ראש השבט מספר...

עם הקולר לצווארה.  שמחוברת לרצועה שבידי.שוכבת על גבה בשלולית שנוצרה על הרצפה, השפריצה כמו מזרקה בלב העיר..    לא ספרתי כמה.. אבל השלולית המתפשטת בחדר אומרת שהרבה.

 דמעות וזיעה,  מביטה בי בעיניים פקוחות לרווחה. לא ממש כאן.. מתנשפת..  . אני מניח קרסול בין רגליה ורגל על שדייה. אני מחייך והיא  שקועה במקום אחר. מניח רגל ליד פניה ,  היא נעה קצת  מסיטה ראשה ומלקקת את הרגל הלחה.

      האזיקים עדיין על ידיה.  רגליה פשוקות מעט. היא מביטה ומוכנה לעוד.. והרבה עוד..

        אוחז  בקולר  מרים אותה לעמידה. קושר אותה שוב לשרשרת שעל התיקרה.. והנה מתחיל סיבוב נוסף.

   הסימנים שעולים בגופה  רק מוסיפים ליצר האומנות שבי. ליצור משהו יפה ומאתגר ממנה.