לפני 6 שנים. 25 במרץ 2018 בשעה 20:00
תודה על השקט, אהובי.
אני אוהבת את מה הוא מאפשר.
השוט מחמם את האוירה. בהעדרה של הספירה, הוא מאפשר לי להתכנס פנימה, להתרכז בביצוע ובמה שמבעבע עמוק בנשמה.
הוא מאפשר לשחרר מחשבות ולחוש.
להזיע את הכאב החוצה.
רק שיש שקט שכזה אפשר לשמוע את הרעד העובר בגוף כשהמקל פוגע בו שוב ושוב. לאט.
אפשר לשמוע את התזוזה הקטנה של הברך המתקפלת פנימה , מתמודדת.
הידיים הפרוסות על גבי הקיר, נוזלות למטה מילימטר נוסף עם כל מכה.
הגוף שלי כולו מנהל דיאלוג ללא מילים עם הגוף שלך. יוצרים ביניהם אינטימיות ומיליון קשרים חמים, עוטפים.
היבבות מתחדדות ליצירה מושלמת.
הגניחות הופכות שירה.
ויש אהבה, אהוב שלי.
כזו שיוצרת התפוצצות של רגש. כזו שמתגברת אצלי. כזו שאני מקווה שגדלה גם אצלך.
תודה על השקט, אהובי.
