ראש השבט מספר...

היות וזה נכתב מידי יום כמעט, התחלת הסיפור נמצא בפרק "צהריים עם אלוהים" מין הראוי להתחיל מלמטה ולעלות למעלה לאט וסבלנות. עמו במקום עבודה חדש.

בהצלחה.





הקדמתי את ארוחת הצהריים. בתהיה ההיתה או חלמתי חלום. ואלוהים מחליקה פנימה עם שימלה פרחונית המתנופפת סביב רגליים חטובות, שיערה מתולתל ולשפתיה חיוך שובב.. כבר נחמד..

מתיישבת מניחה רגל יפה אחת על רגל יפה אחרת.
, נו "אני שואל "איך עיסקי האלוהים בימים אלו?"
"די משעמם ,בזמן שאני כאן למדתי לא לשנות, לא לנסות להטות לכיוון זה או אחר, לימדו אותי את זה לפני זמן רב. כאשר הייתי חדשה ורק הגעתי את כוכב הלכת הזה. אבל מה. בתחילה הייתה ממש רגישה. יודע, צדק. כבוד אמת, למרות מה שהוטבע בי נסיתי לשנות, שוב ושוב למדתי שכל שינוי לא הופך טוב לרע או צודק יותר. לכל אמת יש אמת הפוכה ולכל בבחינת הצדק תמיד מישהו שנפגע,
גם שינוי קטן שעשיתי במטרה לשמור על חיים של ילד קטן שגדל והיה איש רע ואכזר וגיס צבא של אנשים כמוהו שהרגו וחיסלו קהילות שלמות של אנשים נשים וילדים, למדתי. לא מתערבת לא משנה ולא נוגעת."
"בטח קשה לך"
"אני רק צופה. בודקת. אוספת מידע לא מתערבת ,אני מכירה רגשות רק מתוך כניסה לחיים שלכם להרגיש אתכם מה שאתם חשים טעמים או צבעים הנאה או כאב. רק שאני בוחרת לחוות אני מתחברת " .
אני מושיט יד ואוחז בידה. התחושה של נגיעה בבלון.
" נסה שוב" היא אומרת
נוגע, התחושה חמה ונעימה של יד אישה.
"כן" היא מחיכת" זה רק לבוש, ורק אתה רואה. אני פשוט אצלך בראש.אתה רואה ושומע אותי בחוויה הפנימית שלך".
" נראה הכי אמיתי.."
"ברור, אני אלוהים..אם אני יכולה לשלוט בכל חוש שבך, למה שלא אעשה זאת הכי אמיתי?"
היו לי עוד כמה שאלות, אבל בחרתי לשתוק. היא חייכה ולא הגיבה, אני יודעת , אתה עוד תשאל.
"ספרי לי עוד, מה בעצם התפקיד שלך? "
" להביט לבדוק להסתכל ולזכור ולהעביר מידע הלאה. למרכז שלנו"
" מה הכוונה?"
" אני לא באמת כאן ,אני חוקרת ביאולוגית בעולם שלי במשך הלימודים אנחנו נדרשים להקים עולם ממה שיש, למצוא כוכב מתאים להתאים אותו יותר עד שאפשר להפיח בו חיים ולראות מה קורה ומה יוצא.יש לי חיישנים ותצפיות בכל נקודה על פני הכדור, בודקת כמעט כל הזמן," מחייכת " שאני אומרת זמן זה יכול להיות אלפי או מליוני שנים בזמן שלך, היו לי הרבה טעויות במשך הזמן פעם כמעט הושמד כל יצור חי על פני הכוכב הזה, דבר שכמעט גרם לכשלוני בבחינה בגלל המקרה הלא צפוי הזה, אבל האמינו בי ולכן קיבלתי עוד זמן, במהלך הדברים התרחש מקרה שלא צפיתי, וגרם להרס וחורבן יסודי של החיים על פני הכדור הזה ולדברים שלא ציפינו בתחילת המחקר. לכן עוקבים אחרי הרבה מהתלמידים ומהמרצים שלי. אני גאה במה שמתרחש כאן. הצלחתי להגיע כמעט לאיזון."
" ומה שאנחנו בני האדם עושים לא פוגע בפרוייקט שלך?"
" לא" היא צוחקת, "זה חלק מהפרוייקט. אין מצב שתהרסו. להפך הוספתם עניין ואתגר. בשום כוכב אחר במשך הזמן שאנו מתמחים לא היה משהו כזה , היו דומים אבל לא החזיקו מעמד. טוב, גם אתם רק זמן קצר מאד מתפקדים בצורה שמעניינת אותנו."
" ואיך את מתקשרת על פני המרחקים האלה עם האחרים?"
" יהיה קשה לך להבין אולי,אבל תחשוב שבעצם אתם כמו אלקטרונים סביב פרוטון, מעין השמש שלכם עם מערכת כוכבי הלכת, אני מגיעה לכאן לזמן קצר עבורי . והרבה דורות עבורך, הזמנים שלנו הם לחלוטין לא הזמנים שלכם. אנחנו נעים בצורה שלא אוכל להסביר לך, אנחנו מתקשרים אחד עם השני, יש לי חברים בעולמי ,אנחנו נהנים מדברים שאנו עושים. לא כל הזמן אני עסוקה בעבודה השוטפת על הכדור הזה, למרות שהעבודה כאן גוזלת הרבה זמן מחיי האחרים בבית, אבל אני ממש נהנת לבוא לראות מה חדש ומה התחדש, וכמובן לשתף את חבריי בעבודה. גם מחליפים חוויות עם אחרים שבונים עולמות משלהם .כך שאני פה ולא פה בו זמנית. ואני בכל מקום על הכדור הזה ובעצם לא כאן בכלל. מבין?"
אני מביט בה בעיני עגל. האוכל התקרר איבדתי את התאבון. היא צוחקת ונעה החוצה. אני לועס מהורהר. וואלה. איך לא חשבתי על זה..