במהלך הסגר, מאסטר פקד עליי להשתין בקערה. כן, נכון, הוא כזה סוטה... אבל גם אני :)
אז מאז אני משתינה בקערה ורודה. זו הקערה הכי גדולה שמצאתי בבית ומאז היא כלי הקיבול לשתן שלי. זה משפיל, מחפיץ, חייתי וכל מה שאני אוהבת. איך שהוא מכיר אותי. אני בטוחה שהוא נהנה לחשוב שאני כורעת מעל קערה בכל פעם שאני הולכת לחדר האמבטיה. שליטה מרחוק זו שליטה מסוג שמתאפשר רק כשיש אמון בין שולט לנשלט שלו. זה מגרה את שניהם, כל אחד מסיבותיו.
אבל זה לא נגמר שם... מאסטר הוא כמו שחקן שח מט, תמיד חושב על המהלך הבא. מאסטר התקשר באחד הימים של הסגר והורה לי שבנוסף לאיסוף השתן עליי להתאמן גם בהחזקת הנשימה שלי. בקולו הקליני הורה לי לכרוע מול הקערה שלי ולטבול את הפנים בתוכה! תחילה היה לי קשה לשמוע, אבל בשלב מסוים שחררתי את ההתנגדות הטבעית ומילאתי אחר ההוראה.
מילאתי את הקערה, כרעתי מולה ואט אט טבלתי את הפנים. התחושה הייתה סוריאליסטית, מנתקת מהמציאות, אפילו חלומית.פתאום העולם נעלם, הסגר, האנשים, הטלויזיה, העבודה. רק אני והבריכה הקטנה שלי והמחשבות על מאסטר. אבל בעת ובעונה אחת, הייתה זו גם התנסות מחברת ומכנסת. הרגשתי כמו חיה או אישה קדמונית שעושה את הדבר הכי טבעי לה. זה משהו שקשה להסביר אלא אם חווים את זה...
בשלב הבא, מאסטר הורה לי להתאמן בלהחזיק את הנשימה. להכניס את כל הפנים, כולל המצח, ולהחזיק כמה שאוכל. היה עליי לנהל מן יומן ולהודיע לו מה היה השיא היומי שלי. נשמע מצחיק, נכון? עוד יותר מצחיק היה כשהורה לי "לעשות בועות", על מנת להאריך את הזמן שלי בפנים. צחקתי לעצמי כשעשיתי את זה. הנה אני, מכניסה את הפנים לקערה מלאה בשתן שלי, מחכה בדממה וכשהריאות מתפוצצות, אני עושה בועות. אפשר לעשות על זה סרט, לא? קומדיה שחורה כזאת על זוג בדסמי שמתנסה במעשים סודיים וסוטים, הרחק מעיני כולם... עד שיום אחד, היא שוכחת לנעול את דלת הכניסה והשכנה נכנסת... או משהו כזה.
עוד לא החתימו אותי על חוזה לסרט, אבל בינתיים נחמד לשתף אתכם בחוויה. מה שנקרא, זר לא יבין.
תודה למאסטר על הדמיון, ההתנסויות, ההחפצה וההנמכה לרצפה.
שלך, 6.
