שהיית כאן ידעתי לחבק,
שנגעתי, אהבתי לנשק.
שליטפתי, אהבת להתרפק.
שהכאבתי, ידעת להתרגש.
שקשרתי, היית חופשייה
ועפת לאותם המקומות
שאיני מכיר.
שטפטף עליך הנר,ראיתי את
תנועת גופך עם חום השעווה ,
את אגן ירכייך, שנע
בתנועות המגרות של אהבה.
מטפטף עליך, מביט בך,
בין רגלייך החום גובר,
ולא רק בגלל הנר.
רואה את החיוך האידיוטי המרוח על
פניך,
רואה את הצבע האדום
והחם, באחורייך.
את כל כך בתחושות,
את כל כך בתשוקות,
שומעת את המילים שמגרות אותך,
מחייכת ,סופגת ,
מתמסרת לכל.
נעה כבובה לא חוטים,
נעה עם המילים.
נעה מפושקת,
מתחננת לשימוש, לרצות,
לתת כולך,
נשמתך וגופך ,
שאהיה מרוצה,
שאקח, ואשתמש,
אתענג עליך כעל
זונה ושפחה.
יודעת ששייכת,
שייכת לחלוטין,
מוסרת עצמך בידיי,
ללא היסוסים,
יודעת שאשמור,
יודעת זאת עד שאגמור..
לפני 18 שנים. 10 בינואר 2006 בשעה 9:18