שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 4 באוקטובר 2016 בשעה 19:49

כותבת כי אוהבת לראות את התגובות שלך שאתה מגלה את הפוסט. 

כותבת כי גאה. 

כותבת כי במסע הזה שלנו,

שהוא ייחודי לי ולך,

הכל מרגש אותי. 

הכל מעורר אותי. 

הכל מחייה אותי.

הכל. 

אני כולי סאבית שלך.

אני כולי שייכת לך.

יהי הקושי אשר יהיה. 

תהיה הדרישה אשר תהיה. 

 

אמרתי לך בשיחה הראשונה ביותר שלנו שאצלי הבדסמ מגיע עם כל הרגש.

אני לא יודעת אחרת.

אז הנה הוא 

במיטבו.

רגש של סאבית מאתגרת, לדום. 

שלך. 

image

סועד קשוח - את מגלה את הדברים שאני אומר ועושה הגורמים לך לכתוב
ואני מגלה בחיפושי את התכתובות המנציחות את אותן רגשות שהתעוררו בעקבות אותם דברים.
לשנינו יש תגליות חדשות.
סועד חשופיות.
זה חזק.
}•{
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - לחיי תגליות, קשוח.
שכן ירבו.
לפני 7 שנים
סועד קשוח - נ. ב. זוכרת שאמרתי לך שאני אוהב את התמונה הזאת?
אז רוצה אותה מוגדלת ביותר נמוך.
אחרת החשופית תהפך לחרדון יבוא עורב אורב וילקט אותו.
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - כן, קשוח.
צמוד צמוד לריצפה.
על הגב.
פוסט בעוד 3, 2, 1....
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י