברגוע. בלי ציפיות ובלי תכנוננים ונטו להיות.

גופיה אדומה ומיני ג'ינס ירדו מהר ונכנסתי לבריכה עם בקיני אדום. אני. בקיני. אני בבקיני. אמיתי. לא של שמנות.

המים חמים וגם קהל המתרחצים. שוב לא היה לי מישהו מיוחד בשבילי. טיפה פלרטוטים, שיחות משעשעות וכל החברות קוראות לי לג'קוזי. בדיוק בזמן. הרגשתי פחות בנח בנקודה מסוימת והייתי צריכה את העוגנים שלי.

העוגן המרכזי ישב לבוש ליד הג'קוזי. ישר אני בלחץ שעובר עליו משהו ולוחצת עליו להצטרף. אוש לא רוצה אבל ממקום טוב. לומדת לשחרר. קשה לי.

עם הבנות במים המבעבעים שוב נהיה לי חם ולחוץ.

כנראה נראתי לא טוב כי לא הפסיקו כל הערב לוודא שאני בסדר. אני בסדר. 

הוא הסכים להיכנס למים ובחרנו בבריכה שוב. חם מידי בה ואני חיבת אויר. "תדברי איתי, אני לא מצליח לקרוא אותך היום. תגידי לי מה את רוצה וצריכה".

הייתי צריכה אותו והיה לי אותו.

הסטארית ביקשה שאזכיר לה את סטריותה. אמרתי לה שאם ברצונה לככב בבלוג אני צריכה ממנה חומר חדש.

אני לא מחכה שיתנו לי. הצעתי לאוש שניכנס לאחד החדרים. היא היתה שם עם השרמנטי ועוד זוג. השמיעה כאלו קולות מחרמנים. וביקשה לשמוע עוד מקולות היד של אוש על אחורי תוך כדי שבועל אותי.

תכלס הינו מתים להתערבב איתם אבל לא יודעים אם הם בקטע שלנו או בכלל אבל לפחות מקווים להיות חברים שלהם. 

נהיה לוהט בחדר. 3 זוגות בעירום מלא, גניחות, ליטופים, מציצות בהרמוניה. עוד חוויה לאוסף.

וזהו. נגמר לי. יותר מידי בילויים עבור אישה בגילי. צריכה למנן. היום ומחר כבר נטו משפחה.

התעוררתי הבוקר עם זכרון מחלום. אני מתחילה לעבוד באיזה מאפיה בסופר ומבקשת שילמדו אותי את העבודה. אין הוראות מדויקות.

מרגישה מבולבלת בחלום ובמציאות. החוקים והכללים אינם ברורים. היכן ניתן לערבב ולהתערבב והיכן לא?

איך אני מצליחה לקרוא סימנים? היכן להיות אקטיבית וליזום והיכן להגיד כרגע לא ולא מתאים לי?

ועוד מהחלום - סיטואציה לא נעימה. מגע לא נעים מזר ואני דורשת ממנו, מזה שאינו יכול להיות שלי, שיוכיח לי שהוא מטפל בזה, שכן עומד לצידי. אי הבהירות נוזל לתת מודע. אני מוצפת באי בהירות שלי, של אחרים, של החוקים והכללים

אז בינתיים נצמדת לאלו :

1. לגבר של חיי

2. לחברותי האהובות

3. לחיים הטובים ולבילויים