אדומה

טוב, אז ככה.
נתחיל בזה שהיום היה היום חמישי השני שהיה חרא של יום, בחלקו.
אני מודה שיום חמישי הקודם היה זוועה ורציתי לכתוב על זה אבל אז נעלם האיטנרנט.

נתחיל ביום חמישי הקודם:
על הבוקר הגיעו טכנאים לפשפש בחוטי החשמל בסלון בשל הפסקות חשמל שהיו בזמן האחרון בשלושה שקעים מרכזיים שלתוכם מתנקזים הטלוויזיה, המודם, הראוטר, ה- DVD, המחשב של השותפה ומנורת הלילה של הספה (כן, כן, של הספה!!!!).
מעבר לזה, הגיע שרברב לתקן נזילה בכיור באמבטיה וכן הביאו לי שני גלוני מים (כאן אסור לשתות מים מהברז אלא אם רוצים לגדל זימים בשלב כלשהו, אז כל המים הם מים מטוהרים בסטייל מי עדן שמביאים הבייתה). זה אומר שבשלב מסוים היו בבית 6 גברים סינים ובעלת הבית שלי.
לתוך כל זה הגיע עובד שמסיים העסקה ולא מצאנו זמן אחר לעשות את זה חוץ מזה שהוא יבוא אליי הבייתה וישאל אותי שאלות ויקבל הסבר איך זה עובד.
ותוך כדי שאני מדברת איתו אני מקבלת שיחת טלפון שאת מכונת הצילום החדשה רק אני יכולה להכניס פנימה כי כך רשמו זאת כשביקשו לכך אישור. לא מספיק זה, הנהג שהיה אמור לעזור לי הורד מהמשמרת אבל לפני כן הוא הספיק להגיד לטכנאי מכונת הצילום שיבוא 4 (!) שעות לפני שהוא היה אמור לבוא.
אז באחת עשרה בבוקר אני מבינה שאני חייבת להגיע לעבודה כי הטכנאי כבר שם, אבל אלו שמפרקים לי את סלון יצאו ללאנץ' של שלוש שעות ככה ויחזרו רק בשתיים וחצי. אז מה שהייתי צריכה זה להקפיץ את השותפה מהעבודה שלה, לנסוע לעבודה שלי, להנפיק אישור כניסה לטכנאי רק בשביל לגלות שהמכונה תגיע רק בשלוש ככה (בסוף היא הגיעה בארבע, אז אל דאגה) ויש לי עוד זמן לא לעשות כלום.

בסופו של דבר המכונה הוכנסה והורכבה כמו שצריך, חוטי החשמל תוקנו (לבינתיים) תוך כדי הזזת כל רהיט בבית כחלק ממשחק "חפש את השקע", העובד המסיים המשיך להציק (המשך יבוא בנ.ב.), הנזילה תוקנה ויש ברז חדש ויש לנו מספיק מים לשבוע הקרוב.

ועכשיו ליום חמישי הזה:
הוא התחיל בעצם אתמול, ביום רביעי, כשהוצאתי כסף, מהכספומט של BANK OF CHINA, ואם לדייק זה היה 2000 יואן שזה קצת יותר מ- 1000 שקל. הכסף נועד לקניית ציוד משרדי, קניית מתנה לחברתי שעוזבת את סין ולשימוש בשבוע הקרוב. אז זה היה זה.
לגבי האינטרנט- הוא נעלם לי. חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי אותו. אני הולכת לתת וידוי קטן: לא אני משלמת את החשבונות בבית. השותפה שלי דואגת לזה ואני מחזירה לה כסף. על כן, אין לי מושג איך משלמים חשמל, מים או טלפון. אל תדברו איתי על גז בכלל, לקח לי שנה וחצי לגלות שזה מצפצף..
חזרה לסיפורי הקט. אחרי שחיברתי חוטים ואיפסתי כל דבר אפשרי עם סיכה, התייאשתי והחלטתי שהגיע הזמן לטכנאי. ברם, אין לי זמן להיות בבית על מנת לפגוש בו, דילמה שכזאת.
אז אתמול, אחרי שנואשתי, החלטתי להתקשר לחברה שלי הבייתה ולשאול מה שלומה. ואז!!!!! אז בעצם נפל האסימון! צריך לשלם חשבון טלפון!!! כי האינטרנט תלוי בטלפון.
אז היום החלטתי לצעוד לבנק הקרוב לביתי, סניף קטן כזה שאף פעם אין שם תור ולשלם חשבון טלפון. שמחה, מאושרת ואחרי אימון כושר קצר בבית ניגשתי (מחייכת) לדלפק והודעתי שאני רוצה לשלם את חשבון הטלפון.
ואז זה התחיל:
בתמימותי נתתי לה שטר של 100 יואן ובתמורה הפקידה החביבה אמרה לי שהוא מזויף. מ ז ו י ף
אז נתתי לה את כל הכסף ואמרתי לה שהיא יכולה לבחור. היא חילקה את הכסף לשתי ערימות של שטרות ומתברר ש- 700 יואן מזויפים. הכספומט נתן לי כסף מזויף. ואני, זרה מטומטמת, לא בדקתי אפילו. רק ספרתי לראות שזה הוציא הכל כמו שצריך.
ובקצרה, באו שני שוטרים, נופפו להם לשלום ואמרו לי לשים לב בפעם הבאה.
אבל מה שעצבן אותי (כשהאסימון השני נפל, אחרי שש שעות) זה שהן לא היו מוכנות להחזיר לי את זה בכסף אמיתי. על השטרות הן שמו חותמות גדולות ונתנו לי פתק שאם אני חושבת שזה כן היה כסף אמיתי יש לי זכות ערעור. אמרתי שאני מבינה שזה כסף מזויף ואין לי מה לערער. אבל את הכסף שלי לא קיבלתי.
כן, שילמתי חשבון טלפון ויש לי אינטרנט. החשבון היה 22 יואן. זה המחיר של הסבל שלי.

ומחר, הו מחר, אני הולכת להרים את הסניף הענק ליד הבית שלי, זה שבו הוצאתי את הכסף אתמול. בנק זה לא קיר ואני פטיש אוויר. טוב, זה קיר זכוכית, אבל אני, אני יהלום. או מה שזה לא יהיה שחותך זכוכית ויש לי ציפורניים ממש חזקות.

הצינית יוצאת לקרב, רק איפה שמתי את חתיכת הבד הזאת של רמבו שקושרים על המצח??? הדבר האחרון שאני רוצה זה שתיכנס לי זיעה לעיניים כשאני לוחמת למען הצדק שם.

נ.ב. העובד המציק קיבל היום בוקס וירטואלי ואם הייתי הוא, הייתי מודדת מרחק פיזי סביר ממני, אני חתיכת צינית עצבנית עכשיו.