יומן מסע

את הרעיון לפוסט הזה קיבלתי מהפוסט הקודם.

וקצת שיחקתי עם הרעיון בראש והתעמקתי סביב איך זה נוגע בי. תחילה חשבתי להמתין. סמוך מדי לקודם. אבל אז חששתי שאשכח. והיה לי חבל.

ובמילא אני מחובקת בך עכשיו. ואתה ישן שינה עמוקה כל כך. ולי אין שינה בעיניים עדין.

~~~~~~~~~~

אף פעם לא הייתי בראטית.

תמיד הייתי ילדה טובה. סאבית טובה. אף פעם לא מהסוג של האסקופה הנדרסת. ילדה טובה לא אומר בהכרח ילדה חסרת עמוד שדרה. לא לא ילדה דעתנית וחזקה,  אבל תמיד תמיד ילדה טובה.

אחראית.

כזו שאפשר לסמוך עליה. 

כזו שאפשר להשאיר לבד בבית והיא תסיים את כל המטלות שיש. 

כזו שלא צריך להגיד לה שיש שיעורים. 

ילדה מסורה ושקדנית ושאפתנית.

ילדה שלא תעשה דווקא או תעצבן אותך רק כדי לקבל ממך תשומת לב. היא תבקש. אם היא תקבל היא תשמח. ואם לא, היא תתכווץ ותמות קצת בפנים, אבל היא לא תעשה עניין. 

ילדה שתכיל אותך עד גבול היכולת שלה. 

ילדה שרוצה להיטיב.

ילדה שלא תעשה רעש. 

ילדה נוחה. אולי אפילו ילדה משעממת. 

ילדה שאם תבקש ממנה למצוץ, היא כבר תחנוק את עצמה בעצמה על הזין שלך, 

ואם תירצה לזיין אותה בתחת, היא תפריד לבדה את הפלחים. 

ואם תירצה קפה היא תשאל כמה סוכר.

ואם תירצה לישון, היא תכסה אותך בשמיכה. 

ואם תגמור, לא תצטרך להגיד לה לבלוע.

ילדה ממש ממש טובה.

וכבר תקופה ארוכה אני יודעת, שגם ילדות ממש ממש טובות, צריכות מבוגר אחראי.