מסורת של שבת בבוקר. קטנה נשארה עם החולצה הגדולה של אבא שרק כמה שעות קודם לכן שימשה אותנו בסיטואציה של אחד ממשחקי התפקידים הסןטים שלנו. אולי אכתוב על זה. הנ' הסופית במקומה מונח.
אם יצא לאבא פנקייק שרוף הוא תמיד ייקח אותו. לאבא יש קטע עם שרופים.
נוטלה, סירופ מייפל כי זה לא באמת מייפל, סירופ שוקולד ודבש. תותים יהיו בהתאם לעונה.
ושני נרות של אקאה ולא בהכרח בגלל שזה משרה אווירה רומנטית אלא בעיקר שכל תאורה עדיפה על פלורסנט.
ספל קפה לי..השנייה במספר. או השלישית . צ'ייניק שחור עם כפית דבש לקטנה ודש מים קרים.
מדברים על הסיטואציה של אמש. כמה ספאנקים חפוזים של השכמה וקטנה שהשתמשה הבוקר באבא בתור מיטה. אל תשאלו.
וכלובי. אולי עוד עשר שנים כמו מדיה חברתית אחרת...תזכיר לי את התמונה הזו והפוסט הזה. הלוואי והמסורת הזו תמשך עד אז. באותה מתכונת בדיוק. עם אותה קטנה בדיוק.
ואולי לא. בוקר טוב.
